לראשונה בתולדות ישראל, צוותים רפואיים של צה"ל יטפלו באזרחים: בימים הקרובים יחל חיל הרפואה להפעיל את מחלקת הקורונה החדשה שנפתחה בחניוני המרתף בבית החולים רמב"ם בחיפה, שמיועדים בדרך כלל לאשפוז חולים בעת מלחמה. בחיל הרפואה ובבית החולים מגדירים את האירוע מכונן והיסטורי, שכן רופאי צה"ל טיפלו עד היום באזרחים זרים בשורת אסונות ברחבי העולם, ובאלפי פצועים סורים ממלחמת האזרחים.
"בשנות החמישים היו בתי חולים צבאיים שטיפלו בחיילים, אבל דבר כזה עוד לא היה. זה לא מובן מאליו ומחייב אותנו לסטנדרט לאומי", אמר הבוקר (יום א') קצין הרפואה הראשי, תת-אלוף פרופ' אלון גלזברג.
בניגוד לבתי חולים שדה שצה"ל כבר הפעיל ברחבי העולם, הצוות שיפעיל את מחלקת הקורונה ברמב"ם יכלול כ-100 אנשי צבא, על טהרת כוחות הסדיר ולא על בסיס כוחות מילואים. הצוות הרפואי יכלול רופאים ואחיות מיחידות סדירות בצבא בהם שישה רופאים גדודיים, רופאים מיחידות עילית דוגמת שלדג וסיירת ומטכ"ל וגם רופאים עורפיים, בהם כאלה ממטה חיל הרפואה.
בצה"ל מודעים לכך שאת המחיר על העברת הצוות הרפואי ישלמו בקרוב חיילים סדירים רבים, אך תת-אלוף גלזברג מסביר כי רופאים אחרים הושארו ביחידות הצבא. "דאגנו לאיזוני צרכים ככל הניתן, וזו אולי גם הזדמנות לשנות נהלי עבודה וצורות טיפול", הוא אמר. "כך או כך, הכשירות הרפואית לחירום, אם נצטרך, לא תיפגע. הפרמדיקים ימשיכו לפעול ביחידות הקרביות".
למעשה, ל-30 מאנשי הסגל הרפואי שצה"ל מעביר למחלקה החדשה ברמב"ם אין ניסיון רפואי ממשי. רובם בוגרים טריים יחסית של מסלול העתודה הצבאי-רפואי "צמרת". יחד עימם שולבו רופאים צבאיים מנוסים יותר ומומחים שונים. בראש המחלקה יעמוד קצין הרפואה של פיקוד הצפון, אלוף-משנה ד"ר ארז קרפ, שהוא מומחה ברפואה פנימית.
"נעבוד בזהירות עם הצוותים מצה"ל, לא היו נדבקים כתוצאה מטיפול"
"הצוותים עברו שבוע של טירונות בבית החולים עם הדרכות, סימולציות, משמרות לילה והתנסויות שלוו בתחקירים ולמידה עצמית ברמה גבוהה", אמרו פרופ' גלזברג ומנהל בית החולים רמב"ם, ד"ר מיקי הלברטל. "אנו מייצרים כאן משהו שהוא מעבר לכוח רפואי נוסף. זהו מכפיל כוח לאומי ואנו נערכים להפעילו כאן לתקופה של שבועות עד חודשים".
מנגד, במערכת הבריאות מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה להקים את המחלקה הצבאית. "יש בעיה עם הצוות שאמור לטפל במיטות הללו כיוון שאין שום ספק שרופאים צבאיים הם אינם מומחים ברפואה פנימית ולא מתמחים בה", אמר פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית. "הם אינם בעלי הניסיון והידע הנדרש ולכן אנחנו חושבים שאיכות הטיפול שהחולים יקבלו תהיה פחות טובה, אלא אם כן יעשו 'ערבוב' וישלבו יחד עם הצוותים והחבר'ה מהצבא יסייעו להם".
לדבריו, "לחשוב שרופאים צבאיים מוכשרים ככל שיהיו יכולים להחליף צוותים של מחלקות פנימיות זו חשיבה או משאלת לב שאינה עומדת בציפיות ובסטנדרטים הראויים לטיפול. אדם שהוא רופא גדודי בשריון שמטפל בילדים בני 18 בריאים או ברפואה צבאית אינו יכול לטפל באנשים בני 50 או 60 עם מחלות מורכבות ואי ספיקה נשימתית. שבוע הדרכה איננו מספק".
עם זאת, ד"ר הלברטל אמר כי הוא משוכנע שהטיפול שאותו יקבלו חולי הקורונה יהיה איכותי. "אני יכול להגיד שאני רגוע לחלוטין בתום השבוע הזה וראיתי את גרף הלמידה המהיר", הוא קבע. "אין לי בכלל ספק שהצוותים שיעבדו בתוך בתי החולים מטעם הצבא יעשו את עבודתם. אנחנו משוכנעים שאזרחי מדינת ישראל יקבלו את השירות הרפואי הטוב ביותר. יחד עם זאת, עם כל יכולות המערכת של בית החולים רמב"ם וצירוף חיל הרפואה אנחנו צריכים לזכור שיש אחריות שלנו לכל אזרחי מדינת ישראל להימנע מלחלות".
הלברטל הבהיר כי מטרה נוספת לפתיחת המחלקה הצבאית היא מתן זמן להכשרת הצוותים הרפואיים החדשים שנקלטים בבית החולים בימים אלו. "התקנים הללו מגיעים ללא רקע מקצועי ופה אנחנו מקבלים רופאים פנימאים בכירים וזו תוספת כוח משמעותית ביותר לבתי החולים", הוא אומר. "גם הצוות הסיעודי הוא צוות מקצועי מיומן ולכן זה יוצר לנו קפיצת מדרג מאוד משמעותית בכוח האדם ונותן לנו זמן להכשיר את כוח האדם".
את פעילותו במחלקה יבסס הצוות הרפואי על מערכת ניהול הקרב המתקדמת "צי"ד" (צבא יבשה דיגיטלי) מתוצרת אלביט, שכבר הועברה לבית החולים ונמצאת בו בשימוש. המערכת משמשת בשגרה את החטיבות והאוגדות, ולמעשה "אוזרחה" בבית החולים בחיפה והותקנה במחשבים ובסמארטפונים של הצוותים הרפואיים.
לצד זאת, בצה"ל לא הסבירו מדוע בית החולים למטופלי קורונה שמערכת הביטחון הקימה בגל הראשון בהשקעה של מיליוני שקלים, על בסיס מתקן בית החולים 10 שבחיפה, נותר ללא שימוש, חרף העובדה ש-200 מיטות אשפוז הוכשרו בו לטובת זאת.
הקומה שבה תפעל המחלקה התת-קרקעית שהוקמה כלקח מיגוני ממלחמת לבנון השנייה, נפרסת על פני 20 אלף מ"ר, ובמידת הצורך ייפתחו שתי קומות נוספות. הסגל הרפואי של צה"ל יעבוד עם חליפות מיגון לבנות בדומה למחלקות הקורונה האחרות ברחבי הארץ, אך על גבי החליפה תודבק תמונה של איש הצוות, ובה ניתן יהיה לראות שהוא לובש מדי צה"ל בשגרה.
מנהל בית החולים רמב"ם התייחס גם לחשש להדבקה של רופאים צבאיים ונטרול כשירותם המבצעית ואמר כי "עד היום אף איש צוות מרמב"ם לא נדבק בקורונה כתוצאה מטיפול שביצע. היו לנו הדבקות בנגיף, כולן מבחוץ. באותה זהירות נעבוד גם עם הצוותים מצה"ל".
"לדאוג לפיצוי מלא לעסקים, לא לדמי כיס"
שר הבריאות יולי אדלשטיין, שהשתתף בטקס חניכת המחלקה יחד עם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ ועם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, אמר כי הוא מצפה מחבריו לממשלה לאשר תוכנית שבמסגרתה בעלי העסקים יפוצו באופן מלא על הימים שבהם עסקיהם היו סגורים. "לא יכול להיות מצב שאנחנו דורשים הגבלות ואחר כך עצמאים ועסקים לא קיבלו את הפיצוי הנדרש. לא אתן למצב הזה להימשך", אמר.
הוא הוסיף כי תוכנית היציאה מהסגר תהיה הדרגתית, בטוחה ואחראית. "יש בה כדי להשאיר את התחלואה נמוכה ויש אפשרות לעשות זאת, בתנאי שלא ניגרר לפופוליזם. מי שיוצא בקריאות לפתוח מיד את הכול – הורס את הכלכלה ואת החיים של מי שסבל מספיק. אי אפשר לפתוח ולהביא לסגירה נוספת".
שר הביטחון גנץ התייחס גם הוא לתוכנית היציאה מהסגר, ואמר כי "סדר העדיפויות יצטרך להיות בריאותי ואחר כך כלכלי-חברתי. אני מתכוון לעמוד על כך שבכפוף להמשך מגמת הירידה, נפעל לפתיחה מבוקרת, מדורגת ומפוקחת. צריך לשמור על שיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, צה"ל, חיל הרפואה ומשרד הבריאות. אני מתחייב להמשך בניין הכוח בתחום קטיעת שרשראות ההדבקה והסיוע האזרחי לעורף".
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי אמר כי מערכת הבריאות אינה קורסת, ועומדת בלחצים. "יש לנו מערכת שנכנסה רעבה לאירוע הזה. רעבה לכוח אדם, למיטות, לטכנולוגיה, רעבה למה שהיא צריכה כדי לטפל באמת. במה שחובתנו כמדינה לטפל באזרחיה", אמר. "צריך לעשות הכול כדי לחזק אותה, אבל עדיין היא עומדת בגאווה. פיקוד העורף עושה דברים נהדרים. אני גאה שבית חולים השדה הוקם למען אזרחי ישראל, בתוך ישראל".