ביטאוני המפלגות החרדיות נראו הבוקר (יום ב') כאילו נלקחו מ-2013, ימי ממשלת הבלהות של "ברית האחים". כמו בשידור חוזר של סרט אימה, בכיכובם של אותם נפתלי בנט ויאיר לפיד, עלו מבין דפי "הדרך", "יתד נאמן", "המודיע" ו"המבשר", שופרות ש"ס ויהדות התורה, זעקות שבר שלא נשמעו מאז שהונחתו על המגזר "גזירות לפיד" הידועות לשמצה, ושמעוררות כעת מחדש - ברקע ממשלת "השינוי" שאם תקום תשלח אותם לאופוזיציה - את תסמיני הפוסט-טראומה שנזרעו בימים ההם.
"אשר יגורנו בא", הכריז "המודיע", המזוהה עם השר יעקב ליצמן, כשריח האופוזיציה באוויר, וטען כי "המציאות השחורה עולה על כל דמיון וגרועה ממנו עשרות מונים". העיתון החסידי, שקריאות הגעוואלד שלו היו הקולניות ביותר, הזהיר מפני "תרחישי אימה אפלים המרחשים לנגד עינינו" ותיאר "ממשלת דחפור די9 שציפורניה כבר נשלפו" ושמטרתה "להרוס את כל הבסיס לחיים משותפים של יהודים שומרי תורה ומצוות עם יהודים שלצערנו לא זכו לכך".
הביטאון של ליצמן דיווח עוד כי "הולך ומתגשם חלום התעתועים של שונאי דת ישראל להפוך את המדינה לא רק למדינה דו-לאומית אלא למדינת כל אזרחיה", ומנה רשימה, חלקית לטענתו, של "שרשרת האסונות שממשלת בנט-לפיד רוקחת לצביונו של העם היהודי". בין הסעיפים: גיוס תלמידי ישיבות בכפייה, הרס טהרת ישראל, פריצת מסגרת המשפחה, ריסוק שמירת השבת, פגיעה בבתי הכנסת ובקדושתם, סגירת כל תוכניות הדיור בפני הציבור החרדי ואף חיסול זכות הציבור להשתמש בטלפון סלולרי כשר.
עיתון "המבשר" של המזוהה עם סגן השר מאיר פרוש הביע אף הוא דאגה ל"המשך קיום חיי התורה וחיי לומדי התורה בארצנו". ב"יתד נאמן", ביטאון תנועתו של ח"כ משה גפני, דיווחו על הקמת ממשלה שעקרונותיה פגיעה בחרדים והרס עקרונות הדת, ו"הדרך", המזוהה עם השר אריה דרעי, הסתפק בהדהוד המתקפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על המהלך שמובילים יריביו, עם כותרת ענק בעמוד השער, על רקע אדום קודר: "הונאת המאה".
אף שחלק גדול ממפגן הפאניקה מעושה, ונועד למטרות תעמולה בבית וכלפי חוץ, בבסיסו עומדת מצוקה אמיתית של הנציגות החרדית, היודעת כי צרכים אלמנטריים הנחוצים לרווחת המגזר, כמו פתרון מצוקת הדיור ותקציב הישיבות, תלוי בהיותם חלק מהשלטון. בנוסף, מעבר לפינה ממתינות לממשלה ולכנסת שורה של הכרעות בסוגיות שהן בציפור נפשם של החרדים - מחוק הגיוס ועד ענייני דת ומדינה, כמו הפרטת הגיור והכשרות והפעלת התחבורה הציבורית בשבת, שבהן נסדק הסטטוס קוו.
אם לא די בכך, הרי שבקדנציה הקרובה צפויים להיבחר רבנים ראשיים לישראל ורבני ערים מרכזיות - תפקידים שהמפלגות החרדיות, כמו גם ימינה והציונות הדתית, מעוניינות לאייש באנשיהן.
ארץ לא מוכרת באופוזיציה
ביהדות התורה ובש"ס מבינים וגם מודים שקשירת גורלם הפוליטי בנתניהו הייתה צעידה בעיניים פקוחות להתאבדות פוליטית-קולקטיבית באופוזיציה, ולא היו מצטערים אם בזמן הקצר שנותר עד הכרזת לפיד "עלה בידי" יחליט ראש הממשלה לפנות את מקומו לטובת מועמד אחר בימין. אולם מעבר לקריאות מהוססות בעניין מפי סוררים במפלגות החרדיות, הם לא מתכוונים לפעול לכך באופן אקטיבי.
"אם היה מרד משמעותי בליכוד, אולי היינו יכולים לגבות את האנשים שקמים נגד נתניהו", אמר ל-ynet גורם ביהדות התורה, "אבל זה הדבר הכי מרחיק לכת שיש לנו לעשות. מכיוון שאנחנו אנשים ריאליים – לא קורה עכשיו כלום מצדנו, וחוץ מהניסיון להפעיל לחץ על בנט וגדעון סער ולהתפלל – הכל תקוע".
לדבריו, גם האפשרות להצטרף ברגע האחרון לגוש השינוי על מנת למזער נזקים ולקבל חלק בעוגה אינה על הפרק, אחרי שכבר "נעשו בדיקות בעניין".
בנט מצהיר שיקים ממשלה עם לפיד: "מדינת ישראל בסחרור"
(צילום: בנוביץ תקשורת)
לצד אלה המתארים תחושה של חרדה, דכדוך ודיכאון במפלגות החרדיות, יש אחרים בש"ס וביהדות התורה המדווחים דווקא על השלמה עם המציאות החדשה, עד כדי "אווירה של 'היכון', התארגנות והתרגשות לקראת הבאות".
לדבריהם, עבור אלה המכהנים כשרים בממשלה, החזרה לכנסת תהיה קשה יותר, הן בגלל אובדן התפקידים שלהם ושל אנשיהם והן משום שמדובר בדרך כלל בפוליטיקאים ותיקים יחסית שאינם רואים את עצמם מתרוצצים בין ועדות ועסוקים במלחמות מספסלי האופוזיציה. ואכן, כפי שנחשף ב-ynet, יו"ר ש"ס דרעי מתכוון להתפטר מתפקידו הפרלמנטרי ולנהל את המפלגה מחוץ למשכן. לעומתם, הח"כים הצעירים יותר חדורי תחושת שליחות והם מוכנים נפשית לעבודה הקשה עבור ציבור בוחריהם.
אין כזה דבר גט כריתות
כדי לדאוג לאינטרס החרדי, לכל הפחות בנושאים החשובים והדחופים ביותר למגזר, גם מבלי להיות חברים בקואליציה, מסמנים בש"ס וביהדות התורה את איילת שקד כנציגה הלא רשמית שלהם בממשלה הבאה. כך היה מול ברית האחים ב-2013, כאשר היא זו שנלחמה עבורם למזעור נזקים בחוק הגיוס הקודם - וכך יהיה בממשלת השינוי, אם אכן תקום. שגריר נוסף של החרדים בקואליציה המסתמנת יהיה ח"כ זאב אלקין, השומר כבר שנים ארוכות על יחסים מצוינים וענייניים עם דרעי, גפני וליצמן.
"מה שקורה מעל לפני השטח, בתקשורת ובהצהרות הפומביות, ומה שקורה מתחתיו, בחדרי חדרים, אלה שני עולמות שונים", הודה גורם חרדי, "שקד ואלקין בקשר מעולה איתנו, ויש בינינו תיאום כמעט מלא".
למרות הפלאשבקים מ-2013, בש"ס וביהדות התורה מאמינים שכותרות "המודיע" ודומיו יתבררו כאזעקות שווא, וכי הפגיעה בציבור בוחריהן תהיה מתונה בהרבה ביחס לאותה ממשלה. "כולם הרי יודעים שאין באמת דבר כזה 'גט כריתות' בפוליטיקה, גם אם הגענו למקומות מאוד קשים", הסבירו במפלגות החרדיות. "ולאור השיחות והתקשורת הטובה עם בנט, שקד ולפיד בשנה האחרונה, ברור לנו שהפעם זה ייראה אחרת.
"הם באים להיות ראשי ממשלה גם שלנו ורוצים להוכיח לנו שההימור על ביבי כל השנים היה טעות מצדנו, ולכן ברור שלא נגיע לממדי השנאה שהייתה בזמנו. אף אחד לא יחשוב כל היום איפה אפשר לפגוע בנו עוד ועוד. כן יהיה ניסיון למתוח קצת את החבל, אבל בלי שום כוונה לקרוע אותו".
גורם ביהדות התורה הוסיף: "גם לגבי איווט ליברמן, שכשר אוצר מאוד מדאיג אותנו, אנחנו מעריכים שבסופו של דבר הוא יסתפק בכמה צעדים סמליים נגדנו ויאתגר אותנו כדי לרצות את המצביעים שלו. לא משהו שמאוד יזיק לנו". הוא הזכיר כי ב-2013 האווירה בקרב ראשי ישיבות הייתה שעוד כמה חודשים עולם התורה קורס טוטאלית, והרגיע כי "היום אנחנו לא שם".
עם זאת הודה הגורם כי במקביל מקנן ברקע כל העת החשש לגלות כי כל השנים החרדים טעו בהערכתם את בנט כגורם אוהד, כפי שקרה להם עם ליברמן. "אם כך יקרה, זו תהיה סטירת לחי כואבת במיוחד", אמר.
שלושה מי יודע
נראה שניתן לחלק את האינטרס החרדי לשלושה תחומים עיקריים. בכל הקשור לרווחת המגזר ולצרכיו הבסיסיים, ובכלל זה פטור משירות לתלמידי הישיבות, ההערכה היא כי בסופו של דבר ידאגו שקד ואלקין שהפגיעה תהיה מינימלית (אם בכלל). למעשה, כבר כעת מודים בש"ס וביהדות התורה ש"חוק הגיוס של ליברמן הוא לא כזה שמקריס את עולם התורה".
בסוגיות דת ומדינה, לעומת זאת, החרדים יצטרכו להתרגל למצב חדש אחרי שש שנים של שליטה מלאה, והם ממהרים להגדיר זאת מראש "וחורבן גדול". מי שיתן את הטון בנושא זה הוא האגף הדתי-ליברלי שמזוהה עם בנט יתן את הטון, אם כי לא בדורסנות, כדי שלא לשבור את הכלים.
בכל הנוגע לתחום השלישי, מינוי רבנים ודיינים, צפויה להיות חלוקה בהסכמה של התפקידים החשובים והמשמעותיים בין הזרמים האורתודוכסים השונים בציונות הדתית ובציבור החרדי.
