יותר משמונה חודשים חלפו מאז תקף נגיף הקורונה את מדינת ישראל, ומסתמן שאנו רק מתחילים להבין את המשמעויות הכלכליות שהולידה המגפה. תעשיות שלמות קרסו, עסקים נסגרו, אנשים איבדו את מקומות עבודתם, משפחות שלמות מתקשות להחזיק את הראש מעל המים, חלקן אף הגיע למצב של פת לחם. אך למרות כל אלו, בדיקת "ידיעות אחרונות" ו-ynet מגלה שבשירות הציבורי אין ולו פסיכולוג תעסוקתי אחד שיכול לתת להם מענה.
מדובר בסימפטום נוסף של שנות ההזנחה המתמשכת של מערך הפסיכולוגיה הציבורית. רק לפני כשבוע פרסמנו שזמני ההמתנה במרפאות בריאות הנפש בשירות הציבורי עומדות על חודשים רבים – בחלק מהמקרים אף על יותר משנה – וכעת אנו נחשפים לשירות נוסף שאינו קיים, דווקא בתקופה שכל כך הרבה אזרחים זקוקים לו.
"זו תקופה שבה הרבה אנשים לא יכולים להרשות לעצמם ללכת להיעזר בגורמים פרטיים בתשלום", הסבירה ד"ר סוזי סופר-רוט, הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה. "מכיוון שהצורך הזה נובע מהשלכות הקורונה, מהמשבר הכלכלי ומהמצב הממשלתי אי אפשר לשים את זה על הפרט – 'יש לך איזה קושי, לך תשלם על זה'. זו בעיה לאומית, נגזרת של המשבר, ולמדינה יש אחריות לטפל בזה.
"שילוב של פסיכולוגים תעסוקתיים בשירות הציבורי היה יכול לצמצם את האבטלה ולהשפיע לטובה על המצב הכלכלי. מה שקורה עכשיו זה שאנשים נתקעים. המצב הזה משתק אותם ומביא אותם למצב שבו הם לא יודעים איך להתקדם, מה לעשות הלאה. אם הם נמצאים בענף שנפגע מאוד, האם לחכות ולראות מה יהיה? הרבה אנשים נמצאים במצב של חל"ת, של פיטורים, והם צריכים לעשות שינוי ופשוט לא יודעים איך או איזה. זה מלחיץ אותם והלחץ הזה לא מאפשר להם לבחון אופציות אחרות. אלו דברים שהיה ניתן לעשות עם פסיכולוג תעסוקתי".
לדברי ד"ר מאור כלפון-חכמיגרי, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, בקליניקות הפרטיות יש מגמת עלייה בפניות. "אנחנו רואים שיש הרבה אנשים שמבחינה נפשית ורגשית החוויה הזו של אובדן עבודה מאוד מטלטלת עבורם והם צריכים סיוע", הסבירה. "היום כמעט כל הפונים אליי פונים בעקבות זה שהם פוטרו או נאלצו לסיים את עבודתם סביב הקורונה, והסוגיות המרכזיות שהם מתמודדים איתן סובבות סביב הקושי למצוא עבודה. הרבה מהם מבינים שהם צריכים לעשות הסבה, שינוי, שהמקצוע שלהם הפך להיות לא רלוונטי, והם מתמודדים עם תחושת אובדן, אשמה, בושה, תסכול, חרדה קיומית, בעיקר אנשים שיש להם משפחות ומתמודדים עם מחויבות. בתוך הכאוס הרגשי הזה צריך לעזור לאדם לחשב מסלול מחדש. במיוחד בתקופה כזו, פסיכולוגיה תעסוקתית צריך להיות שירות שמונגש לכל מי שחפץ בו".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות הוא הגורם הרגולטור האחראי על הרישוי ועל התמחות כלל תחומי הפסיכולוגיה, לרבות פסיכולוגים תעסוקתיים. עם זאת פסיכולוגים תעסוקתיים נותנים מענה להיבטים שונים בעולם העבודה והתעסוקה מעבר למערכת הבריאות, ומשרד הבריאות אינו אחראי על תקנון או העסקת פסיכולוגים תעסוקתיים בשירות הציבורי".
