על פי רשות האוכלוסין וההגירה ישנם למעלה מ-600 אלף ישראלים מחוץ לגבולות המדינה הזכאים להצביע בבחירות לכנסת ה-24, אך נכון לעכשיו לא ברור מתי נתב"ג יחזור לפעילות רחבה והאם אותם ישראלים יוכלו לממש את זכאותם בקלפי. תוקפן הנוכחי של התקנות הוא עד ל-6 במרץ, 17 ימים לפני הבחירות, אך ההערכות מדברות על הארכתן לפחות עד אמצע חודש מרץ, בהתאם למצב תחלואת הקורונה בארץ.
בנוסף לכ-600 אלף הישראלים החיים בחו"ל, ישנם עוד אלפים שיצאו מישראל בחודשים האחרונים וככל הנראה מתקשים לשוב, בשל היעדר אישור מוועדת החריגים. על פי חוק, הישראלים היחידים שיכולים להצביע בבחירות מחוץ לישראל, הם רק הנציגים הדיפלומטים ושליחם של המוסדות הלאומיים כמו הסוכנות היהודית, קק"ל, קרן היסוד, עובדי שגרירות ישראל ודומיהם.
ההצבעה בנציגויות ברחבי העולם, בקרב כ-4,000 בעלי זכות הצבעה, תחל באמצע השבוע הבא ותסתיים יומיים לאחר מכן, ביום שישי 12 במרץ. הדרך היחידה לאפשר הצבעה למאות אלפי הישראלים שאינם זכאים להצביע בנציגויות אך נמצאים בחו"ל, היא על ידי שינוי חקיקה על-ידי הממשלה.
היום (ראשון) תוגש לראשונה עתירה בנושא לבג"ץ על-ידי עו"ד ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי המרכז הבינתחומי, המייצג שני ישראלים החיים בצ'כיה, ומעוניינים להגיע לישראל ולהצביע בבחירות.
גיא זילברמן, אחד העותרים, זעם על המצב ואמר: "זה מעלה עוד ועוד תהיות לגבי דמוקרטיה מהי ומה הזכויות הבסיסיות שלי? כי נראה שהן לא רלוונטיות. על בסיס איזה פרמטרים שוללים לי את זכות ההצבעה בבחירות". צבי (טומי) קליין, העותר הנוסף, הוסיף: "אנחנו רואים שהשמיים סגורים בצורה סלקטיבית וזה מרגיז, קשה לראות באקט זה הגנה על העם, אלא הגנה על עניינים שונים הקשורים לבחירות".
עו"ד גוטמן, המייצג את הישראלים, טען בעתירה כי אם הישראלים לא יוכלו להגיע ארצה בשל סיבות בריאותיות, על המדינה למצוא פתרון מידתי למימוש זכות ההצבעה, כגון זכות הצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל או קלפי מוטסת נודדת שתעבור בין ערים בעולם בשבועות הקרובים או כל פתרון אחר שיאפשר הצבעה.
בשבוע שעבר התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולחברי קבינט הקורונה שלא יאריכו עוד את סגירת השמיים. במכתב הדגישה התנועה כי "לא מדובר בישראלים אשר בחרו מרצונם להיעדר מהארץ במועד הבחירות, אלא ישראלים אשר יצאו מהארץ כדין מעל חודשים לפני מועד הבחירות, ולא שיערו לעצמם כי המדינה תמנע מהם את השיבה ארצה. מצב זה מנוגד לחוקי היסוד של מדינת ישראל ולאופייה הדמוקרטי".
בוועדת הבחירות המרכזית הבהירו כי החלטה זו אינה נתונה בידם, אלא בידי הממשלה. יו"ר הוועדה, השופט עוזי פוגלמן, כתב בתשובה לפניות: "למותר להדגיש את חשיבותה ואת מעמדן הרם של הזכויות לבחור ולהיבחר לכנסת וביטוחני שמקבלי ההחלטות יתנו דעתם למשקלה של זכות יסוד זו בהפעילם את סמכויותיהם על פי דין".