דימה כיאל, בת 19 מג'דיידה-מכר, התעוררה בוקר אחד בבהלה. "מולי בחדר השינה עמדו שתי שוטרות חמושות, ובסלון המתינו עוד כעשרה שוטרים. שמעתי אותם אומרים 'היא ברחה', והם הקיפו את הבית".
"בחקירה האשימו אותי בהסתה נגד המשטרה, בשבירת הרמזורים בצמתים, הפצת תעמולה אסורה ברשתות החברתיות וגם בארגון כל ההפגנות בכפר", סיפרה. אבל אחרי כמה שעות של חקירה היא שוחררה לביתה מבלי שהואשמה בדבר.
כיאל היא לא היחידה. אלפי המעצרים והחקירות בעקבות הפרעות והמחאות האלימות ברחבי הארץ סייעו אמנם לאיתור חלק מהמתפרעים והרוצחים, אך במקרים לא מעטים עוכבו צעירים שלא היה להם כל קשר להפגנות ולמקרי האלימות – והם שוחררו בתוך שעות ספורות.
"אי אפשר לצפות שהמשטרה תנהג באלימות ולא תהיה תגובה"
"זה היה בשלוש לפנות בוקר", סיפר אחמד עבאדי, בן 20 מג'דיידה-מכר. "ישנתי בבית וכוח יס"מ מתוגבר נפרס בשכונת המגורים שלי. השוטרים דפקו בכוח על דלתות הדודים והשכנים כדי למצוא אותי. הם אזקו אותי, ביצעו עליי חיפוש וכשהשכן התקרב לשאול מה קרה – אחד השוטרים איים עליו ברובה".
עבאדי נחקר במשך ארבע שעות, ולאחר מכן שוחרר עם הרחקה של 10 ימים מהבית. הסיבה לכך, מעורבותו בהפגנה שהייתה בכפר בזמן הפרעות ומבצע "שומר החומות". "ההפגנה הייתה בתוך הכפר, זאת הייתה עצרת לא הפגנה. כשהאש הראשונה דלקה בכיכר הבנו שיש מי שמנסה לסבך אותנו, אז הסתובבנו בין המפגינים הצעירים וביקשנו מהם להתפזר, לא רצינו שיישארו בצומת".
"בצו המעצר שהראו לאבא שלי היה כתוב שאני חשוד בהסתה וגזענות", הוסיף. "לא היה לי מה לעשות, זה צו בית משפט אז לא הייתה לי ברירה".
גם בכפר יאסיף שבצפון נעשו מעצרים בעקבות ההפגנות בימי הלחימה והמתיחות. "ההפגנות שלנו לא היו אלימות וללא תקריות חריגות", סיפר מג'ד שאהין. "כשהשוטרים התחילו להתקרב אלינו התקפלנו וסיימנו את ההפגנות. היו מעט מפגינים, רובם מאמינים בשלום".
אבל למרות זאת גם שאהין מצא עצמו בחקירה. "חמישה שוטרים נכנסו אליי לחדר, שוטרים נוספים המתינו בסלון, ועוד כמה מחוץ לבית – בערך כחמש ניידות באו לקחת אותי לחקירה. הם אזקו אותי מבלי ליידע אותי במה אני מואשם, והחרימו את הטלפון שלי שטרם הוחזר אליי עד עכשיו".
הסיבה למעצר, סיפר שאהין, "בסך הכול שיתפתי פוסט שבו נאמר במפורש שלא רוצים אלימות ולא רוצים לשרוף ולהשחית את הרכוש הציבורי, כי בסוף מדובר על הרכוש שלנו התושבים".
לדבריו, האלימות שהייתה בכמה מוקדים, שבהם הושחתו רמזורים ורכוש, הייתה תגובה לאלימות משטרתית וכמחאה על מידת היחס העוין שמופנה כלפי ערבים כל פעם שהם יוצאים להפגין. "אי אפשר לצפות שהמשטרה תתנהג באלימות כלפי המפגינים ולא תהיה תגובה".
"תפגיני נגד רצח נשים לא על השטויות האלה"
בחדרי החקירות התמודדו לא פעם הצעירים עם האשמות שונות, ועם ניסיונות של החוקרים להפעיל עליהם לחץ. "הייתי בחתונה של חברה ובסביבות השעה 23:00 הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל", סיפר חסן בכרי, סטודנט לרפואה בן 20 מבענה.
"כמעט כל המשפחה שלי התקשרה אליי, כשעניתי התברר שכוח יס"מ הקיף את הבית כדי לחפש אותי", הוסיף. "כשהגעתי הביתה המתינו לי שם קרוב ל-11 ניידות". לדבריו, השוטרים אזקו אותו ואת אביו ושניהם נלקחו לחקירה בתחנת כרמיאל.
"היה ניסיון להדביק לי תיק", הסביר בכרי. "נאמר לי ששברתי רכבים, זרקתי בקבוקי תבערה, גרמתי לנזקים ברכוש וגם הסטתי ברשת, זאת למרות שלא הייתי בהפגנה. ביקשתי שיראו לי תמונות או סרטונים, אבל ברור שלא היה להם. זה היה בסך הכל ניסיון להפחיד אותי, לא יותר מזה".
זאת לא הפעם הראשונה שבכרי מזומן לחקירה. לפני כשנה הוא נקרא לתחנת המשטרה בעכו בעקבות פוסט שהעלה ברשתות החברתיות. "המשטרה איימה שתמנע ממני להמשיך ללמוד בגלל פוסט שבו הזמנתי לוועידה פוליטית. הכוונה הייתה שאפסיק עם התעמולה ואמנע מכל פעילות פוליטית כתנאי להמשך לימודיי".
אצל אחרים החוקרים התייחסו למניעים להפגין וטענו כי הצעירים היו צריכים לצאת לרחובות על נושאים אחרים מאלו שבגללם הפגינו. "החוקר אמר לי בחקירה שבחברה הערבית יש רצח ואלימות כלפי נשים", סיפרה כיאל. "הוא אמר לי 'תצאי להפגין נגד התופעה הזו, ולא על השטויות האלה'".
"הבעיה שלנו היא לא עם היהודים – אלא עם הממשלה"
למרות הפגיעה ביהודים ברחבי הארץ במהלך המהומות, בקרב הצעירים הערבים עולה הטענה כי לא הובנו כמו שצריך. "ההפגנות והמחאות שלנו הוצאו מהקשרם. היהודים הפגינו נגד ערבים בעוד שאנחנו הפגנו נגד מדיניות הממסד בכלל ונגד הכיבוש", הסבירה כיאל.
"הבעיה שלנו היא לא עם היהודים אלא עם הממשלה שמסיתה נגדנו והמשטרה שמאשימה אותנו בגזענות", הוסיפה. עבאדי דייק גם הוא: "אנחנו לא כמו המתפרעים היהודים, ובניגוד אליהם לא קראנו ולא אמרנו 'מוות ליהודים'".
יום לפני שעבאדי נעצר מתפרעים יהודים יידו אבנים על המכונית של אמו. "התיק נסגר ולא מצאו אשמים", אמר. "אבל אנחנו, שבסך הכל עשינו עצרת והרמנו שלטים למען צדק ושוויון, נלקחנו אזוקים לחקירות והואשמנו בהסתה ובגזענות. מה אני כבר עשיתי? ארגנתי עצרת מחאה בתוך הכפר?".
מבצע "חוק וסדר", שבא בעקבות המחאות האלימות בחברה הערבית, נועד לעשות סדר ולמגר את תופעות הנשק הבלתי חוקי במגזר. אבל הצעירים טוענים שהמשטרה לא משקיעה מאמצים ומשאבים במיגור האלימות במגזר, אלא אם כן היא מופנית כלפי שוטרים או יהודים.
"אמרנו את זה כל הזמן", טען בכעס שאהין. "מה פתאום עכשיו מדברים על נשק בחברה הערבית, כשאנחנו כבר שנים זועקים נגד תופעת הנשק הבלתי-חוקי האלימות והרצח שאנחנו – הערבים – סובלים ממנה?".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה אוכפת את החוק והסדר הציבורי בצורה שוויונית וללא משוא פנים, באמצעות אלפי שוטרים בכל יישוב ובכל מגזר שבו מתגלות הפרות. מדיניות האכיפה אחידה ומבוצעת תוך הפעלת שיקול דעת.
"נציין כי בכל מצב של הפרת הסדר הציבורי, תשאף המשטרה לנהל מאמצי הידברות עם המתפרעים ללא מעצרים או שימוש באמצעים. יחד עם זאת, מצב שבו הפרות הסדר הופכות אלימות וכוללות פגיעה פיזית באדם או ברכוש – המשטרה פועלת בהתאם כלפי אותם פורעי חוק ומבצעת את כל פעולות האכיפה הנדרשות כדי למצות את הדין ולהפסיק את ההתפרעות האלימה".