דיון קודם בבית המשפט, אוקטובר 2020
(צילום: שחר גולדשטיין )
בית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב-בת ים גזר הבוקר (יום א') שנה וארבעה חודשי מאסר על גדי בר ציון, בן 56 מכפר בן נון, שהורשע בגרימת מותה ברשלנות של פלורי ויטל-שקד. בת ה-33 מצאה את מותה בעת שחצתה מעבר חצייה בתל אביב – בדרך לאסוף את ילדיה מהגן. בנוסף, רישיונו נפסל לשנה ונקבע כי הוא ישלם 20 אלף שקלים פיצויים למשפחת המנוחה.
בר ציון הורשע באוקטובר אשתקד לאחר שנקבע כי פגע ברכבו ברכב אחר שעצר על מנת לאפשר לויטל-שקד לעבור במעבר החצייה, ובכך גרם לאותו רכב לפגוע בה ולדרוס אותה. התאונה אירעה ביוני 2018, ברחוב יגאל אלון בתל אביב.
לפי כתב האישום נגד בר ציון, הוא נהג אז באותו רחוב מדרום לכיוון צפון, בדרך דו-סטרית בעלת ארבעה נתיבים. באותה עת, החלה פלורי ויטל-שקד לחצות מעבר חצייה, לאחר שהבחינה כי ארבעת נתיבי הנסיעה פנויים. בהגיעה לנתיב השני בכביש, הגיע רכב סקודה אשר האט את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה, כדי לאפשר לה לחצות בבטחה.
באותו רגע, הגיח רכבו של בר ציון שניגח בעוצמה מאחור את רכב הסקודה שנהדף קדימה. כתוצאה מכך, פגעה חזית הסקודה בעוצמה בויטל-שקד – אשר הועפה על מכסה המנוע, הוטלה קדימה ונדרסה תחת גלגליו. כתוצאה מהתאונה היא נפצעה ולאחר מכן נפטרה מפצעיה.
בבוקר התאונה פלורי ויטל-שקד הספיקה להכין עוגת יום הולדת לבנה, שחגג אז יום הולדת ארבע בגן. כמה שעות מאוחר יותר היא הייתה בדרכה לאסוף את הילדים מהגן, ואז נפגעה במעבר החצייה.
השופטת ענת יהב קבעה בפסק הדין שבו הורשע בר ציון כי דעתו הייתה מוסחת, וכי לא עשה די על מנת לזהות סכנה בכביש. "על כלי הרכב לשמור מרחק, ואם לא רואים לא נוסעים", כתבה. "הנאשם יכל היה לבחון את הדרך וצריך היה לראות בשלב כלשהו את הולכת הרגל. היה עליו לאבחן ברכב לפניו שמאט את נהיגתו, גם אם אורות הבלם לא נדלקו או הוא עצר עצירה מהירה. תנאי הראות היו טובים - אור יום, לו רק דעתו לא הייתה מוסחת. היה על הנאשם לחפש את הסכנה להיות דרוך בעת שהתקרב למעבר חצייה בכביש לא זניח". את התיק הוביל עורך הדין ראזי מחאמיד מפרקליטות מחוז תל אביב.
השופטת הסבירה כי בהודאות של עדים שהוגשו לבית המשפט יש לחזק את גרסת המדינה שהנאשם התנגש ברכב אחר רכב סקודה שהתקרב באיטיות למעבר החצייה ורכב הסקודה פגע במנוחה. גרסת ההגנה שנהג הסקודה חשב שבלם אלא לחץ על דוושת ההגנה נדחתה.
"המנוחה הייתה אם ורעיה שמחה ומאירה", ציינה השופטת. "משפחתה דאגה להימצא בכל דיון, גם בדיונים כואבים, ששיחזרו את רגעי הפגיעה מתוך רצון לכבד את זכרה". עוד קבעה כי "הנאשם נהג ברשלנות. חוסר תשומת הלב שלו והסחת הדעת לא היו רגעיים אלו נמשכו מספר שניות, תוך התעלמות מנתונים שלו היה מבחין בהם ייתכן שהיו בו כדי למנוע או לפחות להקטין את התוצאה". השופטת עיכבה את כניסת הנאשם לכלא ב-45 יום כדי לתת לו אפשרות לערער.
