מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע היום (שני) כי בכוונתו לפתוח בביקורת מדינה מיוחדת אשר תתחקר את הנסיבות שהובילו לאסון הר מירון. המבקר הדגיש כי ככל שיעלו בביקורת היבטים של אחריות אישית, הדבר יבוא לידי ביטוי בדו"ח באופן חד משמעי, תוך התייחסות פרטנית לנוגעים בדבר. אך האם ביקורת של מבקר המדינה אכן תוביל לנשיאה באחריות אישית של האחראים לאסון הר מירון? או שמא רק דו"ח של ועדת חקירה ממלכתית יכול להביא לבירור עד תום של העובדות הקשורות לאסון, ולהטלת אחריות אישית?
התקדים של ביקורת המבקר ביחס לאסון הכרמל, שבו 44 איש ואישה קיפחו את חייהם בשריפה הנוראה, מטיל ספק בכך. ואולם דוגמאות אחרות, בייחוד בביקורת בתחום טוהר המידות, מעלות כי ביקורת המדינה יכולה להיות אפקטיבית בהטלת אחריות אישית.
אסון הכרמל: התעלמות מהמלצות המבקר להטלת אחריות אישית על השרים
בעקבות אסון השרפה בכרמל ב-2010 עלו קריאות, בדומה להיום, להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואף הוגשו עתירות לבג"ץ בעניין. לבסוף הטילה הוועדה לביקורת המדינה בכנסת על מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס ז"ל, לחקור את אירועי השריפה. דו"ח המבקר העלה כשלים ומחדלים חמורים הנוגעים למערך הכבאות וההצלה, למשטרה ולשירות בתי הסוהר.
בנוסף לביקורת המערכתית, עסק המבקר גם באחריות גורמי הממשלה ושריה לליקויים. "תפיסת היסוד", כתב המבקר לינדנשטראוס, "היא שהאחריות אסור לה שתגולגל מאת הדרג המיניסטריאלי 'לפתחו של הש"ג', בתקווה למצוא בו בלבד את האשם. לעיתים אכן 'הש"ג' (כדימוי המקובל) אשם. אשמת הש"ג כשלעצמה אינה פוטרת את הדרגים הממונים שמעליו מחובתם לעמוד לביקורת. האחריות כוללת בחובה את חובת דרג השרים לדרוש לחשוף בפניו באופן ראוי ומלא את מכלול הסיכונים העיקריים ומשמעותם, בוודאי הסיכונים הנוגעים לאסון המוני או לשעת חירום לאומית, על מנת שיוכל להעמיק בהם, לנתחם ולחתור למציאת פתרון. האחריות רובצת בראש ובראשונה לפתחה של הממשלה, ובאופן מיוחד לפתחו של דרג השרים הבכיר שבתחומו נמצא תחום הטיפול הכולל".
המבקר קבע באופן מפורש כי שר הפנים דאז אלי ישי ושר האוצר דאז יובל שטייניץ "נושאים באחריות מיוחדת למחדלים החמורים שהביאו לרמת המוכנות וההיערכות הנמוכה במיוחד של שירותי הכבאות וההצלה ערב פרוץ השריפה, וכפי שבאה לידי ביטוי במהלכה". לצד זאת, המבקר קבע כי אין לייחס למי מבין המבוקרים את אשם אסון מותם של 44 הקורבנות.
ואולם, לקביעה המפורשת של מבקר המדינה ביחס לאחריות השרים למחדלים לא הייתה כל משמעות בפועל. השרים הנוגעים בדבר המשיכו בתפקידם, ושטייניץ עד היום מכהן כשר בממשלת ישראל.
בג"ץ: דו"ח המבקר אינו דו"ח של ועדת חקירה ממלכתית
ראש הממשלה נתניהו החליט שלא לפטר את השרים ישי ושטייניץ בעקבות דו"ח המבקר על אסון הכרמל. נתניהו החליט כי הדרך הראויה להתמודד עם ממצאי הדו"ח היא לקבל את המלצותיו המערכתיות ולתקן את הליקויים.
בעקבות עמדה זו של ראש הממשלה הוגשו כמה עתירות לבג"ץ, בדרישה שנתניהו יפטר את השרים ישי ושטייניץ נוכח מסקנות דו"ח המבקר. בג"ץ דחה את העתירות וציין כי "קיימים הבדלים בין אופן פעולתו של מבקר המדינה לבין פעולת ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה (בייחוד בהיקף הזכויות הדיוניות של המבוקר) שעשויים להביא לתוצאה שונה ביחס לנפקותן של 'המלצות אישיות' של כל אחד מהגופים".
השופטים קבעו כי כאשר מדובר בהחלטה שלא להעביר "שר מכהונתו על רקע ביקורת על תפקודו - להבדיל מחשד לפגיעה בטוהר המידות או התנהגות שאינה אתית - היקף שיקול הדעת של ראש הממשלה ומתחם הסבירות של החלטתו רחבים".
בביקורת של אסון הכרמל לא הצליח מבקר המדינה לממש את גישתו בדבר "מניעת גלגול האחריות מאת הדרג המיניסטריאלי 'לפתחו של הש"ג'". ואולם במקרים אחרים, שנגעו לתחום טוהר המידות, הביקורת של מבקר המדינה הובילה לבסוף להטלת אחריות אישית ולהרשעה בדין בעקבות חקירת משטרה שנפתחה לאור המלצות המבקר.
כך למשל דו"ח ביקורת מיוחד בנושא פרשת ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80 הוביל להקמת ועדת החקיקה הממלכתית בעניין, ולבסוף להגשת כתבי אישום נגד הבנקאים. דו"ח ביקורת אחר על מתן תמיכות למוסדות ציבוריים היווה את הבסיס לפתיחת החקיקה הפלילית בעניינו של השר דרעי בתחילת שנות ה-90, ובהמשך להעמדתו לדין.
ח"כ עמרי שרון הורשע ונשלח למאסר בגין הפרת חוק מימון מפלגות וקבלת מימון שלא כדין, בעקבות ממצאים שעלו בדו"ח מבקר המדינה. פרשת מעילות הכספים בהסתדרות העובדים הלאומית שהובילה להרשעתו של שר האוצר אברהם הירשנזון נחשפה באופן דומה. כמה דו"חות ביקורת הובילו לפתיחה בחקירות פלילית נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט, ובפרשת מרכז ההשקעות אף להרשעתו. פרסום דו"ח על הוצאות מעונות רה"מ ב-2015 הוביל להעמדתה לדין של רעיית רה"מ שרה נתניהו, ולהרשעתה במסגרת עסקת טיעון.
התקדים של מלחמת לבנון השנייה
קריאות להקמת ועדת חקירה היו גם, בדומה להיום, לאחר מלחמת לבנון השנייה. רה"מ אהוד אולמרט סירב בתוקף להקים ועדת חקירה ממלכתית וביקש כי מבקר המדינה יבחן את נושא היערכות העורף למלחמה, וכי ועדת בדיקה בראשות אמנון ליפקין-שחק תבחן את היערכות הצבא. לבסוף, על רקע המחאה הציבורית, הוקמה ועדת חקירה ממשלתית בראשות השופט אליהו וינוגרד.
נוכח הקמת ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט בזמן שמבקר המדינה החל בבדיקתו נקבעו "גבולות גזרה" בין עבודת ועדת החקירה לעבודת המבקר, כך שביקורת המדינה התמקדה במוכנות העורף האזרחי למלחמה.
נוכח האסון הכבד בהר מירון והגורמים הרבים המעורבים, כולל גורמי משטרה, דומה שאין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שלה יש סמכות נרחבות לגבות עדות בשבועה ולחשוף ראיות ומסמכים. בדיקה של ועדת חקירה לא מייתרת בדיקה מערכתית של מבקר המדינה. בדיקת המבקר היא חשובה, בייחוד לאור דו"חות העבר בנושא. אך יהיה צורך לקבוע "גבולות גזרה" ברורים בין ביקורת המבקר לבין עבודת ועדת החקירה, כפי שהיה לאחר מלחמת לבנון השנייה.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי במרכז הבינתחומי בהרצליה. בשנים 2019-2012 עבד כראש מטה במשרד מבקר המדינה