הארנק של פול גרישהם היה אבוד בסוף העולם זמן רב כל כך, עד שהוא שכח ממנו לחלוטין. 53 שנים לאחר מכן, האבידה הושבה לבן ה-91 שמתגורר בסן דייגו, ויחד עמו זיכרונות מ-13 החודשים שבמהלכם שהה באנטרקטיקה, במסגרת שירותו כמטאורולוג בחיל הים האמריקני.
בראיון לעיתון מקומי בעירו סיפר גרישהם כי היה "המום" כשנודע לו כמה אנשים היו מעורבים באיתורו. הארנק נמצא כבר לפני כשבע שנים, במהלך הריסת בסיס מדעי באי רוס שבו שירת גרישהם בין אוקטובר 1967 עד נובמבר 1968.
בארנק שאותר בלוקר בבסיס הייתה תעודת החייל שלו, רישיון נהיגה, פנקס שבו הסברים כיצד לפעול במקרה של מתקפה גרעינית, ביולוגית או כימית – וגם כרטיס ניקוב לקבלת הבירה שניתנה במנות קצובות לצוות הבסיס.
לאחר שהארנק נמצא, ראש קבוצת מחקר שפעלה באנטרקטיקה יצר קשר עם אחד מעובדיו לשעבר, לאחר שנודע לו כי אותו עובד הצליח להחזיר צמיד זיהוי של חיל הים לבעליו. אותו עובד לשעבר, סטיבן דקטו, יחד עם בתו, ביקש את עזרתה של אגודה אמריקנית למען וטרנים. זו פנתה בתורה לאגודת שירותי מזג האוויר של חיל הים, בה גרישהם חבר.
לאחר מסע האיתור הארוך הארנק הוחזר סוף-סוף לבעליו בשבת, ובמצב תקין לחלוטין. בראיון ל-San Diego Union-Tribune אמר גרישהם כי כלל לא רצה לשרת באנטרקטיקה, במסגרת משימת Deep Freeze שבה סייע חיל הים למדענים אזרחיים. "ירדתי לשם בבעיטות ובצעקות", נזכר על אותה תקופה. הוא היה בשנות ה-30 לחייו והשאיר בבית אישה ושני פעוטות.
הוא סיפר כי קשה לתאר את גודל המרחב ביבשת הקפואה, ואת השיממון שם. בסוף כל יום עבודה, נזכר, הוא נהג לשתות כוס מרטיני, ופעם בשבוע שוחח עם אשתו, ווילמה, בעזרת מכשיר רדיו. גרישהם פרש מחיל הים האמריקני ב-1977.
