שיחזור ניסיון הפיגוע צומת גיתי אבישר אריאל בחודש שעבר
(צילום: יואב זייתון)
באוגדת איו"ש העניקו תעודת הערכה לרב"ט ליאן ולסמל י' מגדוד רם של פיקוד העורף, על סיכול פיגוע הדקירה נגדם בצומת גיתי אבישר ליד אריאל בחודש שעבר. השניים שבו לזירת האירוע ושחזרו בשיחה עם ynet את תשע השניות הקריטיות בחייהם: ההתנפלות הפתאומית על גב הלוחמת, הסכנה מירי דו-צדדי, המעצור בנשק של המפקד וקרב המגע שניהלו עם המחבל מהכפר הסמוך.
הלוחמת ליאן היתה חלק מצמד עם מפקדה י', מהכוח שאיבטח את הצומת, שידע פיגועים קטלניים בעבר. "ארבע שעות לאחר תחילת המשמרת בצומת התחלנו לחצות את הכביש אחרי שבדקנו עם המשטרה רכב חשוד, ושמתי לב שיש מישהו שחוצה לצידנו ומביט לכיווני בעניין", מספרת ליאן, "שמתי עליו עין כל כמה שניות כי חשדתי בו. כאשר הגענו למדרכה והסתובבתי לראות אותו שוב הוא התנפל עלי מאחורה וניסה לדקור אותי בצוואר מספר פעמים. נאבקתי בו פיזית ב'מכות נשק' והדפתי את ניסיונות הדקירה שלו, עשיתי חצי סיבוב עם הגוף לתקוף אותו חזרה. ואז כשנפלתי לקרקע הוא ניגש לי' וניסה גם לדקור אותו. אני היום זוכרת היטב את המבט כלפי מצד המחבל".
האירוע התרחש בשעה 11:00 בבוקר, לאור יום, מול נוסעים רבים שחלפו בצומת שעל כביש 5, אך אחרי השיא של מעבר אלפי פועלים פלסטינים במקום בשעות הבוקר. הסמל י' מספר: "זה היה מטווח אפסי אז היה מורכב לירות בו כדור. נאבקתי בו תוך כדי שאני דורך את הנשק שלי, בדיוק לפי אימוני הקרב הרבים שעשו לנו בהכנה לתעסוקה המבצעית ואפילו באותו הבוקר לפני היציאה למשימה. מכות מגע פשוטות ללמידה ויעילות. הדפתי אותו לאחור, דרכתי הנשק ויריתי לכיוונו כדור אחד לחזה אחרי שווידאתי שליאן לא נמצאת בקו האש. כל הזמן הזה הוא צועק".
"במצב הזה שיריתי לעברו הוא כבר היה מעלי בשיא המאבק, ורכנתי מתחתיו", ממשיך י', "הוא המשיך להיאבק גם אחרי שספג כדור בחזה, כנראה בגלל אדרנלין, אבל בשלב הזה היה לי מעצור בנשק, כי רציתי לירות עוד שני כדורים, כשהוא עדיין אוחז בסכין. אז תקפתי אותו במכות עם הנשק שלי. הוא חזר לליאן, שהמשיכה לתקוף אותו ואז הוא נפל. העפתי את הסכין הצידה, בודדתי את הזירה והכרזתי בקשר 'פטיש חם' כדי להקפיץ עוד כוחות". השניים מספרים כי מיקדו את מכות הנשק שנתנו למחבל בצווארו ובפניו, כמו בתרגולות שקיימו. בסופו של דבר המחבל נהרג, וי' נפצע קלות משריטה בידו ממהלך המאבק עם המחבל.
י' וליאן יישמו למעשה לקחים רבים מהפיגוע המתגלגל שקרה שנתיים קודם בצומת אריאל ובצומת גיתי אבישר עצמה, שבו נהרגו הלוחם גל קאיידן והרב אחיעד אטינגר ז"ל. מחבל שהיה חמוש בסכין בלבד הצליח לחטוף נשק מלוחם, להרוג את חייל התותחנים ואזרח נוסף, לחטוף כלי רכב ולהמשיך במסע הרצחני שלו לצומת גיתי אבישר, מבלי שהלוחמים האחרים בכוח בלמו זאת.
"כבר בתחילת המשמרת אנחנו מתרגלים עם הכוח שבצומת אריאל 'גלגול מטרות' על רכבים חשודים של פלסטינים שבדרך אליהם או בדרך מהם אלינו", סיפר סמל י', "אנו פועלים בשיטת ריבוע הקסם – שומרים רווחים מפלסטינים וגם מיהודים שעומדים בתחנות האוטובוס, מפטרלים בצומת ואם צריך להיות סטטיים אז רק בעמדות ממוגנות או שולטות. באירוע שכזה אתה פועל על אוטומט". המשימה של הכוח בצומת מורכבת במיוחד: אלפי פלסטינים עוברים בנקודה, רגלית, מדי בוקר, לצד מאות מתיישבים שממתינים לאוטובוסים בתחנות.
למקום הגיעו מפקדים בכירים בגזרה, בהם מח"ט אפרים אל"מ יפתח נורקין, ששיבח את תפקוד הלוחמים. בעצה אחת עם המפקדים מגדוד החילוץ והצלה שאחראי על הגזרה, ליאן וי' המשיכו מיד לאחר התקרית במשמרת שלהם בצומת, וסיימו אותה כמתוכנן בשעת אחר הצהרים.
בעידן הרשתות החברתיות, שמעבירות דיווחים חיים ותמונות לא מסוננות מזירות אירועים לכל פינה בעולם, ליאן מיהרה לחשוב על הוריה שבלונדון, והתקשרה לאמה לדווח לה שהיא בסדר: "שלחתי לה גם פייס-ליין. זמן קצר לפני הפיגוע חזרתי מחופשה מיוחדת אצל המשפחה באנגליה, וגם שם, עם האחים שלי, תרגלתי קרב מגע, כך שלא החלדתי. בקהילה היהודית שם שמעו על הסיפור והעלו מלא תגובות תמיכה והתלהבות ממני בקבוצת הפייסבוק. חלקם גם החליטו לאסוף 8,000 שקל ושלחו לי בזה חבילות ממתקים וטלפון חדש כי שלי נשבר במהלך ניסיון הפיגוע".
ליאן מתגוררת בישראל שנה וחצי בלבד, העברית שלה חלקה כמעט לגמרי והיא "מרגישה פה בבית" ורוצה להישאר לאחר שירותה הצבאי. קרובי משפחתה שחיים בארץ משרתים בתפקידים קרביים בכירים בצבא וחברותיה מלונדון, שפחדו לשלומה, הפצירו בה לחזור: "האירוע הזה פתח להוריי את העיניים למה עליתי לישראל כי הם לא רצו בהתחלה שאתגייס ולקרבי. הם מאוד גאים בי".
ליאן וי' לוקחים כמעט כמובן מאליו את העובדה שבגדוד המעורב משרתות לוחמות וקצינות שמובילות משימות בעומק בשטח הפלסטיני. לדברי ליאן, "מי שטובה ובאמת רוצה ומתאמנת למשימה יכולה להצליח ולנצח, בלי קשר למגדר. לא משנה אם אתה בן או בת - צריך להיות ערניים, להשקיע באימונים ואם יש חלום אז לא לוותר עד שמגשימים אותו. מאז שהייתי ילדה אמרתי שאם בן יכול לרוץ מהר ולפתח שרירים אז גם אני יכולה. כך מממשים את ערך הניצחון".
גם י' ויתר על חיי נוחות כדי לשרת בקרבי: הוא גדל ומתגורר ביישוב במרכז, שיחק במשך כעשור בענף ספורט קבוצתי והגיע לנבחרות הנוער של ישראל, אך ויתר על מעמד של ספורטאי מצטיין כדי להיות לוחם: "הענף בו התמודדתי והגעתי לטורנירים באירופה הוא מאוד אגרסיבי ופיזי ולכן פציעה שהייתה לי הורידה לי את הפרופיל. נלחמתי לעלות אותו חזרה והצלחתי".
