מנהיגי 27 מדינות האיחוד האירופי נפגשו היום (ו') במטה הארגון בבריסל, על מנת לפתור את המחלוקות סביב חבילת שיקום ענקית, בגובה של 750 מיליארד אירו, שמטרתה להוציא את אירופה מהמיתון הכלכלי הכבד שאליו הגיעה בעקבות משבר הקורונה וההגבלות החמורות שננקטו כדי לבלום את התפשטות הנגיף.
הפסגה היום היא המפגש הפיזי הראשון זה חמישה חודשים בין המנהיגים, מאז פרוץ המגפה, אם כי הם שוחחו זה עם זה לאורך המשבר באופן מקוון. הדבר מעיד על החשיבות הרבה של הפסגה הזו, שבה המנהיגים ידונו לא רק בתוכנית הסיוע הכלכלית אלא גם בתקציב בגובה טריליון אירו לשבע השנים הקרובות.
המנהיגים, שכולם עטו מסכות אם כי חלקם הורידו אותן בשלב מסוים, נפגשו במטה האיחוד האירופי בחדר מרווח יותר מחדר הישיבות הרגיל שלהם, ושבו הוצבו עמדות חיטוי ידיים רבות. הם נמנעו כשנפגשו לראשונה לברך זה את זה בלחיצות ידיים ובנשיקות כמיטב המסורת, ובמקום זאת הצמידו מרפקים או קדו קידה.
מאחורי החיוכים המתח היה רב, בצל המחלוקת על אופן חלוקת כספי הסיוע, כאשר מדינות עשירות בצפון היבשת מתנגדות לחלוקתו למדינות עניות יותר בדרומה בלי תנאים נוקשים. מנהיגים רבים הביעו ספק ביכולת שלהם להגיע בפסגה לפתרון, לפחות לא בשני הימים שהוקצבו לה. ייתכן מאוד שהפסגה תוארך ותימשך גם בתחילת השבוע הבא. ראש ממשלת לוקסמבורג, קסאבייה בטל, אף אמר לכתב של סוכנות הידיעות רויטרס כי הביא עמו סט נוסף של בגדים במזוודה, ליתר ביטחון.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהיום אגב חוגגת את יום הולדתה ה-66 וקיבלה מכמה מנהיגים מתנות, הביעה חשש מהדיונים הצפויים. "אני חייבת לומר שהמחלוקות עדיין מאוד מאוד גדולות", היא אמרה בפתח הפסגה. "אני מצפה למשא ומתן מאוד קשוח".
נשיא צרפת עמנואל מקרון תיאר את הפסגה כ"רגע האמת" של אירופה. "זהו הפרויקט האירופי שלנו שמוטל על הכף", הוא הזהיר לפני שנפגש עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, שמוביל את ההתנגדות לחלוקת מענקים בתנאים נוחים למדינות עניות כמו יוון. רוטה עצמו לא הביע אופטימיות רבה, וחזה לפסגה סיכויי הצלחה של 50%. "אני לא פסימי, אבל אי-אפשר לדעת. אף אחד לא רוצה עוד מפגש", הוא אמר.
הפסגה היום נערכת כאמור בצל המשבר הכלכלי הכבד שחווה כעת אירופה, כשההערכה היא שמשבר הקורונה יגרום לכלכלת גוש האירו להתכווץ בכ-8.7%. בבריסל חוששים שמכה כלכלית נוספת – אחרי שהאיחוד יצא בעור שיניו מהמשבר הכלכלי של 2008 ולאחרונה פרשה ממנו בריטניה (ברקזיט) – תפגע באחדות האירופית, ותחזק את הקולות האירו-סקפטיים בתוכו, לצד החלשת מעמדו אל מול מעצמות כמו סין, רוסיה וארה"ב.
אחרי חודשים של מאבקים על תרופות, ציוד רפואי וסגירת גבולות, האיחוד האירופי כבר הסכים על תוכנית סיוע ראשונית בגובה של חצי טריליון דולר, כדי לבלום את המכה הראשונית של המגפה.
המחלוקת המרכזית שעומדת כעת מאחורי חבילת הסיוע המוצעת, בגובה 750 מיליארד אירו כאמור, היא דרישתן של מדינות צפוניות עשירות, בראשן הולנד, לחבילה מצומצמת יותר. הן דורשות גם שהסיוע יינתן בצורת הלוואות ולא מענקים (שאותם המדינות הנזקקות לא יצטרכו להחזיר), ושילווה ברפורמות כלכליות שונות.
מנגד, המדינות העניות יותר שלחופי הים התיכון, כמו איטליה ויוון, שסבלו ממשבר כלכלי עוד לפני פרוץ המגפה, רוצות שהסיוע יוענק להן בדמות מענקים, כדי שהחוב הלאומי שלהן לא יתפח עוד יותר. "התמונה הגדולה היא שאנחנו מתמודדים עם המיתון הכלכלי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה", אמר ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס. "אולי פשרה מסוימת תידרש, אבל אנחנו צריכים פתרון שאפתני – בגלל שאזרחינו מצפים ללא פחות מזה מאיתנו".
מכשול נוסף שעומד בדרך לפתרון מוסכם הוא האפשרות שהוצעה לקשור בין מתן כספים מסוימים לכיבוד זכויות דמוקרטיות – זכויות שבאיחוד חוששים כי הן נשחקות במדינות כמו פולין והונגריה. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הבהיר לפני שעזב את ארצו לבריסל כי הוא ייאבק בהצעה שכזו – ואף איים להטיל וטו. "העמדה ההונגרית ברורה: ההונגרים צריכים להחליט על הכסף ההונגרי".
"הרבה מוטל על הכף", הזהירה היום נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. "העולם כולו צופה בנו, כדי לראות אם אירופה יכולה לעמוד מאחודת ולהתגבר בעוצמה על משבר הקורונה הזה".