ראש המל"ל מאיר בן שבת אמר בצהריים (יום ד') כי הוא מצפה מראשי הרשויות במדינה למצוא תחליפים להתקהלויות הנהוגות בשמחת תורה, וקרא לקיים את החג ללא הקפות והתקהלויות המוניות. הוא הוסיף כי הוא מצפה מהאזרחים לא לקיים התקהלויות וחתונות, גם אחרי החגים. "יש סימני בלימה, אבל זו עדיין לא מגמה מובהקת ומתמשכת", הוא אמר. "בכל מקרה - עדיין אי אפשר לקיים שגרה עם כמה אלפי נדבקים חדשים ביום".
יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר בשיחה שהתקיימה גם עם ראש הממשלה נתניהו ועם שרים בממשלה כי יש ליישם את תוכנית הרמזור של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו מיד עם ירידת התחלואה. "זה הדבר הטוב ביותר. התוכנית תאפשר לנו לצאת מהסגר ולחזור לשגרת קורונה תחת מגבלות בחינוך, בעסקים ובתחומים אחרים", הוא אמר. "הרמזור חייב להיות מקצועי ודיפרנציאלי. אם העיר אדומה היא תהיה בסגר, גם אם ראש העיר מקורב לראש הממשלה".
פרופ' לוי ל-ynet: רואים מגמת ירידה
(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס)
ביבס קרא להשתמש במסגרת יישום התוכנית בערכות בדיקה מהירות. "צריך לתת לראשי הרשויות סמכויות ולהגביר את מאמצי האכיפה וההסברה. ככל שיהיו לנו יותר סמכויות, נוכל להביא למיגור המגפה. לא יכול להיות שאנחנו נתאמץ ולא תהיה שונות מערים אדומות. ראשי רשויות ידעו שיהיה עליהם לעשות הכול להפוך לעיר ירוקה, אחרת העיר שלו תהיה בסגר. לא ניתנה הזדמנות אמיתית עד עכשיו לתוכנית הרמזור".
ראש הממשלה נתניהו אמר בשיחה כי "פתחנו את האירועים מהר מדי וייתכן שגם את מערכת החינוך. כשבאנו לעצור זאת, נתקלנו בתגובות פוליטיות, כולל בכנסת וכולל עכשיו. אין לנו ברירה ואנחנו חייבים להוריד את החלואה - ועל כן נקטנו בסגר הזה. מבדיקות שעשינו הוא פחות עוצמתי מהסגר הראשון, אך יש לנו ירידה מסוימת. חייבים להוריד את המספרים".
"המטרה שלנו", הוסיף נתניהו, "היא להגיע מסגר לשגרת קורונה; ושגרת קורונה זה רמזור. לגבי מערכת החינוך, שאלת הגיל הרך היא שאלה מרכזית ואנו צריכים לקבל החלטות. אנו בודקים זאת מבחינה אפידמיולוגית אך זה מחייב היערכות מבחינת משרד החינוך. לגבי הסמכת פקחים לביצוע אכיפה בזמן הקורונה - זה נושא שצריכים לטפל בו באופן ממוקד".
לדברי נתניהו, "אנחנו נקבע בקבינט הקורונה את נקודות המעבר לפתיחה, קודם כל ברמה הארצית. כדי להגיע לפתיחה אנחנו חייבים להגביר את האכיפה על שימוש במסכות. אני צריך את העזרה שלהם במניעת חתונות ושמחות שהן ריכוזים של התקהלויות המוניות, וכמובן באכיפה. יש לכם יכולות פעולה. אלה הדברים שאנו צריכים כרגע כדי להוריד את העקומה על מנת להיכנס לרמזור".
שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות, קרא גם הוא לפעול על-פי תוכנית הרמזור מיד לאחר הסגר. "אין שום סיבה שביישוב קטן וירוק לא יאפשרו לעסק לפעול, גם אם אינו חיוני. אין סיבה שלא נחזיר את אמון התושבים בממשלה ונאפשר למשק לפעול. אנחנו מאפשרים לנסוע למדינות ירוקות כמו יוון, בזמן שיש פה צימרים שאפשר לנפוש בהם. צריך לוודא שאורחים שמגיעים לצימרים נבדקים בבדיקה מהירה".
עוד ציין כי הוא מודאג מחוסר המעש של בני הנוער, בזמן שמערכות החינוך לא פועלות במלואן. "זה הנוער שלנו. אנו רואים יותר ויותר פעולות מסוכנות של בני הנוער בגלל שהם לא עסוקים. אתם חייבים לאפשר לנו להעסיק אותם בתוך היישובים, כמובן בקפסולות וכל מה שישמור על הביטחון שלהם ושלנו", אמר. "אי אפשר להשאיר אותם בבתים. בסופו של דבר הם יוצאים ועושים פעולות של ונדליזם, שאנחנו לא רוצים לראות".
ראש העיר ביתר עילית נגד המשטרה: "האמון נדסק, הולכים אחורה מדי יום"
מודר יונס, ראש מועצת ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, אמר לראש הממשלה כי הסגר מורגש היטב. "יש לי בן בכיתה ה' ואני רואה כמה הוא מתקשה בזום", אמר. "צריך לחשוב על החזרת הלימודים, לפחות לילדים הצעירים, אחרת נאבד אותם". יונס התריע כי לרשויות נגמר הכסף, והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הודה כי למרות הירידה בפשיעה בכל היישובים, הוא יודע שישנה עלייה בפנייה להלוואות בשוק האפור.
יאיר רביבו, ראש העיר לוד שנדבק לאחרונה בקורונה, הוסיף כי לדעתו צריך לגייס מאות אנשי מילואים - ולהטיל סגר מחמיר ואף עוצר. "ההצעה שלי היא לגייס מילואים לעשרות הערים האדומות, לגייס 400-300 אנשי מילואים שיעברו הכשרה ותהיה להם סמכות להסתובב ולהיכנס לפארקים, בתי כנסת ועסקים. נדרשת פה מאסה גדולה של פיקוח". רביבו טען כי "אם וכאשר נצטרך ללכת לסגר נוסף - אני מציע שהפעם יהיה קצר יותר אבל מהודק יותר. 14 יום ברמה של עוצר - כמו שהיה באפריל. ככל שזה מכווץ יותר, כך התוצאות יהיו יעילות יותר וההשפעה על הכלכלה תהיה פחותה יותר".
אחד מראשי הרשויות אמר לנתניהו שמשרד הבריאות לא מצליח לסגור את מעגלי ההדבקה כדי להגיע למאומתים, וציין כי הוא מצליח לאתר מעגלי הדבקה תוך שעה. "בקצב של משרד הבריאות זה לא ייגמר לעולם", הוא אמר. נתניהו פנה לראשי הרשויות בשאלה כמה מהם יכולים לקטוע שרשראות הדבקה, וביבס השיב: "לפחות 50% מאיתנו".
ראש העיר ביתר עילית, מאיר רובינשטיין, הטיח בראשי הרשויות ובאנשי הממשלה שמשתתפים בדיון כי האמון בקרב הקהילה החרדית נסדק. "מדי יום אנחנו הולכים אחורה ולא קדימה", הוא אמר. "הצלחנו בגל הראשון ופה אנחנו הולכים אחורה. חייבים להקים צוות של ראשי היישובים החרדיים עם המשטרה ולקבל החלטות נבונות ונכונות. אני חייב לגנות בכל פה את האלימות ברחובות מדי יום, במיוחד בחג הזה". השר אוחנה השיב לו: "אין כל דרך להצדיק הפעלת כוח לא סביר שלא כדין, אבל כאשר אזרחים לא נשמעים לשוטרים - יש פיזור".
ראש עיר אחר הוסיף כי ברשויות החרדיות חשים במשבר האמון החריף עם הממשלה. "יש רבנים שנתנו היתר לציבור לצאת לשמחת בית השואבה, ולא עזר שדיברתי איתם וביקשתי שלא יצאו", סיפר "בערב יצאו אלפים. יש פה אוכלוסייה שחושבת אחרת, במודע ולא בטעות. זה צריך סיוע ברמת מדינה ולא היישוב".
במהלך הדיון, פנה ראש המועצה האזורית רמת הנגב ערן דורון לראש הממשלה בשלושה נושאים עיקריים: תיירות, חינוך וקיטוע מעגלי ההדבקה. "אנחנו ברמת הנגב יודעים לסגור היום מעגלים תוך שעה. לקחנו את מתנדבי יחידות החילוץ, שלהם יש אנשים מיומנים שיודעים לתשאל. הבעיה היא שעד שהמערכה זזה ומאשרת - זה לוקח זמן".
נקודה נוספת שהעלה ראש המועצה האזורית רמת הנגב נוגעת לתיירות הכפרית: "במרחבים מדברים ופתוחים כמו שלנו, פתחת ניצנה, שדה בוקר, שהכל ירוק, ניתן לארח את עם ישראל תחת שמירה על ההנחיות משרד הבריאות אנחנו יודעים לוודא אכיפה לאנשים שמגיעים אלינו. זה דבר שיניע את הכלכלה".
לאחר הצגת דבריו של ראש המועצה, פנה ראש הממשלה לראשי הרשויות בשאלה כמה רשויות אכן יכולות לבצע את קיטוע שרשרת ההדבקה נתניהו: "כמה מראשי הרשויות יכולים או מרגישים שיכולים לבצע קיטוע מקומי מהיר יותר ממשרד הבריאות, באמצעים שיש לכם"?. ביבס השיב: "לפחות 50% יכולים".
ראש הממשלה נתניהו אמר בתום הדיון כי "אני רוצה לבחון מיידית מתן סמכויות קיטוע שרשראות לרשויות המקומיות. ניתן לגייס אתכם. אני גם אזמין את חיים ביבס להצטרף לקבינט הקורונה, אני חושב שזה יעזור מאוד. אנו בודקים את שאלת הגיל הרך, אנו צריכים לקבל על זה החלטות".
הדיון בהקלות נדחה ביממה: "חסרים נתונים"
הדיון בתוכנית היציאה מהסגר וההקלות בו, שאמור היה להתקיים בקבינט הקורונה ביום שני הקרוב נדחה ביממה ליום שלישי הבא, בניגוד למה שהוחלט בישיבת הקבינט ביום שני האחרון. בלשכת ראש הממשלה נימקו את הדחייה במחסור בנתונים, אולם בכיר במערכת הבריאות אמר ל-ynet כי אין שום משמעות לדחיית הדיון ביום.
במקביל, שרים בקבינט הקורונה הביעו דאגה מדחיית הדיון. "העיכובים בקבלת ההחלטות יוצרים פגיעה אנושה ולא נחוצה בכלכלה בכלל ובעסקים הקטנים בפרט", אמרו.
בישיבת הקבינט ביום שני האחרון הוחלט לדחות את הדיון בהקלות בסגר לשבוע הבא, בטענה שקיים קושי להסיק מסקנות מבוססות מהנתונים שהוצגו להם בדיון, לאור השפעות יום הכיפורים וחג סוכות – שבהם נרשמה הפחתה בכמות הבדיקות. ואולם, כעת, שבועיים מיום הטלת הסגר המהודק יותר – לא ברור אילו נתונים חסרים לקבינט, ואיזו הצדקה יש לדחיית הדיון ביום נוסף.
בתום הדיון ביום שני העריכו שרים בשיחה עם ynet כי אם יתקבלו החלטות בדבר הקלות ביום ב', יישומן יידחה עד 18 באוקטובר. ואולם כעת, מאחר שהדיון בהקלות יתקיים רק ביום שלישי ולאור העובדה שההקלות צריכות גם לעבור את אישור הכנסת, יישומן של ההקלות, אם יתקבלו, עלול להידחות גם לאחר מכן.
נתניהו ביום ב': צריך לחכות עוד שבוע לפחות
(צילום: דוברות רה"מ)
ביום חמישי שעבר הבטיח נתניהו בשיחה עם גולשים בפייסבוק שקבינט הקורונה ידון ביום שני (האחרון) בהידוק או הקלה בסגר – אך הדיון הסתיים ללא אף החלטה משמעותית. במקביל, הלילה החליטה הממשלה על הארכת מצב החירום בשבעה ימים – עד יום שלישי הבא, 13 באוקטובר. משמעות ההחלטה היא שהגבלת ההפגנות תימשך, ועימה גם איסור ההגעה לבתי הכנסת. מצב החירום אמור היה לפקוע היום.
בדיון ביום שני האחרון, קראו שר האוצר וכל שרי כחול לבן לפתוח את העסקים שאינם מקבלים קהל מיד לאחר סוכות, וגם לאשר את פתיחת מערכת החינוך לילדים בני 6-0. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ, שאינו חבר בקבינט הקורונה, הביעו התנגדות.
כץ אף התפרץ בכעס ויצא בחריפות נגד משרד הבריאות. "זה לא מקובל עליי, אני דורש שהשיקול הכלכלי בהקלות יהיה לא פחות משמעותי מהבריאותי", אמר השר. עם זאת, נתניהו עצר את ההתכתשות כבר בתחילת הדיון ואמר שלא יהיו החלטות על ההקלות לפני השבוע הבא. לפי ההערכות, העימות בין הקו המקל לקו השמרן יותר יגיע לשיאו בדיון בקבינט הקורונה, שצפוי כאמור להתקיים ביום שלישי הבא.
אחד הדברים שכן סוכמו בתום הדיון ביום שני היה היעד המיידי של הממשלה להמשיך במיקוד מאמצי הבלימה והורדת התחלואה. עוד נקבע כי צוות מקצועי של המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות ומטעם היועמ"ש יבחן את ההצעות שעלו בעניין החמרת האכיפה של ההגבלות - ויגיש את המלצותיו.
פורסם לראשונה: 13:17, 07.10.20
