ועדת החוקה בראשות חבר הכנסת יעקב אשר דנה היום (שני) בהחלטת הממשלה להאריך את הסגר עד ליום שישי. כמו כן, אישרה הוועדה את חובת הבידוד במלונית לשבים לישראל מכל מדינות העולם, שתחול ממחר ועד יום ראשון לפחות. הוועדה יצאה להפסקה לאחר שלא הגיעה להסכמות על הארכת הסגר, בין היתר בשל התנגדות חבר הכנסת אחמד טיבי שזעם על סגירת המעברים.
בתחילת הדיון שאל חבר הכנסת אחמד טיבי מדוע אין ועדת חריגים במעברים היבשתיים. נציג משרד המשפטים, עו"ד שי סומך, השיב כי יש הצעת חוק ממשלתית שתהיה מוכנה במהלך היום, שתסדיר בחוק סמכויות הקורונה את הכניסה דרך מעברים יבשתיים באמצעות ועדת חריגים.
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה בדיון כי במשרד הבריאות בוחנים את המצב הנוכחי, שבו אדם שהתחסן או החלים מקורונה לא נדרש להיכנס לבידוד בחזרה לישראל. "יש מתחסנים שנדבקו, ויש תחלואה חוזרת גם בקרב אנשים שכבר חלו - כך שהמצב יכול להשתנות", אמרה.
היא הוסיפה כי בדיקות קורונה בכניסה לישראל יעברו גם מחוסנים וגם מחלימים. לדבריה, 3%-4% מהחוזרים לישראל הם חולים מאומתים.
ח"כ אשר הוציא את הוועדה להפסקה לאחר שתקנות הארכת הסגר לא קיבלו רוב בעקבות התנגדות של חבר הכנסת אחמד טיבי. עם זאת, הוועדה אישרה את חובת הבידוד במלוניות לשבים לארץ מכל מדינות העולם מיום שלישי עד ליום ראשון. ח"כ טיבי הדגיש כי הוא מתנגד לכל התקנות "עד שלא יתייחסו ברצינות לאזרחים שתקועים במעברים", לאחר שהעלה את מצוקתם של עשרות סטודנטים לרפואה שסיימו לימודיהם ותקועים במעבר היבשתי בירדן.
שי סומך ממשרד המשפטים השיב לטיבי על סוגיית הסטודנטים לרפואה: "כרגע המעברים סגורים מכוח צו של שר הפנים. במקביל יש הצעת חוק ממשלתית שתהיה מוכנה במהלך היום, שמבקשת להסדיר בחוק הקורונה הגדול את הכניסה דרך המעברים היבשתיים באמצעות ועדת חריגים. כרגע המצב המשפטי הוא ששר הפנים יכול לסגור או לפתוח אותם".
ח"כ טיבי השיב: "נראה לכם סביר שיש מעבר לטיסות מפרנקפורט אבל לא לסטודנטים ערבים שסיימו את לימודיהם? איזה זכות חוקתית יש לכם למנוע מהם לחזור? אני מקבל פנייה על מישהי שמבקרת בארץ מירדן ובעלה נפטר בירדן, והיא תקועה".
אמנון שמואלי, מנהל אשכול נתב"ג ביקורת הגבולות ברשות ההגירה והאוכלוסין: "כרגע המעבר היבשתי היחיד שעובד הוא אלנבי, מתוקף צו אלוף שהחריג פלסטינים שרוצים להיכנס לאזור. הוועדה בראשות שטייניץ רשאית לאפשר מעבר אווירי. שר הפנים התלה את רישיונות כל המעברים".
ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים במשרד הבריאות, אמר כי "הוועדה תפעל אד הוק לצורך טיסות חילוץ לישראל למקרים הומניטריים. שער הכניסה דרך נתב"ג יהיה פתוח לכל הנסיבות שהוועדה תאשר. הכוונה היא שיהיו טיסה או שתיים ביום. בשבועיים-שלושה הקרובים אנחנו רוצים למנוע בכל מחיר את כניסת המוטציות לישראל, כך שהקריטריונים לכניסה יהיו רק הלוויה, סוגיות משפחתיות אחרות, דיון משפטי דחוף".
לדבריו, "כ-50% מהשבים ארצה נפטרים מחובת הבידוד במלוניות ולא מקיימים את חובת הבידוד כהלכתה. לכן, המטרה כרגע היא לצמצם תנועה אווירית. כרגע אנחנו לא מאפשרים לאנשי עסקים להיכנס אך כל מי שפונה מבררים את פנייתו".
ח"כ מיכל קוטלר וונש (כחול לבן): "מאות חיילים בודדים קיבלו אישור לטוס ולא יכולים לחזור ואנשי עסקים שלא יכולים לחזור שבועיים ושלושה. לא דין מי שטס לנופש באיחוד האמירויות כדין חיל בודד או עולה חדש. חייבים לייצר מנגנון שיאפשר ודאות".
שילה אדלר, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה: "אנחנו כל יום דנים במאות בקשות שמגיעות ומחזירים תשובה בתוך 24 שעות, למרות שהתחייבנו תוך שני ימי עסקים. בסוף השבוע הצטברקרוב ל-800 בקשות ולקח יממה וחצי להשיב להן.
הסגר המלא הוארך ברגע האחרון, לקראת חצות, לאחר חילוקי דעות עזים בממשלה על הצורך להאריכו. בשלב זה אמור הסגר להסתיים ביום שישי בשעה 07:00 בבוקר, אך ייתכן שיוארך שוב בהתאם לנתוני התחלואה והתקדמות החיסונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בהארכת הסגר עד ליום ראשון, והתעמת עם שר הביטחון והמשפטים בני גנץ שדרש להאריכו רק עד חמישי. גנץ דרש שבימים שיוותרו עד לסיום הסגר הממשלה תדון באסטרטגיית היציאה ממנו.
בסופו של דבר, לאחר עימותים ממושכים, ההחלטה על הארכת הסגר עד לשישי התקבלה פה אחד - וביום רביעי תדון הממשלה בהמשך הסגר ובאסטרטגיית היציאה, בהתאם לדרישת גנץ.
החלטה נוספת שקיבלה הממשלה אתמול הייתה להאריך את סגירת נמל התעופה בן גוריון בשבוע נוסף, עד חצות שבין יום ראשון לשני בשבוע הבא. הממשלה החליטה שתוקם ועדת חריגים לנכנסים לישראל, בראשות השר יובל שטייניץ, שתאפשר להיכנס למדינה מסיבות מיוחדות והומניטריות. כמו כן הוחלט לחייב את כל השבים לישראל, מכל מדינות העולם, בבידוד כפוי במלוניות מטעם המדינה - החל מיום שלישי ועד ליום ראשון לפחות.
בדיון בממשלה, שנמשך כחמש שעות, אמר פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש כי יש האטה בירידת קצב התחלואה וייתכן שאף עצירה. הוא הוסיף כי מקדם ההדבקה – R – קרוב ל-1. לדבריו, השפעת הסגר מאזנת את התגברות התחלואה שמייצר הזן הבריטי.
הפרויקטור הוסיף כי למרות קצב החיסונים הגדול, עדיין לא נרשמה ירידה במספר החולים הקשים המאושפזים. עם זאת, תמהיל החולים בבתי החולים משתנה בהדרגה ומכיל יותר חולים צעירים בכל המגזרים.
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, סיפקה לשרים נתונים קודרים על תחלואה בקרב צעירים. 25 בני פחות מ-40 מחוברים למכונת לב-ריאה, ובנוסף ישנם 17 מונשמים צעירים מגיל 40. לפי אלרעי-פרייס, מערכת החינוך לבדה מהווה כ-40% מהתחלואה במדינה.
"מדינת ישראל נמצאת בגל החמור ביותר שהיה מתחילת המגיפה", אמרה ראש שירותי בריאות הציבור. "בגל זה ניכרת עלייה בתחלואה קשה וקריטית בצעירים. בתחילת דצמבר היו 13 מונשמים בגילים 60-40, בסוף ינואר המספר עלה ל-82, פי 6. לגבי חולים צעירים מגיל 40 - בתחילת דצמבר לא היה אף חולה מונשם. בסוף ינואר - 17 מונשמים צעירים מגיל 40. כנ"ל לגבי שימוש במכונת לב-ריאה - בסוף ינואר 25 חולים שמחוברים למכונת לב-ריאה היו מתחת לגיל 40. בסך הכול, שני שלישים מהמחוברים לאקמו הם מתחת לגיל 60".
נזכיר כי בהתאם לחוק הקורונה הגדול, ועדת החוקה יכולה לאשר את כל התקנות או את חלקן, או אף לבטל את כולן. היא גם יכולה לשנות את תוקפן. במקרה שבו תסיים הוועדה לדון בהן ולא תקבל הכרעה בתוך שבוע יעברו התקנות להכרעות מליאת הכנסת.