3 צפייה בגלריה
גנץ החליט על ועדת בדיקה לרכש הצוללות
(צילום: רויטרס , אלעד גרשגורן, אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
החלטתו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ להקים ועדת בדיקה לנושא רכש הספינות והצוללות יוצרת טלטלה פוליטית, אך אין לה כמעט כל משקל ממשי בתחום המשפטי. שר הביטחון גנץ, למרות הסמכות שהייתה בידו להקים ועדת חקירה עם סמכויות, בחר להקים ועדת בירור משוללת סמכויות בחוק של כפיית עדים והבאת ראיות, ולמסקנותיה והמלצותיה אין כל מעמד סטטוטורי מוכר.
הדין הישראלי מכיר במספר מנגנונים אפשריים לביצוע חקירה, עליה הורה גורם בממשלה. בקצה אחד, ניצבת ועדת החקירה הממלכתית, המתמנה על ידי הממשלה לפי חוק ועדת חקירה לחקור "עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור". ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה סטטוטורית בראשה עומד שופט ואת חבריה בוחר נשיא בית המשפט העליון. לוועדה זו נתונות סמכויות מיוחדות בעניין הזמנת עדים והזמנת ראיות, הוצאת צווי חיפוש, איסוף חומר, מתן אזהרות למי שעלול להיפגע מן החקירה או תוצאותיה, ומתן המלצות מערכתיות ואישיות.
גנץ הודיע: החלטתי להקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות
(צילום: טל עוז , משרד הביטחון)
בקצה השני מצויה ועדת בירור, כפי שהקים גנץ, שהיא ועדה המתמנה על ידי שר לבדיקת עניין שבתחום תפקידיו. ועדה כזו קמה מכוח סמכותו הטבועה של השר, ואין לוועדה כזו כל מעמד סטטוטורי או סמכויות בדין. בתווך האפשרויות בין ועדת הבירור מן הצד האחד לבין ועדת חקירה הממלכתית מן הצד האחר, עומדת ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות על פי סעיף 8א' לחוק הממשלה.
אם מונה שופט בדימוס כראש הועדה הממשלתית, כי אז שר המשפטים באישור הממשלה רשאים להקנות לאותה ועדה סמכויות חלקיות מאלה הנתונות לוועדת חקירה ממלכתית, כגון סמכות לזמן עדים. השר גנץ, חרף ההפניה בכתב המינוי של הוועדה שהקים לאותו סעיף, לא יכול להעניק לוועדה שהקים כל סמכות חוקית, משום שאין הוא יכול לקבל את אישור הממשלה לכך, לאור התנגדות צפויה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד.
3 צפייה בגלריה
ועדת הצוללות של גנץ לא תקבל סמכות חוקית לאור התנגדותו הצפויה של נתניהו
(צילום : מוטי קימחי , AFP)
3 צפייה בגלריה
פרשת קו 300 נבדקה גם היא באופן דומה. שר הביטחון דאז ארנס
(צילום: מירי צחי, באדיבות מרכז מורשת מנחם בגין)
ואולם, לשר הביטחון ישנה סמכות מיוחדת שלא קיימת לאף שר אחר, ואף לא לראש הממשלה. סעיף 537 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי "שר הביטחון, וכן הרמטכ"ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא, והיא מוסמכת להזמין עדים ולגבות עדויות בשבועה או ללא שבועה".
בעבר עשו שרי ביטחון שימוש בסמכות זו כגון הקמת ועדת זורע על ידי שר הביטחון לשעבר משה ארנס לבדיקת הטענות שעלו בפרשת קו 300. כלומר, לשר הביטחון יש סמכות ייחודית להקים ועדה חקירה לפי חוק השיפוט הצבאי היא ועדה בעלת מעמד חוקי, עם סמכות לזמן עדים להעיד בשבועה.
השר גנץ בחר שלא להשתמש באפשרות החוקית הזו, וחרף זאת הקים ועדת ברור נטולת סמכויות. חשוב לזכור כי בעבר הקמת ועדת בירור ללא סמכויות הובילה לאחר לחץ ציבורי להקמת ועדת חקירה ממלכתית. כך למשל, בשנת 2000 כשקמה ועדת בירור בראשות השופט (בדימוס) שלום ברנר לעניין מאורעות אוקטובר 2000 - ולאחר לחץ ציבורי הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית.
בדומה, בקשר לילדי עולי תימן מונתה תחילה ועדת בירור, אך לאחריה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. יתרה מכך, ייתכן כי כעת תוגש עתירה לבג"ץ כנגד סבירות החלטתו של שר הביטחון להקים ועדה נטולת סמכויות, כך שייתכן שזו לא המילה האחרונה ביחס לחקירת פרשת הצוללות.
- ד"ר מתן גוטמן הוא המומחה המשפטי של אולפן ynet
