בדרך לבדיקות סקר המוניות בכניסות למבני חברות ומתחמים מסחריים גדולים: במערכת הביטחון והבריאות מודאגים מהירידה הדרסטית בכמות האזרחים שמגיעים להיבדק לקורונה ברחבי הארץ - ובפיקוד העורף מגבשים בימים אלה מודל לקיום בדיקות נרחבות בכניסה למקומות פרטיים וציבורים שבהם עוברים מדי יום, בעיקר מתוקף עבודתם, אלפי בני אדם.
לפי המודל שמתגבש, חיילי פיקוד העורף יפרסו עמדת בדיקת קורונה במקומות עבודה שמכילים מאות עד אלפי עובדים, כמו חברות היי-טק, גופים ציבוריים ומוסדות גדולים. באופן דומה, תילקח דגימת קורונה ממאות קונים שייכנסו למתחמים מסחריים כמו מרכז ביג או קניונים, במה שנראה כתנאי לפתיחתם או הפעלתם במהלך החורף.
דיון משמעותי בגיבוש המודל נערך אתמול (ראשון) במפקדת אלון של פיקוד העורף. המטרה היא להתחיל להפעיל את המודל עוד בטרם יתחיל החורף במלוא עוזו, שכן החשש הוא מפני עומס כבד על מערכת הבריאות בעקבות חולים עונתיים נוספים, ויגדיל את תחלואת השפעת.
במפקדת אלון בחנו אתמול את מיפוי עמדות הבדיקה, שיתוף הפעולה עם הגופים והחברות שעובדיהם ייבדקו ופריסת הכוחות לצורך המשימה, שהכי קרובה למודל הבדיקה הכלל ארצית בסלובקיה. "זה בהחלט על הפרק ונבחן ברצינות", אמר ל-ynet מפקד מחוז דן בפיקוד העורף, אלוף משנה אריאל בליץ, "אחד הדברים שמטרידים אותנו זה שלא נדע על תחלואה סמויה בגלל מיעוט בדיקות, כי אז א-סימפטומטים מסתובבים בחוץ ומדביקים. אנחנו דנים הרבה עם הרשויות כיצד לעודד להיבדק כדי לקטוע מהר שרשראות הדבקה".
פרופ' סגל הזהיר: "מקדם ההדבקה עלה"
(צילום: שחר גולדשטיין)
כך או כך, לא ניתן יהיה לכפות על עובד או על קונה במרכז קניות גדול להיבדק, גם אם יובהר לו שהדבר לא מחייב בבידוד עד לקבלת תוצאת הבדיקה – שכיום מגיעה בחלוף יממה ואף פחות מכך. בפיקוד העורף לא מזהים בשלב זה צווארי בקבוק שיעכבו את המהלך, שכן כיום בצה"ל מסוגלים לקיים כ-80 אלף בדיקות מדי יום, ובקרוב היכולת תעלה לכ-120 אלף בדיקות ביום.
לדברי בליץ, "זה המאני-טיים לפעול להגדלת הבדיקות, בימים שהתחלואה ירדה וכביכול יש תחושה שהגל השני מאחורינו. רק אם נגיע בעצמנו לאוכלוסייה ונבדוק אותה נוכל להוציא ממקומות עבודה גדולים את הבודדים שמסתובבים עם קורונה ומפיצים אותה מבלי שהם יודעים זאת. אף אחד לא רוצה להגיע למצב שפתאום מתגלים עשרות או מאות חולי קורונה בחברה ביטחונית או במוסד חיוני".
אחת האפשרויות שעלתה היא שמקומות עבודה יחייבו עובדים להיבדק כתנאי לשובם מחל"ת, כפי שעשו עם הטסים לחו"ל או ניסו לעשות עם עובדי ההוראה.
בתוך כך, בפיקוד העורף מעודדים מהירידה בתחלואה בערים מרכזיות כמו בני ברק ותל אביב, אך כבר מזהים עליה בישובים הערביים של מחוז מרכז, כמו כפר קאסם וטייבה. "אחוז החיוביים בבני ברק הוא סביב ה-5%, לעומת 25% לפני שלושה שבועות", אמר אלוף-משנה בליץ. "יותר מ-25 אלף תושבי בני ברק, עיר שבה 210 אלף תושבים, אובחנו כחולי קורונה מתחילת המגפה - והמספרים בה ירדו".
"עם זאת, אנחנו יודעים שמרכיב הסכנה הוא גורם מרכזי בהנעה של אדם לפעול כדי להגן על עצמו, ולכן פועלים יחד עם הרשויות המקומיות, גם במגזר הערבי, כדי למנוע את הגידול בתחלואה מחדש. אם לא נשמור על המספרים הנמוכים, נחווה שוב עליות וירידות חדשות כמו ברכבת הרים".
פרופ' גמזו בקבינט התריע: "יש אי-רצון להיבדק"
גם פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, התריע מפני הירידה המדאיגה בכמות הבדיקות. היום בצהריים הוא אמר בקבינט הקורונה: "זו מלחמה מתמשכת. הבדיקות אמנם חופשיות, אבל אנחנו עדיין נמצאים במצב שאנשים לא רוצים ללכת ולהיבדק. בסקרי הגננות והסקרים האחרים אנחנו מגיעים לחצי אחוז-אחוז של תחלואה שאנחנו לא מכירים".
בפתח הדיון בקבינט הציג פרופ' גמזו את מגמות התחלואה בארץ. הוא הבהיר לשרים כי מקדם ההדבקה R כבר עלה אל מעבר ל-0.8, היעד הממשלתי הקודם להקלות, והזהיר שבחברה הערבית עומד מקדם ההדבקה על יותר מ-1 - משמע שכל חולה מדביק לפחות אדם אחד. לדברי גמזו, שלושה גורמים יוכלו לסייע להורדת מקדם ההדבקה בחזרה: הגדלת הבדיקות לזיהוי התחלואה החבויה, הגברת היענות הציבור ואכיפה וטיפול נרחב יותר בסגרים מקומיים במוקדי תחלואה.
פרופ' גמזו אמר בדיון עוד כי נראית תמונת מצב לא נכונה של התחלואה בעקבות הירידה בבדיקות. "אנשים לא מבינים למה הם צריכים להיבדק", אמר גמזו - והוביל את ראש הממשלה נתניהו לבקש מאנשי המקצוע לקבל מסקנות והצעות. "המצב פה משתנה", הוא הזהיר.
ראש המל"ל, מאיר בן שבת, אמר כי "הנתון של מקדם ההדבקה צריך להדאיג אותנו". אנחנו לא חוזרים למספר בדיקות גבוה ומתוך זה שיעור החיוביים גבוה יחסית. צריך לראות בדאגה את האזורים האדומים והעלייה בתחלואה ביישובים הערביים".
שר הבריאות יולי אדלשטיין קרא לשרים לעמוד במדרגות ההקלות שנקבעו, והסביר כי כרגע היעד להקלות נוספות לא הושג. "אנחנו בצומת דרכים", הוא אמר. "אם לא נחוקק את חוק הקנסות מהר - תוך יומיים-שלושה - אנחנו יוצרים מצב של רשע וטוב לו צדיק ורע לו. אני מציע לדבוק בהחלטות הקבינט - מתקדמים בהקלות כאשר מקדם ההדבקה מתחת ל-0.8. צר לי, אבל אנחנו ממש לא שם".
גם השרה מירב כהן הצטרפה לקריאתו של אדלשטיין לאשר את הגדלת הקנסות בהקדם. "פתיחת המשק התחילה ואין לנו כלי אכיפה. אני מציעה שמשרד הבריאות יציג לנו בישיבה הבאה תוכנית עבודה להגדלת מספר הבדיקות ל-100 אלף ביום. צריך להגיע באופן יזום לציבור, בדגש על אזורי תחלואה גבוהים", אמרה. "לקחנו ביס גדול יותר ממה שהמליץ משרד הבריאות, ועל רקע המדדים הלא-טובים זה מאוד מטריד. לא יהיה חכם לפתוח דברים ולחזור לסגר".
