נשיאה הנבחר של ארה"ב, ג'ו ביידן, מרכיב כעת את הצוות שיוביל לצדו את ממשלו ואת מדיניותו, עם חילופי השלטון ב-20 בינואר 2021. המינויים שלו עד כה מאששים את מה שהיה כבר די ברור: הוא מעדיף לצדו בעלי מקצוע וביורוקרטים מנוסים, מאשר כוכבים ידועים כמו אלו שהעדיף הנשיא היוצא דונלד טראמפ.
חילופי שלטון בארה"ב – ידיעות נוספות:
• ביידן: "זו לא כהונת אובמה השלישית, מתמודדים עם עולם אחר"
• טראמפ "חנן" תרנגול הודו. מי הבא בתור?
• ביידן יקבל את תדריכי הבית הלבן
• רגע לפני ביידן: יחסי ארה"ב-סעודיה וההשלכות לישראל
ביידן מרכיב את צוותו: סיקור באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
בגל מינויי הבכירים הראשון שלו, שאותם הציג אתמול, ביידן נמנע מאישים בעלי שמות ידועים. אפילו מזכיר המדינה לשעבר ג'ון קרי, שמונה לשליח המיוחד של ביידן למאבק בהתחממות הגלובלית, הוא דמות אפורה למדי.
במקביל להעדפת הניסיון של האנשים שיעמדו לצדו, ביידן מנסה כנראה לרצות את הרפובליקנים בסנאט, שבסבירות גבוהה הוא יזדקק לתמיכה של לפחות כמה מהם כדי לאשר את המינויים שלו. הרוב בסנאט – שמאשר את מינויי שרי הקבינט ובכירים נוספים בממשל – טרם נקבע סופית, ויתברר רק בתום הסיבוב השני על שני המושבים של ג'ורג'יה בתחילת ינואר.
בניגוד מוחלט לטראמפ, שהביע חוסר אמון בממשלה שאותה הוא הוביל, ביידן מציג בבחירות שלו אמון בפקידות הביורוקרטית, אמון שנובע מכמעט חמישה עשורים שבילה בוושינגטון. את חלק מהבכירים הוא מינה מתוך מטרה מכוונת של הבעת אמון בפקידות בעלת מחויבות לתפקידה.
ביידן מקיף עצמו כעת ביועצים ותיקים וביוצאי ממשל אובמה, שרבים מהם עבדו אחד עם השני שנים ארוכות. קורות החיים של כולם עשירים ומעוטרים בתארים ובהישגים, מה שלכאורה אמור לקצר את זמן ההתאקלמות שלהם לתפקידים שאליהם נבחרו.
"ביחד, הצוות שלי השיג כמה מההישגים הביטחוניים והדיפלומטיים החשובים ביותר בשנים האחרונות – וזה התאפשר בעזרת עשרות שנים של ניסיון בעבודה יחד עם בעלי בריתנו", אמר אמש ביידן באירוע בעיר מגוריו ווילמינגטון שבדלאוור, בו הציג את צוות הביטחון הלאומי שלו.
ניסיון, כך נראה, הוא מטבע הסחר החדש בממשל המתהווה של ביידן. מזכיר המדינה המיועד שלו, אנתוני בלינקן, עבד עם ביידן במשך שנים בתקופתו כסנאטור, וכיהן גם כסגן מזכיר המדינה אצל אובמה. היועץ הלאומי שבו בחר ביידן הוא ג'ייק סאליבן, ששימש כסגן היועץ בתקופת אובמה. המועמדת שלו לשרת האוצר, ג'נט ילן, שימשה כיו"ר הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב).
ראש הסגל המיועד שלו, רון קליין, כיהן כראש הסגל עוד כשהיה סגן הנשיא וגם כראש הסגל של סגן הנשיא לשעבר אל גור. קליין שימש בתקופת אובמה גם כמוביל המאבק בנגיף האבולה. השליח המיועד למאבק בהתחממות הגלובלית, ג'ון קרי, שימש לא רק כמזכיר המדינה בתקופת אובמה, אלא כיהן כסנאטור שנים ארוכות והיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות ב-2004.
מצעד מול המצלמות, אודישן במסעדה
"הצוות הזה מביא עמו כשירות וניסיון, שהם שני דברים נפרדים ששלובים זה בזה", אומר הגנרל האמריקני ג'יימס סטברידיס, מפקד הכוחות לשעבר של נאט"ו באירופה. סטברידיס עבד עם רבים מהבכירים שמינה ביידן, ובטוח שהם יסתדרו היטב אחד עם השני: "יש שם סגנים שנכנסים לתפקיד המרכזי, ידיים מנוסות שחוזרות לעבודה. הם נוטים להיות רגועים ומרוכזים, והם לא יריבו על הכדור".
"הם מכירים את עמיתיהם מעבר לים ויודעים למי להתקשר", מוסיף סטברידיס. "זו גישה שונה לחלוטין ממה שראינו בצוות של טראמפ – ואני מהסס לקרוא להם צוות בגלל שהם לא עבדו היטב אחד עם השני".
לפני ארבע שנים, המתחרים על התפקידים הבכירים בממשל צעדו כולם בלובי המוזהב של מגדל טראמפ בניו יורק. הכתבים ומצלמות הטלוויזיה עקבו אחריהם עד אשר נסגרה דלת המעלית שלקחה אותם למשרדיו של הנשיא הנבחר דאז. המועמדים התחרו בפומבי על התפקידים השונים, ויועציו של טראמפ שלפו זה נגד זה סכינים דרך אמצעי התקשורת. הנשיא הנבחר דאז עשה אף "אודישן" פומבי למיט רומני – שניסה לשכנעו (ללא הצלחה) למנות אותו למזכיר מדינה – בארוחת ערב שזכורה בעיקר ממבטו הזחוח של טראמפ למצלמות.
בניגוד מוחלט, תהליך המינויים של ביידן מתנהל מאחורי דלתיים סגורות או – בשל מגפת הקורונה – בשיחות טלפון ו"זום". מעט מאוד הדלפות היו עד כה לעיתונאים. הציבור זכה להצצה ראשונה למינויים של ביידן רק כאשר הללו נעמדו כולם לצדו, במרחק אחד מהשני ועם מסכות, על הבמה אמש בדלאוור.
שינוי בולט נוסף מתקופת המעבר של טראמפ היא היעדר השבחים שמרעיפים על ביידן האנשים שמינה. אצל טראמפ זכורות בין היתר ישיבות הקבינט, שבהן הרעיפו עליו שריו דברי הוקרה ממושכים. שינוי נוסף: אף אחד מהאנשים שעמדו לצד ביידן אמש לא היה בן משפחה.
"ההבדל בין הבחירות של ביידן לבחירות של טראמפ הוא כמו ההבדל בין יום ולילה", אומר סטיב רטנר, יועצו הכלכלי לשעבר של אובמה. "המינויים של ביידן מנוסים, נבונים ותואמים אחד לשני. ביידן מעדיף אנשים שהוא מכיר במשך עשרות שנים. טראמפ בחר את רקס טילרסון בגלל שהוא חשב שהוא נראה כמו מזכיר מדינה".
סדר ונימוס בדרך לשקיעה?
יש גם סיכונים בבחירות הללו, שנראות כפונות למרכז הפוליטי – ויכולות לעורר תסכול בקרב המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. האגף השמאלי לא רוצה לחזור פשוט לתקופת ממשל אובמה. לגישתם של הפרוגרסיבים, אובמה הוביל שינוי בקצב איטי מדי, והם דורשים כעת רפורמות מרחיקות לכת. במה שנראה כמסר לאגף הזה, ביידן הצהיר הלילה בנאום ראשון מאז שנבחר כי תקופתו לא תהיה בגדר "כהונה שלישית של אובמה", וכי יש להתמודד כעת עם "עולם אחר".
גם הרפובליקנים לא מתרשמים מאוד מהמינויים של ביידן. "הם התחנכו באוניברסיטאות האייבי ליג, יש להם רזומה עשיר, הם נכחו בכינוסים הנכונים – והם ישמרו באופן מנומס ומסודר על שקיעתה של אמריקה", צייץ בטוויטר הסנאטור מרקו רוביו מפלורידה, ששמו מוזכר כמועמד אפשרי לנשיאות ב-2024.
ביידן על טראמפ: "מסר נורא לעולם"
(צילום: CBS)
עד כה לא נשמעו תלונות על עימותים או קשיים כלשהם בהליך בחירת בכירי הממשל של ביידן, מלבד הקשיים החיצוניים שהערים על צוותו של הנשיא הנבחר טראמפ עצמו, שעד השבוע סירב לשתף עמו פעולה. היעדרו של הכאוס כעת שונה למדי מהתקופה של טראמפ כנשיא נבחר. אז הבלגן בתהליך נבע בין היתר מסילוקו של מי שעמד בראש צוות המעבר של טראמפ, מושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי. יחד עמו נזרקו גם 30 הקלסרים שהכין ובהם פרטי התוכנית לאיוש בכירי הממשל. טראמפ הסתמך במקום זאת על תחושת הבטן שלו, על המלצות מבני משפחתו, ולפי הודאתו שלו – גם על המראה החיצוני של המועמדים.
הבלגן לא פסק כשטראמפ הושבע לנשיאות. בעוד כמה מהמינויים שלו היו אנשי ממסד, כמו הגנרל ג'ים מאטיס שנבחר להוביל את הפנטגון, רובם נלקחו מהעולם העסקי, כמו רקס טילרסון במזכירות המדינה וסטיב מנוצ'ין במשרד האוצר. יועצו הבכיר סטיב באנון הכריז כבר אז שהוא רוצה לפקח על "השמדת הביורוקרטיה הממשלתית". מבין הארבעה המוזכרים בפסקה זו, אגב, רק מנוצ'ין שרד עד עתה.
קצב החילופים בממשל טראמפ היה הגבוה ביותר מכל ממשל אחר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב. היועץ הראשון לביטחון לאומי, מייקל פלין, לא החזיק בתפקיד אפילו חודש אחד. ומרגע שנפתחה החקירה נגד הקמפיין שלו בחשד לקשרים עם הרוסים, טראמפ פתח בחזית מול ממשלו שלו, ונגד מה שהוא ותומכיו מכנים "דיפ סטייט". הוא השאיר עשרות תקנים ללא איוש בסוכנויות רבות בממשל, פיטר בכירים שלא היו נאמנים לו מספיק, ואף עודד מלחמות פנימיות בקרב צוותו. המתקפות שלו נגד הממשל רק החריפו מאז הבחירות האחרונות, במסגרת ניסיונו להטיל ספק בטוהר שלהן.
