סבירות לא נמוכה שישראל תיתקל ב-2021 באתגר ביטחוני חיצוני, לאיראן "חשבון פתוח" וייתכן שתפעל באגרסיביות בעיקר באמצעות שלוחיה, ואף שאויביה של ישראל נרתעים ממלחמה מולה - ייתכנו אירועים ביטחוניים שיובילו להסלמה בלתי מתוכננת. כך קובעת ההערכה האסטרטגית ומדד האיומים ל-2021 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שהגיש היום (ד') ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') עמוס ידלין, לנשיא המדינה ראובן ריבלין.
בדוח נכתב כי ישראל נהנית ממעמד של מעצמה אזורית, אך משבר הקורונה חשף בה נקודות חולשה: משבר פוליטי עמוק, שיתוק הממשלה המתנהלת ללא תקציב; תהליך קבלת החלטות משובש והעמקת פערים בין קבוצות בחברה.
לראשונה מאז החל המכון למחקרי ביטחון לאומי בפרסום מדרג האיומים השנתי, נמצא האתגר הפנימי בסקר מומחים כאחד משלושת האיומים המובילים על חוסנה הלאומי וביטחונה של ישראל.
אך למרות האתגר הפנימי, אין לשגות באשליה שהאתגרים החיצוניים נעלמו. ישראל מחזיקה בהרתעה מול אויביה, נקבע בהערכה, אך החזיתות שעימן היא מתמודדת נפיצות: סוריה, לבנון ורצועת עזה. בשלושתן, למרות הרתעה הדדית בין הצדדים, קיים סיכוי להסלמה, לעימות ולמלחמה כוללת - ביותר מחזית אחת בזמן נתון, כולל עם איראן.
על פי הדוח, בשל חוסר יציבות וקושי לשלוט בהתפתחויות, הסיכוי להידרדרות שתצא משליטה מחייב שימור רמת מוכנות גבוהה. גם הבעיה הפלסטינית לא נעלמה, ודווקא היחלשות מנופי הלחץ וההשפעה ברשות, לאור כינון יחסים רשמיים בין ישראל למדינות ערביות, עלולה לדרבן חזרה לאלימות.
המכון מנה את האיומים המובילים לפי סדר חומרתם: מלחמת "הצפון הראשונה" - מול איראן, חיזבאללה, המשטר הסורי, מיליציות פרו איראניות והתקפות גם ממערב עיראק. זהו האיום הצבאי החמור ביותר, ומומלץ שיהווה את איום הייחוס למוכנות צה"ל ושאר גורמי הביטחון.
המאבק בגרעין האיראני – לפי ה-INSS, יש סיכוי נמוך לתרחישי קיצון של פריצה לפצצה, אך זו האפשרות החמורה ביותר כפוטנציאל לאיום קיומי על ישראל. עם זאת, חילופי הממשל בוושינגטון מחייבים את ישראל למציאת דרכי הידברות שיפחיתו מהסכנות הטמונות בחזרה פוטנציאלית של ארה"ב להסכם הגרעין, ויבטיחו אופציה צבאית אמינה.
הממשל בארה"ב צפוי להיות ידידותי לישראל, אך ייתכנו נקודות מחלוקות בסוגיות שבהן ישראל נהנתה מתמיכה של הממשל היוצא, למשל בזירה הפלסטינית ובהקשר חזרה להסכם עם איראן. ישראל תידרש להמשיך בנחישות בפעולות פרו-אקטיביות להחלשת הציר האיראני-שיעי, כדי למנוע ממנו בניית חזיתות צבאיות נגד ישראל וחיזוקן.
ישראל תידרש להמשיך בנחישות בפעולות להחלשת הציר האיראני-שיעי, כדי למנוע ממנו בניית חזיתות צבאיות נגד ישראל
ישראל פועלת בסוריה נגד התבססות איראן ושלוחיה כולל חיזבאללה, שוחקת ומאטה אותה, אך נראה שהאיראנים נחושים להמשיך. מנגד, רצף המכות שספגו מצמצם את יכולת ההבלגה שלהם ועלול להוביל לתגובה נגד ישראל, באמצעות שלוחיהם בצפון, בעיראק ובתימן. הימצאות מאות טילים מדויקים בידי הציר האיראני, ובפרט בידי חיזבאללה, היא איום אסטרטגי שמדינת ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה נגדו.
בין השאר ממליץ המכון לממשלת ישראל להיערך להידברות בין ממשל הנשיא ביידן והקהילה הבינלאומית לבין איראן, ולהגדיר את האינטרסים החיוניים של ישראל במסגרת הסכם גרעין חדש. ישראל מחויבת להתכונן לשני תרחישים – מו"מ מחודש או זחילה איראנית לעבר סף הגרעין, ולשילוב ביניהם. שני התרחישים מחייבים הבנות ותוכנית פעולה משותפת עם ארה"ב.
בראש ובראשונה, נכתב, יש להגיע להסכמות לגבי הסכם משופר עם איראן ביחס להסכם מ-2015. תיקון ההסכם צריך להתמקד בהארכה משמעותית של סעיפי ה"השקיעה", בפיקוח "בכל מקום ובכל זמן", בהגבלת המחקר והפיתוח ובהשלמת הבירור בנושא תוכנית הנשק. בנוסף, נדרש "הסכם מקביל" בין ישראל לארה"ב על מדיניות משותפת נגד איראן, אם תמשיך בזחילתה לגרעין. בה בעת, יש להחזיק אופציה התקפית ולהגיע להבנות עם ארה"ב לגבי התנאים לפעולה כזו.
עוד ממליץ המכון לשקם את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ועם הקהילה היהודית בארה"ב, לצד שימור היחסים הטובים עם המפלגה הרפובליקנית. על ישראל לשקם ולחזק את היחסים עם האיחוד האירופי ועם מדינות המערב ביבשת, ולהיערך ליום שאחרי כהונת אנגלה מרקל.
המשבר בלבנון לא עוצר את חיזבאללה
לבנון נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי, פוליטי ובריאותי – מהחמורים שידעה. המשבר משליך גם על חיזבאללה אך לא עוצר את המשך התעצמותו, בסיוע איראן. במכון INSS מדגישים כי על הממשלה להתכונן למלחמה רב-זירתית (מלחמת הצפון) ולוודא שהציבור מודע למאפייניה, בדגש על פגיעה חמורה בעורף האזרחי. בד בבד יש לנהל מאמץ מדיני וביטחוני יזום למניעת מלחמה ולמיצוי חלופות אחרות לקידום יעדי ישראל בזירה הצפונית.
מול ארגוני הטרור בעזה – ממליץ המכון לגבש עם חמאס הפסקת אש ופתרון לסוגיית חללי צה"ל והאזרחים המוחזקים בעזה, תמורת שיפור מצב האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות, ותוך מאמץ לבלום את התעצמותו הצבאית. אם ניגרר לעימות, נצטרך למקד את המהלך בפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של הארגון.
הסביבה האזורית – הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ואולי מדינות נוספות, היא בשורה אסטרטגית עם השפעה חיובית הן במישור הביטחון הלאומי והן כלכלית. בזירה האזורית ממליץ המכון לשתף פעולה עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית, וגם ניסיון לשפר את היחסים עם טורקיה, על אף האתגרים בדרך. לגבי הרשות הפלסטינית, הממשל החדש בארה"ב צפוי לגלות תמיכה פחותה בעמדות ישראל בהשוואה לממשל טראמפ, וצפוי שמדינות אירופה, על רקע התקרבות טרנס-אטלנטית מחודשת, ישכנעו אותו לפעול לחידוש התהליך המדיני.
בכל מקרה, לישראל אינטרס בקיום רשות פלסטינית מתפקדת ולא עוינת. לכן נכון לנקוט מולה גישה תומכת, המכוונת לחזקה ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי, ולהציב יעד מדיני של "הסדרי מעבר", שיעצבו מציאות של היפרדות ויתוו תנאים למציאות עתידית של שתי מדינות.
לישראל אינטרס בקיום רשות פלסטינית מתפקדת ולא עוינת, לכן נכון לנקוט מולה גישה תומכת, המכוונת לחזקה ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי
המכון ממליץ לחדש את הדיאלוג המדיני עם בריסל, רתימת מדינות אירופה נגד איומי איראן ושלוחיה ואתגרי טורקיה, העלאת רעיונות ליוזמות בשילוב אירופה, ושילוב תשומות אירופיות בנושא הפלסטיני, תוך מינוף הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ.
עוד ממליץ המכון לפתח את היחסים עם סין בתיאום עם ארה"ב, להרחיב את בסיס המומחיות בישראל בנושא סין ולשפר את ניהול הסיכונים מולה; יש לשמר את ערוצי התיאום עם רוסיה; בקשר ליהדות העולם – יש לחזק את היחסים עם הקהילות היהודיות.
ריבלין התייחס לדוח ואמר כי "בכל אתגר חבויים גם הפתח והתקווה להזדמנות חדשה. ציינתי את אי-הוודאות. אי ודאות היא תמיד פתח לסיכונים, אבל גם לסיכויים – ולהזדמנויות חדשות. אנחנו צריכים להתמודד עם הסיכונים - ולנצל את ההזדמנויות. קיים צורך דחוף בשיקום האמון בין אזרחי ישראל למדינה. אמון שנפגע בשנה האחרונה - בצורה קשה, אולי אפילו אנושה".
ריבלין הוסיף כי "ההערה השנייה מתייחסת לבחירות. זו מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, והאחרונה שלי כנשיא. בהנחה שהאיום הבריאותי יוסר מעלינו, ואני מקווה שכך יהיה, החברה הישראלית תזדקק בדחיפות לממשלה יציבה, מתפקדת, שתעסוק בראש ובראשונה בשיקום המשק והכלכלה, בפערים החברתיים ובשבר הגדול שיש בחברה הישראלית, בין איש אחד לרעהו".
על הממשלה, ציין, "לעסוק בשנאת החינם שמטלטלת את יסודות החוסן הלאומי שלנו. אם לא תקום ממשלה יציבה, האחריות נופלת על כתפיהם של חברי הכנסת, מכלל המפלגות".