אחרי שנה רצופת מאבקים, הבשורות שמגיעות בימים האחרונים מכל רחבי העולם טובות: התחלואה בקורונה צונחת בחלק ניכר מהמדינות. בקנדה, ארה"ב, הודו, גרמניה ואנגליה שיעור הנדבקים ירד מאוד ומספר הקורבנות פוחת בהתאם. גם בישראל, אחרי שבועות של דריכה במקום, מורגשת בימים האחרונים ירידה דרמטית בשיעור המאובחנים.
היינו שמחים לנכס לעצמנו את האחריות לשיפור, אבל חייבים להודות באמת: איש, כולל גדולי המומחים, לא באמת יודע מה גורם לנגיף לסגת באופן סימולטני ודומה בחלקים שונים בעולם. איש אינו יודע להעריך אם מדובר בתחילת הסוף, או רק בחישוב מסלול מחדש של הנגיף לקראת גל כואב נוסף.
כל הסבר אפשרי, אך ישנם סימנים מדאיגים רבים שמעידים על כך שהמלחמה בקורונה עוד רחוקה מסיום: וריאנטים חדשים, שמעמידים בספק את יכולתנו להתגונן מפניהם, צצים מדי יום. הווירוס מפתח יכולות שלא הכרנו קודם, כמו האפשרות לרדת למחתרת בתוך הגוף – תוך שהוא חומק מהרדארים של מערכת החיסון למשך תקופה – ואז לשוב ולתקוף. הוא פוגע באוכלוסיות שעד כה היו מוגנות יחסית מפניו, כמו ילדים.
יש להטיל חובת בדיקות שגרתיות לתלמידים ולמורים, וליישם שימוש נרחב בבדיקות מהירות כתנאי לפתיחת שירותים נוספים, לקדם את מבצע החיסונים ברשות הפלסטינית ולהמשיך לעודד התחסנות
הידע המתרחב על אודות תופעות הלוואי המאוחרות של המחלה, שמופיעות בחלק ניכר מהמחלימים, מעורר – ובצדק – דאגה רבה. גם התפשטותו ברחבי המדינה של הווריאנט הדרום-אפריקני, שככל הנראה פוגע במידה כזו או אחרת ביעילות החיסונים, אינה מבשרת טובות.
לכן, דעיכתו של גל התחלואה הנוכחי אינה מהווה סיבה למסיבה. אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, להפך: אנחנו חייבים לנצל את פסק הזמן שניתן לנו כדי להיערך בכל הכוח להמשך, ולא ללכת שבי אחרי סיפורי מעשיות כאילו כבר בפסח הקרוב נצא מעבדות לחירות.
השבוע הזה, שבו ייפתח המשק באופן נרחב ביותר, מהווה נקודת מפנה חשובה בהתמודדות עם המגפה. שיעור המתחסנים הגבוה מעניק לנו רשת ביטחון מסוימת, אך אין בו די כדי להגן עלינו מפני התלקחות חוזרת של התחלואה.
הירידה היחסית במספר הנדבקים היא הזדמנות נדירה לתקן ולשפר את כל מה שעשינו כל כך רע עד עכשיו: למנוע בכל מחיר כניסת מוטציות חדשות דרך נתב"ג ולחזק את מערכת הבריאות המותשת. פתיחת מוסדות הלימוד לשכבות גיל נוספות, ללא חובת חיסון לצוותי ההוראה ובלי ביצוע בדיקות נרחבות לאיתור נשאים, מהווה סיכון של ממש להתפרצות מחודשת.
לכן, יש להטיל חובת בדיקות שגרתיות לתלמידים ולמורים, וליישם שימוש נרחב בבדיקות מהירות כתנאי לפתיחת שירותים נוספים, לקדם את מבצע החיסונים ברשות הפלסטינית ולהמשיך לעודד התחסנות בכל אמצעי אפשרי.
וחשוב מכל: ברגע שנבחין בעלייה, קטנה ככל שתהיה, בשיעור הנדבקים – לבלום אותה ללא דיחוי, להטיל מגבלות מיידיות ולפעול בנחישות כדי לעצור את הגל הבא.
- שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com