לא היה כל חדש בהצהרתו אתמול (שני) של מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, שלפיה הוא מוכן לעסקת חילופים של השבויים והנעדרים הישראלים - הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד - תמורת אסירים פלסטינים הכלואים בישראל. חמאס היה מוכן למו"מ כבר מאז מבצע "צוק איתן", אבל הדרישות שהציג היו בלתי קבילות בעליל מבחינת ישראל.
לפני חמישה חודשים, כשחמאס היה במצוקה בגלל מגפת הקורונה בעזה, נראה היה שהוא בשל - יותר מבעבר - להגמיש את עמדותיו. גורמים בישראל זיהו הזדמנות והבהירו למתווכים המצרים כי גם הם מוכנים להציג הצעה נדיבה: לפי פרסומים בעיתונות הערבית, מדובר היה בשחרור מאות אסירים הכלואים בישראל.
סינוואר התעקש שהעסקה תתבצע בשני שלבים: בראשון ישוחררו אסירים זקנים, חולים ונשים תמורת מידע שיסופק על גורל השבויים והנעדרים שבידיו. בשלב השני, הוא דרש לשחרר מאות מחבלים, בהם רבים שרצחו ישראלים. בגלל התעקשותו, העסקה לא יצאה לפועל בדצמבר 2020.
סינוואר יוצא מהמסתור אחרי "שומר החומות"
אתמול, מיד אחרי שהביע נכונות עקרונית למשא ומתן, הוא "זרק" מספר לאוויר. "תזכרו את המספר 1,111", אמר. "אחד אחד אחד אחד, זה המספר שתזכרו". המספר הוא לא מקרי. סינוואר רוצה שבעסקה ישוחררו יותר מחבלים מאשר בעסקה שבה הוחזר גלעד שליט (הוא עצמו היה בין 1,027 המשוחררים).
משיחות עם גורמים ביטחוניים בישראל ניתן להבין שאין סיכוי שממשלת ישראל תסכים לדרישה החדשה של סינוואר. נראה שבמערכת הביטחון סבורים שהוא שכנע את עצמו שהוא ניצח במבצע "שומר החומות", ולכן הוא מעלה את רף הדרישות שלו.
עד כמה שניתן להעריך, בישראל נחושים שלא לאפשר את שיקום עזה מעבר להיבט ההומניטרי עד שעניין השבויים ונעדרים לא יבוא על פתרונו. ספק אם ממשלת ישראל הנוכחית, וזו שאולי תקום, יהיו מוכנות לשלם את המחיר שחמאס דורש.
עם זאת, בישראל מוכנים להתעלם כרגע מהמלצת ועדת שמגר שקבעה החזרת שבוי תמורת שבוי וגופה תמורת גופה, ויסכימו לשחרר מאות אסירים פלסטינים. אבל סינוואר יתקל כנראה בעמדה ישראלית נחושה, וייתכן שיצטרך לרדת מהעץ אם הוא מעוניין בשיקום עזה.
פורסם לראשונה: 22:58, 31.05.21
