הנושאים המדיניים או הביטחוניים עומדים לא פעם במרכז מערכת הבחירות. מגפת הקורונה אמנם הסיטה מעט את תשומת הלב שלנו מנושאים שלא נוגעים ישירות במגפה או בהשלכותיה, אבל יש כמה שאלות שדורשות התייחסות ישראלית.
אם זה הרצון של ממשל ביידן להגיע להסכם עם איראן, היחסים של ישראל עם המדינות השכנות, סוגיות ביטחוניות כאלה ואחרות, והיחס לבנייה בלתי חוקית בתום לב ביהודה ושומרון ובכל הארץ. ימים ספורים לפני הבחירות בדקנו את עמדות המפלגות המרכזיות בנושאים מדיניים-ביטחוניים.
לכל המפלגות נשלחו שש שאלות זהות, רובן ענו. מפלגות הליכוד, ישראל ביתנו ורע"מ סירבו לענות לשאלות ששלחנו.
כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
האם אתם בעד הסדרת בנייה לא חוקית בתום לב? האם תפעלו לפינוי חאן אל-אחמר, כפי שמאפשרת החלטת בג"ץ?
יש עתיד: אנחנו נגד הסדרה של בנייה בלתי חוקית, וכל צעדים חד-צדדיים אחרים.
חאן אל-אחמר הוא מקרה מיוחד ומורכב. הגם שבג"ץ קבע שניתן לפנות, לא בטוח שראוי לפנות אותו בשלב זה ללא מציאת פתרון אחר. מדובר בשטח רגיש מבחינה בינלאומית, וראוי לקחת זאת בחשבון.
ימינה: את חאן אל-אחמר היה צריך לפנות מזמן, וההימנעות של נתניהו מכך מבישה. נתניהו, שהתחייב לפנותו כבר לפני שנתיים, ממשיך להשתהות ולהסס והכפר הפך לעיר קטנה.
לגבי בנייה לא חוקית בתום לב, איילת שקד היא זו שהעבירה את חוק ההסדרה ופעלה להפעלת סעיף 5 (תקנת השוק) שמאפשר הסדרה של בנייה שנעשתה בתום לב. בכוונת ימינה לפעול להסדרת ההתיישבות הצעירה ולהפעיל את סעיף 5 במקומות שאכן היה תום לב.
תקווה חדשה: נושא הבנייה הבלתי חוקית הפך למכת מדינה. בכל רחבי הארץ נבנים בכל שנה אלפי בתים ללא אישור וללא פיקוח. אנו נצא להסדר חדש וברור עם האזרחים - קידום פתרונות תכנון ובנייה, לרבות הסדרת תוכניות מתאר מפורטות המאפשרות מתן היתרי בנייה, והסדרת הליכי בנייה שנעשו בתום לב. עם זאת, במקומות שבהם חרגו במתכוון מתוכנית קיימת וניתנה האפשרות לבנות על פי החוק אנו נגביר את האכיפה.
בעניין חאן אל-אחמר, אנחנו תומכים בפינוי המתחם שנבנה שלא כחוק, כפי שהתחייב ראש הממשלה אין סוף פעמים אך לא ביצע.
הרשימה המשותפת: כל מערך הפיקוח הישראלי על בנייה ותכנון בגדה המערבית הכבושה הוא לא לגיטימי ומבוסס על כיבוש בלתי חוקי.
אנחנו מתנגדים בכל תוקף לפינוי חאן אל-אחמר. במקום זאת, יש לפנות את ההתנחלויות הסמוכות.
ש"ס: עמדת מערכת הביטחון והמנהל האזרחי היא שיש לפנות את חאן אל-אחמר. עמדה זו אושרה על ידי ראש הממשלה ועל ידי בית המשפט העליון, ואנו תומכים בה.
יהדות התורה: אנחנו בעד הסדרת בנייה לא חוקית כאשר היא נעשתה בתום לב, כשהיא אינה מזיקה לסביבה, ואינה באה על חשבון אחרים. בעיקר כאשר היא נעשית בשוויוניות - בתל אביב כמו ברהט, בהתיישבות ביהודה ושומרון כמו בחאן אל-אחמר.
העבודה: על מדינת ישראל לפעול להפסקת הבנייה וההשקעה מחוץ לגושי ההתיישבות, מתוך הכרה שהתנחלויות ומאחזים מבודדים אינם תורמים לביטחון ישראל. הסדרה בדיעבד של בנייה בלתי-חוקית של התנחלויות ומאחזים, שניתנת רק לחלק מהתושבים, אינה עומדת בעקרונות הדין הבינלאומי שישראל כפופה להם.
בית המשפט העליון בישראל התיר לממשלה להסדיר את הפינוי המתוכנן של חאן אל-אחמר, בתיאום ובשיתוף פעולה של כוחות הביטחון עם התושבים המתגוררים ביישוב. מדובר בסוגיה מורכבת שבה משפחות נאלצות לעזוב את ביתן ולהתחיל מחדש במקום אחר. על ממשלת ישראל לדאוג שהפינוי יתבצע בדרכי שלום, תוך מציאת הסדרי קבע חלופיים ראויים בהסכמה עם תושבי חאן אל-אחמר.
הציונות הדתית: בצלאל סמוטריץ' היה ממנסחי חקיקת חוק ההסדרה שנועד להגן על מתיישבי יהודה ושומרון שבנו את ביתם בתום לב והסכמת המדינה, ושמעל ביתם מתנוססת חרב ההריסה והגירוש.
אין כל קשר בין זה לבין פינויו של חאן אל-אחמר, שהוא ניסיון מכוון מלמעלה למנוע רצף התיישבותי יהודי.
מרצ: אין דינם של שטחי הגדה המערבית כמו דינה של ישראל הריבונית. חאן אל-אחמר הוא יישוב פלסטיני מעבר לקו הירוק. במשך שנים, ישראל, שאמורה לפי הדין הבינלאומי לפתח את השטח לטובת האוכלוסייה המקומית, מונעת פיתוח פלסטיני בעוד שהיא מעבירה מאוכלוסייתה לתוך השטח הכבוש.
בני הג'הלין, שגורשו מאזור הנגב המערבי עם הקמת המדינה, נמצאים במקום עוד לפני כיבוש השטח במלחמת ששת הימים. גירושם ויישובם מחדש, כמו שדורשים המתנחלים, אסור לפי החוק הבינלאומי, אינו מוסרי ויסבך את ישראל עוד יותר נוכח תשומת הלב הבינלאומית למאבק התושבים. צריך לזכור, מדובר בכפר פחונים עם בית ספר מצמיגי מכוניות ועם אוכלוסייה ענייה. הדבר הנכון לעשות הוא להכשיר את חאן אל-אחמר ולחבר אותו לתשתיות.
כחול לבן: יש מקומות שבהם ניתן לבצע הסדרה של בנייה שנבנתה על אדמות מדינה ובתום לב, בדגש על גושי ההתיישבות. אך יש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לאינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל. צריך לשמור על מתווה בנייה שיאפשר לישראל להישאר יהודית ודמוקרטית.
בנוגע לחאן אל-אחמר, יש לבחון את הנושא בהתאם לפתרונות האלטרנטיביים, שכן האוכלוסייה שם זקוקה למענה, כמו גם אוכלוסיות בדואיות רבות בישראל שיש למצוא להן מקום קבע.
האם ישראל צריכה להעביר חיסונים לפלסטינים או למדינות ידידות?
יש עתיד: רק אם לא יחסרו חיסונים לאזרחי ישראל אפשר לחשוב על מכירת חיסונים למדינות אחרות במחירי עלות או תרומה של כמויות כאלה ואחרות במסגרת אינטרסים כאלה ואחרים של מדינת ישראל או במסגרת מהלך הומניטרי. זאת אך ורק לאחר דיון מקצועי נטול שיקולים פוליטיים אישיים בנושא.
ימינה: הכלל הוא הומניטרי תמורת הומניטרי - מתן חיסוני קורונה לרצועת עזה חייב להיות חלק מעסקה כוללת שבה יוחזרו השבויים והנעדרים שלנו שמוחזקים על ידי חמאס ברצועה. אין זה מוסרי לחסן את האוכלוסייה העזתית בזמן שחמאס ממשיך להחזיק באורון, הדר, הישאם ואברה.
פועלים פלסטינים שנכנסים לעבודה בישראל יש לחסן מכיוון שזה אינטרס ישראלי. באשר למדינות ידידות, ככל שיש מספיק חיסונים למדינת ישראל ניתן לסייע גם להן.
תקווה חדשה: אם וכאשר ישראל תהיה בשלב שבו נותרו לה חיסונים שהיא איננה זקוקה להם על ישראל להעביר חיסונים לפלסטינים, ובתנאי שיש דרך לוודא שהחיסונים אינם מגיעים לאנשי חמאס. העברת חיסונים לפלסטינים היא אינטרס ישראלי מכיוון שיש קרבה ומעברים בין פלסטינים לישראלים.
לאחר מכן, אם הדבר יתאפשר ויהיה ביכולתנו לסייע, ישראל צריכה להעביר חיסונים גם למדינות ידידות הזקוקות לכך בכפוף לכך שהכל ייעשה בדיון מסודר ושקוף.
הרשימה המשותפת: על ישראל לדאוג לחיסונים לכלל האוכלוסייה הפלסטינית שתחת שליטתה - בגדה, בעזה ובירושלים המזרחית. זו חובתה ואחריותה כלפי הפלסטינים שנמצאים תחת כיבושה ומתוקף היותה כוח כובש, לפי המשפט הבינלאומי.
הרשימה המשותפת אינה מתנגדת להעברת חיסונים לעמי האזור לנזקקים, נהפוך הוא. המשותפת קוראת לעצירת המדיניות המפלה נגד המדינות העניות בחלוקת החיסונים ומתנגדת לניצול הציני שעושה נתניהו בחיסונים לקידום אינטרסים אישיים ולהידוק הקשרים עם משטרים טוטליטריים ורודנים באזור.
ש"ס: על ישראל לפעול בראש ובראשונה להבטחת בריאותם ושלומם של אזרחיה ותושביה. לא ניתן להסכים למצב שבו אזרח ישראל יבקש להתחסן ולא יוכל לעשות כן בשל העברת חיסונים למדינות אחרות.
רק אם ניתן להבטיח שלא יהיה מחסור בחיסונים לאף ישראלי בעתיד, יהיה מקום לשקול העברת חיסונים על בסיס האינטרסים של מדינת ישראל, בהם חשש מערכת הבריאות כי התחלואה בקרב פלסטינים ביהודה תתפשט לישראל ותפגע במאמצים למיגור הקורונה במדינה.
יהדות התורה: לאחר סיום חיסון האוכלוסייה הישראלית, ואם יישארו עודפי חיסונים, ישראל בהחלט יכולה לשקול העברת חיסונים לפלסטינים - בפרט אלה שזוכים לאישורי עבודה בישראל. אך אין כל סיבה שמשלם המיסים הישראלי יישא בנטל, ומן הראוי לגבות את העלות מן הרשות הפלסטינית.
לגבי מדינות נוספות, מחוות הומניטריות הן צעד חשוב לביסוס וקידום יחסים בין מדינות, וישראל צריכה להשתמש בהן בחכמה. למשל, העברת החיסונים לצ'כיה שרשמה הישג מדיני מהיר בהעברת השגרירות הצ'כית לירושלים.
העבודה: כדי להשיב את המדינה למציאות חיים שפויה ולצלוח את המגפה, חיסון האוכלוסייה בישראל הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. כשם שישראל משמשת דוגמה ומופת לעולם כולו בפעולות הומניטריות שהיא מבצעת, גם העברת החיסונים למדינות שכנות ולפלסטינים נדרשת להיבחן בראי סיוע הומניטרי שיועיל לאינטרסים של כל הצדדים.
מדינת ישראל פועלת כל העת להעניק סיוע הומניטרי ורפואי לקהילה הבינלאומית ולמדינות שכנות שנמצאות בסכסוך איתה. מעלה זו צריכה לעמוד בראש מעיינינו כאשר ניגשים לסוגיית העברת החיסונים, על אחת פי כמה כאשר מדובר באוכלוסייה הפלסטינית שחולקת עם ישראל את אותו תא השטח.
הציונות הדתית: השיקול היחיד בהעברת חיסונים למדינות זרות או לרשות הפלסטינים הם האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה. אין מקום למחוות הומניטריות לרשות הפלסטינית ובכיריה כאשר מדובר בגוף שמנהל מלחמה נגדנו בכל הגזרות, ובמיוחד כשבעזה מחזיקים בשבוינו ונעדרינו.
מרצ: חיסון האוכלוסייה הפלסטינית כולה הוא אינטרס ישראלי חשוב. ראשית, זוהי חובתה החוקית של ישראל ככוח הצבאי השולט בשטח. שנית, זוהי חובתה המוסרית. ומעל לכל, זהו אינטרס בריאותי ראשון במעלה. צריך להבין ששטחי הגדה וישראל הריבונית אינם מופרדים כיום, ויש תנועת אנשים מתמדת ביניהם. על ממשלת ישראל לפעול במהרה לחיסון כל האוכלוסייה הפלסטינית.
מעבר לכך, על ישראל להצטרף לקרן הבינלאומית שהוקמה על ידי מדינות המערב ולתרום את חלקה לחיסון המדינות העניות בעולם.
כחול לבן: ישראל צריכה לאפשר העברת חיסונים לפלסטינים שהם קנו בעצמם. בנוסף, יש לנו אינטרס בריאותי, כלכלי וביטחוני שהפלסטינים יחוסנו, ולכן, אם ניתן לסייע להם, יש לקיים על כך דיון מסודר ולקבל החלטה. בנוגע למדינות נוספות, הדבר רלוונטי אך ורק אם יש צורך בריאותי או מדיני.
האם צריך לאפשר ליהודים להתפלל על הר הבית? האם ישראל היא הריבון בהר?
יש עתיד: ברור שליהודים יש זכות דתית להתפלל על הר הבית, וברור שהר הבית צריך להישאר בריבונות ישראלית.
יחד עם זאת, זהו מקום נפיץ וכל הסדרי התפילה ושינוי הסטטוס-קוו בהר צריכים לידון במסגרת הסכם שלום. יש להימנע מאירועים כגון הצבת מגנומטרים בהר הבית, שבו התנהלות נתניהו הביאה לערעור המרקם העדין במקום ולפגיעה ביחסי ישראל עם ירדן.
ימינה: ריבונות ישראלית בהר היא אבן יסוד ואנו תומכים בהחלתה. אנו מאמינים בחופש פולחן מוחלט לכלל אזרחי ישראל בהר הבית, וזו צריכה להיות השאיפה של ממשלות ישראל. יש לעשות זאת בתבונה כדי לאפשר עלייה להר בדרכי שלום.
תקווה חדשה: יש לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית. לא מתקבל על הדעת שמכל העמים והדתות, רק יהודים לא יוכלו להתפלל במקום הקדוש ביותר לעם היהודי. למרבה הצער, דה-פקטו, ישראל אינה הריבון בהר.
הרשימה המשותפת: ישראל היא כוח כובש בירושלים המזרחית, ובכללה גם במקומות הקדושים. המשותפת מתנגדת לפגיעה במסגד אל-אקצא ובמקומות הקדושים של כל הדתות.
ש"ס: אנחנו כפופים להוראות מועצת הרבנות הראשית וגדולי ישראל שאסרו לעלות להר הבית "עד כי יבוא שילה" במהרה.
יהדות התורה: על פי ההלכה, אסורה כניסת יהודים להר הבית מכיוון שכולנו בחזקת טמאי מתים, כפי שפסקו גדולי ישראל בדורות האחרונים.
עם זאת, ובשונה משאלת העלייה להר, ברור כי ישראל צריכה להיות ריבון בלעדי באזור רגיש ומשמעותי כל כך, החולש בין השאר גם על רחבת הכותל המערבי.
העבודה: הסכם השלום עם ירדן הוא הסכם שחשיבותו האסטרטגית והביטחונית היא קריטית למדינת ישראל. ההסדר הקיים, השומר את ניהול מתחם הר הבית בידי כוחות הווקף הירדניים, מונע התלקחות נפיצה במתחם ההר. כל שינוי של הסטטוס קוו בהר הבית עלול לסכן את יחסיה של ישראל עם ירדן ועם כל העולם הערבי והמוסלמי.
הציונות הדתית: כל יהודי רשאי להתפלל בהר הבית, בהתאם לפסיקת רבותיו. כיום מדינת ישראל שולטת בהר, אבל פעם אחר פעם מעדיפה לתת את ניהולו לווקף ולממשלת ירדן, בשל אילוצים מדיניים. זה צריך להיפסק.
מרצ: מרצ תומכת בפתרון של הסדר מדיני, ובתוכו הסדר שיבטיח את הזכויות של כל הדתות במקומות הקדושים. עד לכינונו של הסדר כזה, כל פגיעה בסטטוס קוו מערערת את המציאות הרגישה גם כך ומסכנת את האזור כולו.
כחול לבן: ככלל, יהודים צריכים להתפלל בכל מקום שיחפצו, והר הבית הוא חלק מישראל. עם זאת, כל החלטה צריכה להתחשב ברגישות המדינית שנדרשת ובהסדרים המיוחדים עם ירדן שיש לעמוד בהם. אנו מאמינים שיש אפשרות מדינית לחזק את היחסים עם ירדן ולהביא להסדרה גם בסוגיה זו.
מהו האיום הביטחוני הגדול ביותר שעומד מול ישראל? וכיצד תפעלו למיגורו?
יש עתיד: אין ספק שאיראן היא האיום הביטחוני הגדול ביותר על מדינת ישראל. איראן מפעילה ציר נגד ישראל, החל מהגרעין האיראני, דרך הניסיונות לייצר חזית בסוריה, הפעלת הג'יהאד מעזה, חימוש וניסיונות לפגוע באינטרסים ישראלים בעולם ועד לאיום חיזבאללה מצפון.
נמשיך את המלחמה הבלתי מתפשרת בכל חזית. הדרכים לטפל באיומים מורכבות מפסיפס של יכולות ואנשים מעולים שפועלים יום ולילה מאחורי הקלעים בשקט, וכך צריך שיימשך.
ימינה: איראן ושלוחותיה מהוות סכנה למדינת ישראל ולביטחון האזור כולו. המשך ההתחמשות הגרעינית של איראן תחת הפרה של ההסכמים הבינלאומיים, לצד "זרועות התמנון" שהיא מפעילה באזור באמצעות ארגוני הטרור ומדינות ערביות, מהווים איום שמדינת ישראל לא תאפשר ותאבק נגדו בכל הכלים שעומדים לרשותה.
המערכה מול איראן מצריכה הבנה של האזור, דיאלוג אסטרטגי עם בעלות בריתנו בעולם, ויד קשה מול גורמי הטרור האזוריים כדי להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל - דברים שבנט מביא עמו ויידע להוביל כראש ממשלה.
תקווה חדשה: האיום הביטחוני הגדול ביותר שעומד מול ישראל הוא האיום האיראני. יש לנצל את ההזדמנויות החדשות שנוצרו עם מדינות ערב בעקבות "הסכמי אברהם", ולהדק את התיאום הביטחוני עם ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, כדי להדק את הלחץ סביב מעורבות איראן בטרור וכדי לבלום את תוכנית הגרעין שלה.
יש להתמיד במאמץ למניעת ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה. במקביל, אנו נשמור את האופציה הצבאית לבלימת תוכנית הגרעין האיראנית. נעשה כל שנדרש כדי להגן על מדינת ישראל.
הרשימה המשותפת: האיום הגדול ביותר על ישראל ועל ביטחון אזרחיה הינו ההתכחשות לעצם קיומו של העם הערבי הפלסטיני, ולזכויותיו הלאומיות וההיסטוריות במולדתו, ובראשן זכותו להגדרה עצמית וכינון מדינה עצמאית לצד ישראל.
ממשלות ישראל העוקבות, וממשלות הימין במיוחד, מאמצות מדיניות לוחמנית ופועלות להמשך הכיבוש ועידוד מפעל ההתנחלויות שמביא להמשך מעגל הדמים. הכיבוש הוא שורש הסכסוכים האזוריים שישראל משתתפת בהם. נפעל לסיום הכיבוש ופינוי כל ההתנחלויות, ולשלום כולל המבוסס על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית על גבולות יוני 1967 ובירתה ירושלים, עם פתרון בעיית הפליטים לפי החלטות האו"ם.
ש"ס: בפני ישראל ניצבים אתגרים ביטחוניים משמעותיים ביותר, הגדול בהם הוא איראן השואפת לפתח נשק גרעיני, לייצא את המהפכה האסלאמית למדינות האזור, ותומכת בארגוני טרור הפועלים נגד ישראל, ובראשם חיזבאללה.
האיום האיראני הוא האיום הביטחוני החמור ביותר שאליו צריכה מערכת הביטחון להתכונן. יש לתת לרמטכ"ל ולצה"ל את כל האמצעים כדי לעשות כן, ולהמשיך ולפעול באמצעים דיפלומטיים, מודיעיניים, ובמידת הצורך צבאיים, כדי לוודא שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני.
יהדות התורה: איראן וגרורותיה, דוגמת חיזבאללה וחמאס, הן האיום הביטחוני המשמעותי ביותר כיום. אנו סומכים על מנהיגותו של ראש הממשלה נתניהו בנושא זה, בפרט לאחר שהוא הוכיח את עצמו הן במישור האיראני והן בצמצום דרסטי של מספר נפגעי ואירועי הטרור בעשור האחרון, ובעזרת ה' יצליח גם הלאה.
העבודה: האתגרים הביטחוניים שעומדים בפני מדינת ישראל הם רבים ופרוסים בשלל חזיתות. מצפון מתמודדת ישראל עם התבססות כוחות איראניים בשטחי סוריה ועם התעצמותו של חיזבאללה בלבנון. ממערב מתמודדת ישראל עם אתגרים ביטחוניים, מדיניים והומניטריים מול חמאס ששולט ברצועת עזה.
בשטחי יהודה ושומרון וממזרחית לבקעת הירדן, כוחות הביטחון פועלים יום וליל בעצירת פעולות טרור המכוונת נגד ישראל, תוך שימור שיתוף הפעולה עם גורמי הביטחון של הרשות הפלסטינית.
תפיסת הביטחון של מפלגת העבודה מבוססת על תפיסת הביטחון של יצחק רבין ועל בניית כוח שייצור הרתעה, במקום שימוש תמיד בכוח ששוחק אותה. בנוסף, תפיסת הביטחון מבוססת על הסדרים, גם במעגל הקרוב וגם במעגל הרחוק. מדינת ישראל צריכה לחתור ליצירת מסלולים מדיניים שינפצו את האיומים הביטחוניים הללו. העבודה תפעל לחיזוק מעמדה המדיני של ישראל והידוק קשריה עם הקהילה הבינלאומית ובנות בריתה כדי ליצור חזית אחידה נגד אויביה.
הציונות הדתית: איראן ושלוחותיה בעזה ובגבול הצפוני הן האיום הביטחוני הגדול ביותר על ישראל. אבל האיום המשפיע ביותר על אזרחי המדינה, באופן יומיומי, זה חוסר המשילות. כאשר אין משילות בנגב ובגליל, וישנם אזרחים שכופרים במרות המדינה ומנהלים מדינה נוספת של עצמם, גובים פרוטקשן, גונבים תחמושת ונשקים, ולא רואים במדינת ישראל כריבון - זה יכול להביא להתפרקות המדינה.
מרצ: האיום הקיומי החמור ביותר על ישראל הוא המשך השליטה על הפלסטינים בשטחים. כאשר תחת שליטה ישראלית ישירה יש מספר זהה של יהודים ופלסטינים, ישראל תאלץ לבחור בין היותה מדינת לאום יהודית ולבין היותה מדינה דמוקרטית. כל הכרעה כזאת היא סוף החזון הציוני.
הדרך הנכונה לסיים את האיום הקיומי הזה היא על ידי הגעה להסכם עם הפלסטינים. הסכם שיבטיח את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודית-דמוקרטית ולצדה מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם תיקוני גבול וחילופי שטחים, מדינה מפורזת ועם הסדרי ביטחון שיבטיחו ביטחון אמיתי למדינת ישראל.
כחול לבן: האיום הגדול ביותר והקיומי היחיד על ישראל הוא איראן גרעינית. בני גנץ כשר ביטחון פועל במישור המדיני, המבצעי והכלכלי כדי להבטיח שאיראן לא תגיע לסף גרעיני.
מה עמדתכם בנוגע לניסיונות ארה"ב לחזור להסכם הגרעין עם איראן?
יש עתיד: יש עתיד ולפיד בראשה פעלה בזירה הבינלאומית והתנגדה להסכם הגרעין, כולל שיחות של לפיד כראש האופוזיציה בשליחות ממשלת נתניהו. הבעיה העיקרית היא שקולה של ישראל לא נשמע בו, בעיקר בגלל היחסים הגרועים של נתניהו עם ממשל אובמה והמפלגה הדמוקרטית.
ישראל חייבת לעמוד על האינטרסים הביטחוניים שלה ולייצר שיח מכבד ודיסקרטי עם הממשל האמריקני לגבי כל פרטי הסכם שעומד על הפרק.
ימינה: הסכם הגרעין הנוכחי הוא רע מכיוון שהוא מאפשר לאיראן להגיע לסף של עשרות פצצות גרעין. אסור לאפשר לאיראן להפוך לגרעינית בשום מקרה, ונעמוד על כך איתנים. נפעל בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני, לצד כלל הגורמים הרלוונטיים הנוספים, אך נקפיד להבטיח את עליונותה הביטחונית של מדינת ישראל בעצמנו.
תקווה חדשה: הדבר החשוב ביותר בהקשר הזה הוא חידוד המטרה המשותפת של ישראל מול ארה"ב - מניעת הגעת איראן לנשק גרעיני. יש לייצר דיאלוג אמיתי ויעיל כדי שהאינטרסים הישראלים יהיו מיוצגים בצורה הטובה ביותר.
להסכם מ-2015 אסור לחזור. עם זאת, זה לא שולל כל סוג של הסכם, ובתנאי שהוא מגן בצורה מוחלטת על האינטרס הלאומי שלנו.
הרשימה המשותפת: הסכם הגרעין שסוכם בין איראן לקהילה הבינלאומית היה הסכם חיובי שהוביל להפחתת מתחים באזור. הפרישה של ממשל טראמפ ממנו הייתה טעות מרה שמסכנת את כלל עמי האזור. חזרה להסכם תהיה צעד חיובי - אך המטרה הכוללת צריכה להיות פירוז אמיתי של כלל המזרח התיכון מנשק גרעיני.
ש"ס: הסכם הגרעין היה טעות, אפשר לאיראן לפתח את יכולותיה ללא כל סנקציה כלכלית, ולא יכול היה לעמוד במטרתו למנוע נשק גרעיני.
ממשלת ישראל צריכה לפעול בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני כדי להבטיח שכל הסכם עתידי יכלול תנאים ברורים ונוקשים וביקורת מקיפה, שימנעו המשך פיתוח נשק גרעיני וטילים בליסטיים, ויביאו להפסקת התמיכה האיראנית המסיבית בארגוני הטרור.
יהדות התורה: אנו סבורים כי מדובר בטעות מסוכנת, שהעולם כולו עשוי לשלם עליה מחיר כבד.
העבודה: מפלגת העבודה תומכת ביצירת מהלכים מדיניים נועזים ופורצי דרך כדי לעגן את האינטרס הלאומי הישראלי בתוך כל הסכם או משא ומתן בינלאומי מול תוכנית הגרעין האיראנית. האינטרס הישראלי הראשון במעלה הוא להביא לסיכולה של תוכנית הגרעין האיראנית המהווה סכנה קיומית למדינה, להביא לסילוק המיליציות האיראניות וסוללות הטילים ארוכי הטווח מסוריה, ולפעול למיגור המימון האיראני לגורמי טרור במרחב האזורי.
הציונות הדתית: טעות. באיוב האיראני יש להילחם בכל דרך, והסכם הגרעין יביא את האיראנים להתקרב לפצצות גרעיניות שיאיימו על מדינת ישראל. לכן יש להמשיך במדיניות של הסנקציות נגד המשטר האיראני.
מרצ: הסכם הגרעין עם איראן היה טוב לישראל. הוא לא היה מושלם, אך עדיף על המצב הנוכחי וזה שהתקיים לפניו כשאיראן שועטת לעבר פצצה גרעינית באין מפריע. מרצ תומכת בהסכם גרעין כדרך הנכונה למנוע פיתוח נשק גרעיני על ידי משטר האייתולות - נשק שמהווה איום על ישראל והאזור כולו, ויביא למרוץ חימוש מסוכן. זו עמדת מערכת הביטחון הישראלית.
מאז פרש ממשל טראמפ מהסכם הגרעין התקדמת איראן לעבר הפצצה. חייבים לעצור תהליך זה לפני שיהיה מאוחר מדי. אנו מקווים, ונפעל לכך, שבפעם זו ממשלת ישראל תשתף פעולה עם הממשל האמריקני במשא ומתן עם איראן ותסייע להציב את הבעיות הבוערות ביותר לישראל על השולחן, במקום לדחות הסכם מראש.
כחול לבן: ככלל, הסכם שיגביל את איראן, יגביר את הפיקוח עליה, ויהיה ארוך טווח ויעיל גם למניעת התפשטותה במזרח התיכון, הוא הסכם טוב שיש לחתור אליו ביחד עם מדינות העולם. ההסכם מ-2015 לא היה מספיק טוב עבור מדינת ישראל. גנץ מוביל בממשלה מדיניות אחראית של פעולות ביחד עם ארה"ב וידידותינו מאירופה ומהאזור כדי להביא לכך שאם יהיה הסכם הוא יהיה "הסכם מצוין" עבור ישראל.
איך ישראל צריכה לחזק את היחסים עם המדינות השכנות והעולם הערבי?
יש עתיד: ישראל חייבת ליצור ציר של שלום ותיאום עם המדינות המתונות במזרח התיכון. אך זאת כאשר ברור לכל שלישראל יש את הזכות לפעול לשמירה על ביטחון אזרחיה.
ימינה: המפתח למערכות יחסים יציבות בשדה המדיני הוא עוצמה - להפסיק להתנצל ולעמוד בגאון על מדיניותה וערכיה של מדינת ישראל. על כך נשענת ההבנה שמדינת ישראל איננה ישות זמנית אלא מדינת הנצח של העם היהודי ושאין בכוונתנו למסור סנטימטר אחד של אדמה משטחנו.
לאורך השנים הוויתורים והנסיגות מול הפלסטינים והעולם הערבי לא הביאו תועלת אלא להפך, מדינת ישראל ויתרה על חבלי מולדת וקיבלה בתמורה טרור רצחני. על בסיס ההבנות האלו, ניתן לפתח יחסים ולחזק אותם בשיתופי פעולה כלכליים, מדיניים, תרבותיים ועוד.
תקווה חדשה: יש לחתור לשיפור הקשרים הבילטראליים עם מצרים וירדן. הסכמי השלום בין העמים מתנהלים כיום בעיקר ברמה המדינית הפורמלית ולא באים לידי ביטוי בשטח בין העמים. עלינו לחזק את הקשר הממשי בין העמים בעזרת קשרי מסחר ושיתופי פעולה כלכליים ותרבותיים.
בנוסף, יש להרחיב את מעגל הנורמליזציה ולהמשיך ולחזק את הקשרים עם העולם הערבי באמצעות שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים. עלינו להדגיש את האינטרס המשותף במאבק מול איראן.
הרשימה המשותפת: ישראל צריכה לקבל את יוזמת השלום הערבית ולפעול לשינוי כיוון כולל בגישתה לאזור - מכוח כובש ואלים שתוקף מהאוויר בשלל מדינות באזור עליה להגיע להסכם שלום שמבוסס על סיום הכיבוש, פירוק ההתנחלויות והקמת מדינה פלסטינית. צעד זה צריך לעמוד ביסוד השתלבותה של ישראל במרחב ויביא לשלום אמיתי עם עמי האזור.
ש"ס: יש להמשיך ולחזק את הקשרים עם המדינות הערביות המתונות במזרח התיכון, על בסיס האינטרסים הכלכליים המשותפים לנו, הרצון בשלום והאינטרסים הביטחוניים שלנו - המלחמה בטרור שנתמך וממומן על ידי משטר האייתולות, וההכרח למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני שיערער את היציבות באזור ואת ביטחון העמים השוכנים בו.
יהדות התורה: נדמה כי גל השלום ההיסטורי עם שכנינו מלמד על רצונן ביחסי ידידות עם המעצמה האזורית הדמוקרטית היחידה בסביבה. אנו סבורים כי יש להמשיך בקו מדיני זה.
העבודה: מדינת ישראל צריכה לבסס מערכת של הסדרים עם מעגל המדינות סביבה ועם המעגל הרחוק יותר, המבוססת על שיתוף אינטרסים כלכליים וגאו-פוליטיים. ישראל צריכה להרבות בבריתות גלויות וסמויות עם המדינות השכנות, ושיתופי פעולה עם הגורמים המתונים הדוחפים לקדמה, צמיחה כלכלית וחירות במדינות אלה.
הסדר של הסכסוך בינינו לפלסטינים יאפשר חיזוק של תהליכי הנורמליזציה האלה, והוא צריך להיות מבוסס על הצבת גבולות קבע, היפרדות מהפלסטינים, וסיום המצב שבו ישראל מחזיקה אוכלוסייה אזרחית תחת שליטה צבאית.
הציונות הדתית: ראש הממשלה נתניהו התחיל מהלך מבורך של הסכמי אברהם, שבהם תמכנו. הם צריכים להמשיך בשל ההיסטוריה והאינטרסים המשותפים, אך בשום פנים ואופן ללא תנאי של ויתורים ישראלים, אלא רק שלום מתוך עוצמה.
מרצ: ההסכם החשוב ביותר לקיומה וביטחונה של מדינת ישראל עדיין לא נחתם - הסכם השלום עם הפלסטינים. הסכם כזה יחזק גם את הסכמי השלום האסטרטגיים עם המדינות השכנות לנו, מצרים וירדן, ויפתח פתח להשלמת הסכמי שלום גם עם המדינות השכנות האחרות.
מרצ מברכת על ההסכמים שנחתמו בשנה האחרונה עם מדינות ערביות, הסכמים חשובים מאוד מדינית, כלכלית וביטחונית. הסכם עם הפלסטינים יסייע לחזק גם הסכמים אלה.
כחול לבן: ישראל צריכה לפנות לשכנותיה במיזמים כלכליים. אין סיבה שישראל לא תפעל יחד עם מצרים וירדן ותגדיל את שיתוף הפעולה איתן. בנוסף, קידום התהליך המדיני מול הפלסטינים יוכל להביא לפריצות דרך משמעותיות גם עם מדינות נוספות עולם הערבי שהיו רוצות להגיע לנורמליזציה עם ישראל.
מפלגות הליכוד, ישראל ביתנו ורע"מ סירבו לענות על שאלות ynet.
