בדיוק שנה מלאה היום (ה') להכרזה של ארגון הבריאות העולמי כי התפרצות נגיף הקורונה היא מגפה עולמית. ב-12 החודשים שחלפו מאז התפשט הווירוס כמעט לכל פינה בכדור הארץ, יותר מ-118 מיליון בני אדם נדבקו בו ו-2.6 מיליון מהם מתו. כלכלות התרסקו, מיליארדים מצאו עצמם כלואים בסגר – ותהליכים הדורשים בדרך כלל הסתגלות של שנים ארוכות, כמו מעבר לעבודה מהבית וישיבות דרך הזום – הואצו והפכו באחת למציאות קיימת.
מקרים ראשונים של הידבקות בנגיף הקורונה, שאז עוד תואר כ"נגיף מסתורי שטבעו אינו ברור ושגורם לדלקת ריאות קשה", התגלו בסין ככל הנראה כבר בראשית דצמבר, ואולי אף בנובמבר, של שנת 2019, אבל הפעם הראשונה שבה ארגון הבריאות העולמי הזהיר על צבר מקרים של דלקת ראות שמקורם אינו ברור בעיר הסינית ווהאן הייתה ב-31 בדצמבר של אותה השנה. שבוע אחר כך כבר זוהה הגורם באופן רשמי – זן חדש של נגיפי קורונה – וב-11 בינואר דיווחה סין לראשונה על מוות מהמחלה שלה גורם הנגיף, מחלה שלימים תיקרא COVID-19.
ב-23 בינואר 2020 הוכרז סגר על ווהאן, והיא נותקה מהעולם – צעד שנראה אז כאמצעי קיצוני שמדינות דמוקרטיות לא יוכלו להרשות לעצמן לנקוט. מדינות בעולם החלו להחזיר את אזרחיהן מסין, וב-15 בפברואר הייתה צרפת למדינה הראשונה מחוץ לאסיה המדווחת על מוות מקורונה בשטחה – מוות של תייר סיני. ב-6 במרץ הגיע מספר הנדבקים הרשמי בעולם ליותר מ-100 אלף, ובצפון איטליה הוכרז סגר, שעד מהרה הורחב למדינה כולה. ארץ המגף הפכה למוקד המגפה הגדול ביותר, ודיווחה מדי יום על אלפי נדבקים ומאות מתים מהנגיף – מספרים שזעזעו את העולם.
ב-11 במרץ הכריז ארגון הבריאות העולמי: "זו מגפה עולמית". שוקי מניות קרסו, ממשלות מיהרו לנקוט אמצעי חירום כלכליים, ומדינות החלו לאגור ציוד רפואי כמו מסכות מסוגים מתקדמים ולחטא רחובות. ספרד (ב-14 במרץ) וצרפת (ב-17 במרץ) הורו לתושביהן להישאר בבתים, וגרמניה ובריטניה קראו לשוהים בתחומן לשמור על ריחוק פיזי זה מזה. 27 מדינות האיחוד האירופי סגרו את הגבולות החיצוניים שלהן. ב-24 במרץ הודיע הוועד האולימפי על דחיית אולימפיאדת טוקיו שנועדה להיערך ב-2020 ביולי בשנה, וביום שלאחר מכן הכריז האו"ם שהמגפה "מאיימת על האנושות כולה".
יותר קורבנות מבשתי מלחמות העולם
עוד ועוד מדינות הטילו סגרים, וב-2 באפריל כבר 3.9 מיליארד בני אדם – כחצי מאוכלוסיית העולם – קיבלו הנחיה להסתגר ולשמור על ריחוק פיזי. באותו היום חצה מספר הנדבקים הרשמי בעולם את הרף של מיליון בני אדם. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון היה למנהיג העולמי הבכיר ביותר שנדבק בנגיף ואושפז בטיפול נמרץ, וחברות תעופה, יצרניות מכוניות, ענף התיירות ושלל בתי עסק נאלצו לפטר המוני עובדים ולשלוח אחרים לחל"ת.
ב-7 ביוני כבר הגיע מספר המתים העולמי ליותר מ-400 אלף, וברזיל הפכה למדינה עם מספר המתים השני בגובהו בעולם, אחרי ארה"ב. נשיאה ז'איר בולסונרו כינה את המגפה "שפעת קטנה", ואז נדבק בנגיף בעצמו. גם בעל בריתו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ניפק דברים שמהם נשמעה נימה של זלזול בסכנה הפיזית הנשקפת מהנגיף, ובהמשך נדבק בעצמו.
מספק הנדבקים המשיך לעלות, וכמה מדינות אירופיות הכריזו על חובת עטיית מסכות בתחבורה הציבורית, בבתי ספר, בחנויות וברחוב. הפגנות נגד עטיית המסכות נערכו בלונדון, פריז ורומא, ובברלין ניסו ב-29 באוגוסט מפגינים להסתער על בניין הרייכסטאג. ב-28 בספטמבר חצה העולם את קו מיליון המתים, ובתוך ימים החל להכות באירופה גל שני של הדבקות. היבשת הפכה למוקד המגפה מספר אחת בעולם, ורבות ממדינותיה הטילו עוצר וסגר. הקלות של ההגבלות הללו בעונת החגים הביאו לעלייה דרמטית בהדבקות, לגל שלישי – ולהטלה מחודשת של סגרים בכל רחבי אירופה.
בארה"ב הפך הטיפול במגפה, והחתירה העיקשת של הנשיא טראמפ להסרת הגבלות, לסוגיה המרכזית במערכת הבחירות, שבה ניצח בסופו של דבר ג'ו ביידן. מספר הנדבקים המשיך לעלות בקצב מבהיל, וב-13 בינואר, שבוע לפני כניסתו של ביידן לתפקיד, הגיע מספר המתים היומי לשיא של 4,470 מתים בתוך 24 שעות. ב-23 בפברואר הגיע מספר המתים בארה"ב ליותר מחצי מיליון – מספר גדול יותר מזה של המתים האמריקנים בשתי מלחמות העולם ובמלחמת וייטנאם גם יחד. כעת הוא עומד על יותר מ-529 אלף.
החיסונים מול הווריאנטים, ראש בראש
מספר המתים העולמי מהנגיף גדל פי יותר משניים בתוך פחות מארבעה חודשים, וב-15 בינואר הוא חוצה את רף הארבעה מיליון. על תחילת מבצע החיסונים – שיצא לדרך בדצמבר בבריטניה, רוסיה, ארה"ב ובמידה פחותה במדינות האיחוד האירופי – מעיבים קשיי אספקה של החיסונים והגילוי של וריאנטים חדשים ומסוכנים של הנגיף. בעיקר מדאיגים הווריאנטים הבריטי, הדרום אפריקני והברזילאי, שמכל אחד מהם מסתמנת סכנה גדולה אחרת – החל בכושר התפשטות מוגבר, דרך סיכויי תמותה גדולים יותר וכלה בעמידות גדולה יותר בפני החיסונים הקיימים.
החודש, במרץ 2021, יש סוף סוף סימנים להאטה של ההתפשטות בארה"ב וכמובן בישראל, שמעוררת עניין רב בעולם בשל מבצע החיסונים המרשים שלה, שבו הצליחה לחסן בתוך זמן קצר כחצי מהאוכלוסייה בחיסון של חברת פייזר. אלא שבאירופה הנגיף שב וצובר תאוצה, ובאמריקה הלטינית הגיע ב-9 במרץ מספר המתים ל-700 אלף בני אדם.
מדינות רבות שאינן עשירות ואינן נהנות מהשפעה בינלאומית גדולה מתקשות לשים את ידיהן על חיסונים, ונזקקות לסיוע מהאו"ם, המסוגל להעביר להן מנות שיספיקו רק לחיסון חלק קטן מהאוכלוסייה, בעיקר עובדי רפואה. בהיעדר פריסה רחבה של חיסונים, ממשיכה לאיים הסכנה המוגברת של היווצרות וריאנטים חדשים.
חקירת מקורות הנגיף: דו"ח בשבוע הבא
גם יותר משנה אחרי תחילת התפשטות הקורונה, סין וגורמים במערב מנהלים מלחמת האשמות בנוגע לסיבה להתפשטות הנגיף. בייג'ינג מואשמת על-ידי רבים כי ניסתה תחילה להסתיר את היקף ההתפרצות וכי כתוצאה מכך איבד העולם זמן יקר שאפשר היה לנצל להיערכות, ויש אף המעלים את הסברה שהנגיף התפשט כתוצאה מניסוי שהשתבש במעבדה בווהאן – סברה שמומחים מעריכים כי איננה נכונה. סין מצדה ממשיכה לטעון כי נהגה בשקיפות, וגורמים בה אף מקדמים את הרעיון שאף כי הנגיף התגלה לראשונה אצלה – מקורו במדינה אחרת.
פטר דסצק, חבר בכיר בצוות של ארגון הבריאות העולמי המנהל חקירה בנוגע למקור המגפה, הצהיר אתמול כי הקהילה הבינלאומית תגלה "די בקרוב, בתוך כמה שנים" מה גרם לפרוץ המגפה. במסיבת עיתונאים בלונדון העריך כי יש סיכוי טוב שכלל המידע המחקרי שנאסף יבהיר כיצד עבר הנגיף מבעלי חיים לבני אדם. הוא שב ואמר כי גם כעת ההסבר הסביר ביותר הוא זה שלפיו הסחר בחיות בר, למשל עטלפים, לצורכי מאכל, הוא הדרך שבאמצעותה הגיע הנגיף לווהאן, שם התגלו הנדבקים הראשונים. בימים הקרובים, אולי כבר בתחילת השבוע הבא, יפרסמו דסצק ועמיתיו דו"ח עם מסקנות ראשונות מהחקירה שערכו בווהאן.
גילוי מקורו של נגיף שעבר אל האדם מבעלי חיים הוא משימה שלעתים קרובות נמשכת שנים רבות. כך למשל אף שנשאים ראשונים של נגיף האבולה התגלו כבר ב-1976 וההערכה הייתה שמקור הנגיף בעטלפים, נגיף אבולה חי מעולם לא התגלה ביצורים אלה.