השיח סביב מינויו של דוברו לשעבר של בנימין נתניהו, נאור יחיא, לתפקיד דובר הנשיא החדש יצחק הרצוג מבהיר עד כמה החברה הישראלית זקוקה לזמן כדי לשוב ולנהל ויכוח פשוט נטול עלבונות ותוקפנות. סתם ויכוח. יסלחו לי דוברי הנשיא לדורותיהם, אבל מדובר בתפקיד זוטר שכמעט כל-כולו נוגע בהודעות לתקשורת ובתיאומים טכניים מול העיתונאים. מעט אסטרטגיה, מעט תדמית, והרבה נסיעות בעולם. זהו. אז על זה משחיזים כאן בשבוע האחרון כל כך הרבה עטים ומיקרופונים?
אלא שלא זה הסיפור. במשך שנים טיפחה סביבת נתניהו שיח של "אנחנו" ו"אתם". זה התחיל מיד עם הכניסה ללשכת ראש הממשלה ב-1996, והקצין יותר ויותר בשנים האחרונות. הפצע שנפער בין הצדדים מדמם ומוגלתי, והוא זקוק ליד חמה ומלטפת כדי להחלים. היד הזו לא הייתה בשבוע האחרון ידו של הרצוג. באחד הצעדים הראשונים שלו הרצוג הושיט יד גסה אל הפצע ושפך לתוכו מלח.
אלה שספגו מנחת זרועה של לשכת נתניהו נזעקו נגד מינוי דוברו של נתניהו לדובר הנשיא, ואלה שתומכים בנתניהו טענו למקארתיזם ורדיפה. גם אם נשים את כל הקונספירציות בצד, הרי שמדובר בצעד תמוה מבחינתו של הרצוג. בית הנשיא אמור להיות אותה יד מרגיעה ומלטפת שהחברה הישראלית כל כך זקוקה לה. מקום מנחם, ובעיקר מקום שמנסה להתמקם מעל לכל מחלוקת. אז דווקא לתפקיד במקום הזה נבחר אדם שהיה שותף, גם אם זוטר, לאסטרטגיה שכל-כולה שיסוי ושנאה?
הרצוג צריך סביבו אנשים שה-DNA שלהם לא יכול להיות נגוע בשנאה ובהסתה. מהלך מינוי הדובר מוכיח שזה מחייב את הרצוג בעצמו לשינוי בצורת החשיבה
וזה לא חלילה שיחיא לא צריך לעבוד - אלא שהמקום האחרון שהוא צריך לעבוד בו זה לשכת נשיא המדינה. הרצוג לא הפנים את מעמדו החדש, ובטח שלא הבין את מה שהיטיבו להבין נפתלי בנט ויאיר לפיד. צריך להקשיב למוזיקה בנאומיו של בנט או לראות את לפיד נותן קרדיט לנתניהו על הסכמי השלום כדי להבין ששינוי השיח מבחינתם זה לא רק סיסמה.
טלי בן עובדיה אלון בן דודאמיר מאיריבימים האחרונים עובד צוות גדול של אנשים על כתיבת נאום ההשבעה של הרצוג. הנאום הזה יהיה ודאי מלא פאתוס ומליצות, אבל המבחן הגדול של הנשיא החדש יהיה לא במילים. האם הפוליטיקאי המיומן שהצליח לתמרן את הקריירה שלו עד לתפקיד הרם מפנים באמת את גודל האחריות שעל כתפיו? האם הוא מבין שהמסע שלפניו אינו מסע שיעבור בין ארמון האליזה לארמון בקינגהאם, אלא בין שדרות לחיפה לבין אפרת, תל אביב, יישובי העוטף ויישובי השרון, בין חרדים לחילונים ובין ערבים ליהודים?
בשביל המסע הזה הרצוג צריך סביבו אנשים שה-DNA שלהם לא יכול להיות נגוע בשנאה ובהסתה. מהלך מינוי הדובר מוכיח שזה מחייב את הרצוג בעצמו לשינוי בצורת החשיבה. וזה כבר לא עניין של דוברים.
- טלי בן עובדיה היא העורכת ראשית של התוכנית "זמן אמת" בכאן – תאגיד השידור הציבורי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
