אחרי שניסיונו לרצוח אותה בראש השנה נכשל, ממשיך אביעד משה להתעלל באשתו שירה איסקוב ומסרב לתת לה גט, רק שהפעם הוא לא לבד ויש לו שותפה להתאכזרות: מדינת ישראל בכבודה ובעצמה. היא שותפה להתעללות כי היא מקיימת מערך חוקים שמאפשר אותה; חוקי הלכה מתאכזרים ומפלים מתירים גם לגבר אלים, אפילו למי שביקש לרצוח את אשתו, להמשיך למרר את חייה ולמנוע ממנה להשתחרר מאחיזתו.
גבר המבקש לרצוח את אשתו הוא שטן בהתגלמותו ואין שום אמת מידה מוסרית שתצדיק את מעשיו ותוסיף על כוחו. בתלמוד הבבלי תיקנו חז"ל תפילות כנגד השטן, ובברכת האורח מופיעה הבקשה: "ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו".
במקום שהזכות לקבל גט תועבר לסמכות הדיינים במסגרת "גט זיכוי" - מהלך חריג שלפיו ממלא בית הדין את מקום הבעל - מעניקה המדינה כוח בלתי מוגבל לסמכויות הדת. בכך היא אחראית לכליאת נשים בשבי נישואים כושלים ולמסירת כוח בלתי מוגבל לגברים מתעללים, תוך שהיא מסרבת למצוא פתרונות חלופיים ודנה את הנשים לדרך ייסורים שאין חילוץ ממנה.
בתי הדין ינסו תמיד לעדן את המציאות. הם יעטפו אותה בצלופן של מילים יפות שמבקשות לעמעם את המצב הבלתי נתפס שבמסגרתו החוק מאפשר ביזוי כה עמוק של חירויות האישה, אזרחית סוג ב', שיום חתונתה הפך להיות מאסר עולם. הם יגידו "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". אבל איך בדיוק כופים גט על מי שיושב בכלא? איזו סנקציה נוספת ניתן להטיל על מי שכבר נלקחה ממנו חירותו כמו במקרה של אביעד משה?
הגיעה עת לחדול לחפש דרכים עוקפות, להפסיק להתהדר ב"כפיית גט" או לחפש "פגמים בנישואים" כדי שניתן יהיה לבטלם, אלא ללכת בדרך המלך של שינוי החקיקה המתיר חופש בחירה בנישואים
כך קורה שדווקא הנשים שסבלו הכי הרבה, אלה שהצליחו להשתחרר מבעל מתאכזר ולהביא אותו לשלם על מעשיו, הן אלו שהשיטה הישראלית פוגעת בהן באופן החמור ביותר. הוא ממילא יושב בכלא, חירותו נשללה ממנו, לעיתים קרובות גם רכושו, ולאחרונה אפילו חוקק חוק שמאפשר לקחת ממנו את האפוטרופסות על ילדיו. הבעיה היא שלמי שאין כלום, אין גם מה להפסיד.
הגיעה עת לחדול לחפש דרכים עוקפות, להפסיק להתהדר ב"כפיית גט" או לחפש "פגמים בנישואים" כדי שניתן יהיה לבטלם, אלא ללכת בדרך המלך של שינוי החקיקה הישראלית המתיר חופש בחירה בנישואים. בד בבד, יש לעשות מאמץ עילאי למצוא רבנים אמיצים שיקבעו פסק הלכה שעל פיו ניתן - במקרים של פיקוח נפש - לשחרר כל אישה מכבלי נישואיה.
עו"ד אירית רוזנבלום צילום: אביגיל עוזיבחודשים שחלפו מאז ניסיון הרצח נחשף הציבור בישראל לאומץ ליבה של שירה איסקוב ולרצון שלה לנצל את הפיכתה לגיבורה בעל כורחה, לכלי שבאמצעותו תוכל לתרום לשינוי מצבן של נשים רבות החיות תחת סבל והתעללות. החוק כיום גורם להן לפחד להתלונן, להימנע מהצעד שיציל אותן, והן נשארות תחת שליטתו של רוע המגובה על ידי המדינה.
זה הזמן להסתכל לשירה איסקוב בעיניים ולהבטיח לה שאם החוק הקיים נכשל בהגנה על נשים מפני בעלים מתאכזרים, נפעל כדי לשנות אותו: להוציא את הדת מהחקיקה ולמחוק חוקי אפליה שבמקום להגן על הקורבנות, נותנים עוד כוח לתוקפים.
- עו"ד אירית רוזנבלום היא מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
