ההצבעה על דחיית אישור התקציב בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
אחרי ימים ארוכים של איומים ושיחות שהופסקו יותר מפעם אחת, הליכוד וכחול לבן הצליחו להתפשר אמש (שני) ברגע האחרון ולהעביר את הצעת החוק שדוחה את אישור התקציב לסוף דצמבר.
נתניהו וגנץ הסכימו להסיר באופן זמני את איומי הבחירות, ומסתמן שבנושאים האחרים יושגו הסכמות סופיות בקרוב. במשך שעות ארוכות התקיימו תדרוכים משני הצדדים בניסיון לקבע את עמדתם כזו הנכונה - כל אחד לפי יתרונותיו שהושגו עד כה.
פארסת התקציב - כתבות נוספות
במסגרת הפשרה, שיזם חבר הכנסת צבי האוזר (דרך ארץ), הוחלט בסופו של דבר להקים ועדה שוויונית לבחירת הבכירים בשירות הציבורי, כאשר כל מה שידרוש את אישור הממשלה יצטרך לחכות לסיום עבודת הוועדה. כמו כן, הסכימו בשתי המפלגות לאשר את תקנון הממשלה כבר בשבוע הבא - סעיף שבכחול לבן התעקשו עליו לאורך כל הדרך כדי לשמור על היחסים השוויוניים בממשלה.
לאורך היום רף החשדנות בין הצדדים עלה - ולשעות ספורות המגעים אף נותקו. ראש לשכתו של בני גנץ, הוד בצר, ונציגו של נתניהו, איש העסקים יעקב אטרקצ'י, המשיכו בניסיונות לייצר נוסחה ששני הצדדים יוכלו לחיות איתה ובכל זאת למנוע בחירות רביעיות.
גורמים בכירים במערכת הפוליטית טוענים כי זה ההסכם הטוב ביותר שניתן היה להשיג בהתחשב בנסיבות ובתזמון, אולם עננת הבחירות עדיין באוויר. כך או כך, נתניהו הצליח לשמור על נקודת היציאה האפשרית מהממשלה למרות שהפר את סעיף התקציב הדו-שנתי, ואילו גנץ הצליח לדחות את הבחירות שתזמונן גרוע עבורו - אך מנגד הצליח לשמור על כוחו של שר המשפטים אבי ניסנקורן בכל הנוגע להליך המינויים במשרד המשפטים.
לצד "הישגי" הצדדים צריך לזכור כי ישראל תשאר ללא תקציב מסודר, וללא מפכ"ל ופרקליט מדינה קבועים.
יו"ר דרך ארץ, שר התקשורת יועז הנדל, כתב אמש כי "לקחת את מדינת ישראל לבחירות רביעיות בזמן קצר באמצע משבר כלכלי עצום – זה רע. נקודה. בחירות הן לא אסון אישי בשבילי. הן בעיני אסון למדינת ישראל. תחושת ההקלה עכשיו מגיעה מדאגה למדינה הזאת".
למרות המגעים לפשרה, ראש הממשלה בחר להקדים את יו"ר כחול לבן ופרסם סרטון תמיכה במתווה עוד לפני שגנץ מסר את הצהרתו שנקבעה מראש. "לצערי, כחול לבן שבהתחלה הסכימו לפשרה ואחר כך ברחו ממנה, הוסיפו ושינו כל מני דברים", טען נתניהו. "עדיין אני חושב שזה חוסר אחריות ללכת לבחירות כשאין לנו מסגרת תקציבית מאושרת וכשאנחנו ערב פתיחת שנת הלימודים".
גנץ בנאומו התעקש שלא יאפשר מינוי "בובות" מטעמים פוליטיים, ואמר כי "בשעה כזו אני לא אתן לאף אחד לאיים על אזרחי ישראל בבחירות. מי שמאיים ומדבר על בחירות לא מאיים עליי, הוא מאיים על הישראלים. לא אתן לאף אחד להוריד את ישראל על ארבע.
"נכנסתי לממשלה כדי לטפל במציאותם ובעתידם של אזרחי ישראל. יחד עם זאת, לעולם לא אאפשר למישהו לפורר את הדמוקרטיה", אמר גנץ. לא אתן שמישהו ימנה בובות מטעמו לתפקידים ציבוריים במקומות רגישים. כשר הבטחון אמשיך לשמור על ביטחון המדינה מבחוץ, ומבפנים אדאג שאף אחד לא ירים את ידו על שלטון החוק".
לאחר ההצהרה, גנץ לא הצליח להשיב לשאלת ynet כיצד יוכל למנוע מינויי בכירים מטעמים פוליטיים. "אצביע בעד דחיית אישור התקציב כפי שנקבע בחוק, ונעשה מה שנדרש כדי שהממשלה, הן מבחינת ועדות המינויים והן מבחינת תקנון הממשלה, תתנהל כמו ממשלת אחדות נורמלית", אמר. "לנהל ממשלת אחדות זה אתגר יותר גדול מלנהל ממשלה רגילה, כי צריכים להסכים על דברים וצריך להקשיב לאחרים. זה לא חד צדדי".
במסגרת הצעת החוק שעבר אמש, סוכם על תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב המדינה לשנת 2020, נוסף על ההצמדה למדד המחירים לצרכן. סה"כ יעמוד התקציב המעודכן על 411 מיליארד שקל. כמו כן, נקבע במסגרת הוראת שעה כי לעניין התקציב ההמשכי לשנת 2020, שר האוצר יביא לאישור הממשלה הצעה לתוספת התקציב, לפיה הממשלה תהייה רשאית להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק ה-12 של התקציב השנתי הקודם, בתוספת מדד המחירים לצרכן ובתוספת 11 מיליארד שקל.
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "מדינת ישראל מתמודדת עם משבר לאומי כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. המשבר מנוהל על-ידי ממשלת אחדות וחירום לאומית שהוקמה בפרט לצורך התמודדות עם השלכות התפרצות המגפה כאמור. מאפייני המשבר והשלכות ארוכות הטווח שלו יצרו אי-ודאות כלכלית מובהקת. על זאת מתווסף אתגר לאומי, בו ישראל עלולה להתמודד לראשונה בחורף הקרוב עם אירוע המשלב התפרצות נגיף הקורונה יחד עם התפרצות נגיף השפעת".
מצב מיוחד וחסר תקדים זה מצריך מסגרת זמנים שונה לשם גיבוש תקציב מדינה מזו הקבועה בחוק היסוד. פיזור הכנסת בעת זו יפגע פגיעה של ממש באיתנות משקי הבית, ביציבות הכלכלית הישראלית באינטרס הציבורי הכולל".
פורסם לראשונה: 23:58, 24.08.20
