הפרויקטור גמזו: "המטרה - להוריד את מקדם ההדבקה"
(צילום: לע"מ)
בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מגפת הקורונה, העדכונים על מספר הנדבקים, שיעור הבדיקות החיוביות, מספר החולים קשה ולדאבוננו גם מספר הנפטרים מועברים כמה פעמים ביום. אבל על נתון אחד, שנחשב לאחד החשובים ביותר בקביעת התפשטות המגפה, לא דובר רבות בישראל.
"המשימה של כולנו היא איך אנחנו מונעים ומקטינים את ההדבקה", אמר גמזו במסיבת העיתונאים ביום חמישי. "מקדם ההדבקה כעת הוא 1.2, 1.1, 1.25. היעד שלי הוא להקטין אותו לפחות מאחד, וזאת משימה שאנחנו צריכים לעשות ביחד. זו לא משימה רק של רוני גמזו. כולנו יחד יכולים לעשות את זה. אנחנו כמדינה יודעים לעמוד באתגרים האלה ועומדים בהם".
אז מהו בעצם אותו R שהממונה על המאבק בנגיף מעוניין להוריד אל מתחת לאחד?
"מקדם הדבקה הוא למעשה לכמה אנשים יעביר כל נדבק את הנגיף בממוצע", מסביר פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע. "אם מקדם ההדבקה הוא אחד אז למעשה החולה מעביר את הנגיף רק למישהו אחד ולכן יגדל מספר החולים. לעומת זאת, אם מקדם ההדבקה הוא מעל אחד או קצת מעל אחד מתחילה התפתחות מעריכית, כי השניים הללו מעבירים לעוד שניים וכן הלאה. ברגע שמקדם ההדבקה הוא מתחת לאחד אז המחלה מתכווצת".
לדברי פרופ' סגל, "מחלה לא יכולה להיות יציבה כי כדי שתהיה יציבה מקדם ההדבקה חייב להיות אחד בדיוק וזה מאוד קשה. מקדם ההדבקה הממוצע באוכלוסייה תלוי בכמה אנשים פוגשים, האם לובשים מסכה, האם מתקהלים או לא. אנחנו מנסים להעריך את מקדם ההדבקה מתוך כל מיני פרמטרים, ולכן מקדם ההדבקה מבוסס על הערכות בלבד".
חצבת נחשבת למחלה שמקדם ההדבקה בה גבוה מאוד, ולכן ההתפשטות מהירה מאוד. עם התפרצות הקורונה ההערכה הייתה שמקדם ההדבקה הוא בערך 3, אבל ההגבלות השונות שהוחלו כמעט בכל העולם הורידו זאת משמעותית.
בתחילת אפריל, בשיא הגל הראשון, נטען שמקדם ההדבקה בארץ הוא 1.3. גם לפני חודש - בעת תחילת הגל השני - ההערכה הייתה שמקדם ההדבקה דומה. ביום חמישי כאמור אמר גמזו שהוא נע בין 1.1 ל-1.25.
פרופ' סגל חולק על ההערכה של גמזו. "1.2 זו לא ההערכה שלי ואני לא בטוח שזה המצב כרגע", הוא אומר. "אם ההערכה הזו נכונה, אז מצבנו לא כל כך טוב כי המשמעות של 1.2 היא שהמגפה מתפשטת ומספר הנדבקים גדל. אם זה נכון, אז באיזשהו שלב יידרשו צעדים נוספים והגבלות נוספות, כולל סגר, וזאת על מנת להכיל את המגפה. אנחנו מסתכלים על מספר הנדבקים החדשים ורואים שאנחנו בסך הכל די יציבים על 1,800 עד 2,000 נדבקים ביום. לכן אנחנו מעריכים שמקדם ההדבקה הוא סביב אחד אם כל הזמן יש את אותה כמות נדבקים".
"לכאורה לפיכך מצבנו כנראה טוב, אבל אני חושב שיכולה להיות בעיה כי אנחנו אולי במצב של רוויה בבדיקות", הוסיף פרופ' סגל. "ייתכן שהקיבולת של האבחונים היא סביב 2,000 בדיקות חיוביות ביום, ומכאן שייתכן שמקדם ההדבקה גבוה מאחד. באשר לחולים הקשים, אנחנו רואים שמתחילה התייצבות במספרם. השבוע הזה בעיניי הוא שבוע מאוד חשוב כי בפעם הראשונה אנחנו מקווים שלא תהיה עלייה במספר החולים הקשים אלא יציבות, וזו תהיה אינדיקציה שהמחלה נבלמת. זה קריטי לקבלת ההחלטות להמשך".
בבריטניה, כאמור, מקדם ההדבקה היה כל העת בכותרות. עם הטלת הסגר מקדם ההדבקה במדינה היה בערך 3.5 ולאחר תקופה ממושכת מאוד שבה הוא היה גבוה בהרבה מ-1, באמצע מאי נכתב ב-BBC כי הוא ירד לבין 0.7 ל-1. עם זאת, באזורים שונים המקדם היה שונה - בלונדון למשל הוא עמד אז על 0.6 ואילו בסקוטלנד על 1.
עם זאת, R כמובן אינו המספר החשוב היחיד. ב-BBC צוין כי הוא אחד משלושה מספרים קריטיים. לצדו חשובה החומרה של המחלה - אם מדובר במחלה שהקטלניות שלה נמוכה, ניתן להסיר הגבלות במהירות רבה יותר. גם מספר הנדבקים חשוב. אם המספר גבוה, ולפי "ניו יורק טיימס" ישראל היא כעת שישית בעולם במספר הנדבקים למיליון איש, הרי שאם יוסרו הגבלות (או לא יוטלו חדשות) כשהמספר הוא בערך 1, הרי שגם בהמשך מספר הנדבקים יישאר גבוה - והחשש למספר רב של חולים קשה ונפטרים יישאר בעינו.
גנץ וגמזו סיכמו: כך ינוהל משבר הקורונה
אמש ערך גמזו את פגישתו הראשונה מאז מונה לתפקיד עם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ. השניים דנו בהגדלת המעורבות של מערכת הביטחון במאבק בקורונה, ובהעמקת שיתוף הפעולה תוך שילוב כל הכלים והאמצעים שלרשות מדינת ישראל.
גנץ אמר בסיום הפגישה: "מערכת הביטחון וצה"ל ערוכים מיידית להרחיב את הפעילות ומוכנים לקבל על עצמם משימות. במלחמה כמו במלחמה - צה״ל יידע לנצח. בכוונתי לגבות את פעילותו של פרופ' גמזו ולעשות הכל בכדי שיצליח, ובכדי שנצליח כולנו, למען אזרחי ישראל".
הדיון לפנות ערב בין גנץ לגמזו בקריה תורגם למישור המעשי מיידי: הקמה מהירה, תוך ימים, של מפקדה משימתית בראשה יעמוד גמזו לניהול המשבר. מעליה יכפיף את המדיניות קבינט הקורונה ובראשו ראש הממשלה. לצד של המפקדה יפעלו משרד הבריאות כרגולטור ומהצד השני מערכת הביטחון ומשרד הביטחון כאופרטור, שתחתיו יופעל צה"ל ופיקוד העורף, מול הרשויות המקומיות שיפעלו אף הן תחת מפקדת גמזו. המהלך יעלה לאישור ולדיון שרי הממשלה.
השניים דנו גם בהקמה מהירה של מערך חקירות אפידימיולוגיות על ידי מערכת הביטחון, שיקלוט כאלף חוקרים לקטיעת שרשרת ההדבקה. בדיון עלתה האפשרות שהחוקרים שייקלטו יהיו חיילים משוחררים מצה"ל כעבודה במשרה מלאה, כאלה ששירתו עד לימים האחרונות במערכים כמו מצ"ח, אמ"ן וחיל האוויר, ולקחו חלק במסגרת תפקידם וניסיונם בהפיכת נתונים לתמונת מצב ברורה ומיידית, לצד בקיאותם במתודולוגיית חקירה.
פורסם לראשונה: 23:39, 25.07.20
