ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אמש (ראשון) את טענותיו המקדמיות במשפט שמתנהל נגדו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. פרקליטיו הגישו כ-200 עמודים שלטענתם "מוכיחים כי ראש הממשלה נתניהו 'סומן מראש' ובתיקים נגדו נעשה שימוש באמצעים פסולים ופליליים, זיהום חקירות ואכיפה בררנית", כלשונם. לטענת פרקליטי ראש הממשלה, בעז בן צור ועמית חדד, יש לבטל את כתב האישום בעיקר עקב טענה מקדמית שלה "הגנה מן הצדק". ynet עושה סדר בטענות של נתניהו - ובמשמעותן.
טענות מקדמיות מתייחסות לתוכן כתב האישום, ואינן טענות נגד הראיות עצמן (כלומר, לא עוסקות במה הנאשם עשה או לא, לדבריו). "אם הטענות המקדמיות מתקבלות - הן מונעות את המשפט", מסביר עורך הדין ששי גז המומחה למשפט פלילי. "מה שהם אומרים בשפה פשוטה זה שלא צריך לשמוע את כל המשפט וחבל לנהל אותו אם יש טענה מקדמית שמבטלת אותו. לדוגמה, טענת סיכון כפול - אם שופטים אותי בגלל מעשה שכבר נשפטתי בעניינו בעבר זו טענה מקדמית, או טענה של חוסר סמכות אם מדובר בקטין שנשפט בבית משפט למבוגרים".
חוק סדר הדין הפלילי סעיף 149, מפרט 10 טענות מקדמיות שונות. ניתן לעלות אותן בכל שלב מהקראת כתב האישום (פתיחת המשפט) ועד הערעור (מלבד שתי טענות המיועדות לפתיחת המשפט, כמו חוסר סמכות או פגם בכתב האישום, או בהמשך לאישור בית המשפט). לרוב, הטענות מועלות בשלב מוקדם, בהתאם לשמן.
אם הטענה המקדמית נדחית – המשמעות היא שהמשפט ימשיך להתנהל כסדרו. אבל אם הטענה מתקבלת - יכולים לקרות מספר תרחישים. שני התרחישים הרלוונטיים לראש הממשלה הם תיקון של כתב האישום, שבו מורה בית המשפט לפרקליטות לשנות את טענותיה, ואילו האפשרות האחרת היא שבית המשפט יורה על ביטול כתב האישום, דבר שפרקליטי נתניהו טוענים כי יש לעשות במקרה של האישום נגד ראש הממשלה.
סוגי הטענות המקדמיות
הנה כמה מסוגי הטענות המקדמיות שקיימים בחוק: טענת התיישנות – גורסת כי לא ניתן להעמיד לדין בגין עבירה מסוימת לאחר חלוף זמן, או טענה כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, כלומר, גם אם יוכח שהכל קרה כפי שטוענת הפרקליטות - ניתן לטעון שבכל מקרה המעשים אינם עבירה פלילית.
אלא שהטענה העיקרית של פרקליטי נתניהו היא כאמור "טענת הגנה מן הצדק". מדובר בטענה שמיועדת למקרים שבהם הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. אחת הדוגמאות לכך היא "אכיפה בררנית", שאותה מזכירים פרקליטי נתניהו. עורכי דינו טענו כי בניגוד אליו, תאגידי תקשורת שונים, בהם "בזק", "וואלה" ו"ידיעות אחרונות" לא הועמדו לדין, וכמו כן - חברי כנסת שקיבלו סיקור אוהד לדבריהם לא נחקרו בגין עבירה פלילית.
עורך הדין גז מסביר כי "טענת ההגנה מן הצדק יכולה להיטען לאורך כל המשפט. היא התפתחה עם השנים ומשמעותה היא שאם המדינה פועלת בניגוד לצדק, אז אי אפשר להעמיד את הנאשם לדין. למשל, אם בפרשת סחר בסמים זוכו כבר 99 נאשמים מאותה עבירה - אפשר לטעון לאכיפה בררנית ולומר מדוע הלקוח שלי עדיין עומד לדין אם ביצע את אותם המעשים כמו השאר? זו טענה שבאופן עקרוני עשויה להתקבל במסגרת טענת הגנה מן הצדק ולבטל משפט".
הטענות לזיהום חקירה
בבקשה של פרקליטי נתניהו פורטו טענות לזיהום חקירה באמצעות הדלפות, מהלכים פסולים של מערכת אכיפת החוק, זניחת כיווני חקירה שאינם מפלילים ומחדלי חקירה - וגם אמצעי לחץ פסולים כביכול על עדי המדינה ניר חפץ וארי הרו, על הנאשם שאול אלוביץ' ועל עדים נוספים. "חומרי החקירה, ובפרט ההודעות שנגבו מן הנחקרים השונים מלמדים כי כאשר העדויות והממצאים לא התיישבו עם מסקנת החוקרים, פעלו החוקרים בכל דרך אפשרית כדי להתאים את הראיות והעדויות למסקנה עימה יצאו אל הדרך", כתבו הסנגורים. "דרכים אלה כללו, בין היתר, איומים, הפחדות, הפעלת לחץ נפשי וקיצוני כלפי נחקרים ושיטות תחקור פסולות מן היסוד".
הסנגורים הוסיפו כי "פסיקת העליון קבעה שאין צורך בהוכחת מניע זר על מנת לבסס קיום הגנה מן הצדק. די בהפליה לרעה או בסטייה מן השורה. משכך, די בהצטברות הפגמים האמורים על מנת לגבש הגנה מן הצדק".
עו"ד גז אמר כי הטענות של סנגורי נתניהו יכולות להיות טובות וכבדות משקל, אך בית משפט יכול להחליט שקודם ישמע את העדים והראיות ורק אז יקבע את עמדתו עליהן. "טענה על תרגיל חקירה לניר חפץ יכולה להפחית ממשקל עדותו בסיום המשפט", הסביר. "אבל להערכתי כל הטענות הללו הן לא טענות מקדמיות. טענה ששנויה במחלוקת היא לא טענה מקדמית ולא פוסלת אישום. זיהום חקירה יכול לצמצם עדים, ומעולם לא היה מקרה שבוטל כתב אישום בעקבות טענה על הדלפות מחקירה גם אם נקבע שהטענות היו נכונות".
נתניהו טען גם לחסינות עניינית בתיק 2000, וסנגוריו הסבירו כי פעילותו למען חוק ישראל היום בוצעה מתוקף תפקידו כחבר כנסת. "הוא יכול לטעון שפעל בתפקידו כראש ממשלה, ולכן אי אפשר להעמיד אותו לדין. זו טענה מקדמית אפשרית שניתן להעלות אותה".
סנגורי נתניהו: "מעשים פליליים בחקירה"
עורכי הדין של נתניהו נשמעו מן הסתם נחרצים עם הגשת הטענות המקדמיות: "המסמך חושף כי בחקירות ראש הממשלה בוצעו מעשים פליליים בקנה מידה חסר תקדים. הדרך שבה נוהלו החקירות מעידה על כך שכבר בשלב מוקדם הבינו החוקרים כי ראש הממשלה לא ביצע כל עבירה, ולכן הם לא חקרו עבירה, אלא המציאו עבירה ואז ביצעו מעשים פליליים כדי להוכיח אותה. מעשים פליליים אלה אינם מקובלים באף חקירה, על אחת כמה וכמה בחקירה של ראש ממשלה, ולכן יש להורות על ביטול כתב האישום.
"בכל ההליכים שהובילו להגשת כתב האישום, נפלו פגמים חמורים וקשים בהתנהלות הרשויות: החקירה זוהמה; החוקרים הראשיים פעלו ממניעים בלתי ראויים; בוצעו מהלכי חקירה פסולים ולא חוקיים; הופעלו לחצים אסורים כדי להפוך נחקרים לעדי מדינה; חומרי חקירה מהותיים הודלפו בסיטונות לתקשורת; כיווני חקירה מהותיים הנוגעים למעורבים אחרים נזנחו לחלוטין; ואחרים לא הועמדו לדין וחלקם אף לא נחקרו".
בפרקליטות מסרו בתגובה כי "ההגנה הגישה היום טענות ובקשות בתיקי האלפים במסגרת שלב הטענות המקדמיות ובהמשך להחלטת בית המשפט. מרבית הטענות, כפי שפורסמו בהודעה מטעם הסנגורים לתקשורת - הן טענות מוכרות, שכבר הועלו בשלבים קודמים של ההליך ונבחנו על ידי התביעה. התביעה תבחן את מכלול הטענות ותגיב באופן מסודר לבית המשפט בהתאם ללוח הזמנים שנקבע. יובהר כי ההגנה ביקשה להכריע בבקשות רק לאחר שמיעת הראיות ולא כעת. מיד לאחר הגשת תשובת התביעה, קבוע דיון בנושא בבית המשפט".
פורסם לראשונה: 22:10, 29.11.20
