כתבתנו מורן אזולאי בשיחה עם אולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן, אבי חי)
הם היו שלישייה מובילה בליכוד. משה כחלון, גדעון סער וגלעד ארדן. אותו דור, אותו DNA, עתיד מבטיח לכאורה. שלושתם היו פופולריים במפלגה, נבחרו תמיד גבוה, גאוות המתפקדים. עם שורשים שנטועים עמוק בליכוד, היו להם ים של תכניות.
עד שהתברר שלראש התנועה שלהם, בנימין נתניהו, יש תוכניות אחרות עבורם. איך זה נגמר? ארדן מצא את עצמו בוושינגטון, כחלון באבו דאבי (יו״ר קרן השקעות), סער - החל מהערב - ראש מפלגה חדשה.
סער, הערב: "צו השעה - להחליף את נתניהו"
(צילום: קונטקט)
המהלך של סער, שנחת כרעם ביום בהיר, היה מתבקש לכאורה. ככל שנתניהו התעקש להשפיל אותו, הוא התעקש שלא להיראות מושפל. בשיחות לפני הרכבת הממשלה סער כבר לקח בחשבון שלא יקבל תפקיד. למקורבים הוא נהג להגיד שכדי שנתניהו ישפיל, צריך לאפשר לו. והוא לא במשחק הזה.
השאלה שרבים שואלים היא מי יצטרף לסער. בבורסת השמות: יפעת שאשא ביטון, שאם תגיע תביא איתה עוד 5-4 נציגים לרשימה, וגם שמותיהם של יועז הנדל וצבי האוזר מ"דרך ארץ" מוזכרים, לצד ח"כ שרן השכל מהליכוד.
ככל שנתניהו התעקש להשפיל אותו, הוא התעקש שלא להיראות מושפל
אך שאלת השאלות שנותרה פתוחה היא למה עכשיו. מדוע סער לא חיכה עם ההצהרה לפיזור הכנסת, למה לקח שוב את ההימור והשאיר לנתניהו מרחב תמרון בתוך הכנסת הנוכחית?
יש הטוענים שהתכניות של סער כבר החלו לטייל במסדרונות הכנסת והגיעו לאוזניים הלא נכונות. יש הטוענים שההשפלה שחש הגיעה לשיא והוא לא רצה להתאפק. "מי שלא חווה השפלה מנתניהו, לעולם לא יבין מה זה", אמר גורם פוליטי בכיר.
אול אין
הודעתו של סער תפסה רבים מבכירי הליכוד המומים. לא רק התזמון, לא רק ההתפטרות מהכנסת, גם האמירה החד משמעית שיתמודד מול נתניהו והקריאה לסיים את שלטונו. חד וישיר.
בשטח הליכודי מתפרש המהלך של סער ככזה שיוכל דווקא לסייע לנתניהו ולהזיק לבנט. לכרסם מנדטים מימינה ולעזור לנתניהו להביא שוב שלטון. מי שמעורה מאחורי הקלעים במהלכים האחרונים של סער מעריך הערב שזה לא בדיוק הסיפור - הרעיון הוא להגדיל את מחנה "לא ביבי" ולגוון אותו. מצד שני, מהלך כזה גם יכול להוביל מצביעי ימין להתכנס תחת הליכוד ולהגיד "דווקא ביבי".
בכל מקרה, סער מערבב את הקלפים מחדש, ראש בראש מול נתניהו. אול אין. הכול או כלום.
