המחלוקת על כינוס הוועדה לבחירת שופטים במהלך מערכת בחירות עולה שלב, והשבוע עוברת הזירה לוועדת החוקה של הכנסת - שתקבל החלטה לפי אינטרסים פוליטיים.
לפי הנוהג, הוועדה לבחירת שופטים לא מתכנסת בזמן מערכת הבחירות, ופסיקת בג"ץ משנת 2009 קבעה שניתן לכנס את הוועדה רק בשל צורך חיוני ודחוף. נציגות הליכוד בוועדה, השרה מירי רגב וחברת הכנסת אסנת מארק, סבורות שיש לקיים את הנוהג כלשונו ולא לכנס את הוועדה, שנקבעה ל-31 בינואר עוד לפני שהוחלט על קיום הבחירות. גם אנשי היועץ המשפטי לממשלה סבורים שאין לכנס את הוועדה, אלא אם כן יוצג להם מהו הצורך החיוני והדחוף לכנסה.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, סבורה שמינוי שישה שופטים לבית המשפט הכלכלי - גם בתקופת בחירות - הוא צורך דחוף ביותר, ומהווה חריג לכלל שלפיו אין למנות שופטים בתקופה זו. היא מסתמכת על אותה פסיקה משנת 2009, וטוענת כי כינוס הוועדה לבחירת שופטים בעיתוי זה נחוץ כדי למנות את ששת השופטים שהוקצו על-ידי משרד האוצר. מטרת המינויים היא לתת מענה לתיקים מורכבים של פשיעה כלכלית, שללא מינויים אלה לא יהיה ניתן לקדם את הטיפול בהם. הדבר כרוך באובדן הכנסות משמעותי לאוצר המדינה, כפי שהתריע מבקר המדינה בדו"ח שהוגש עוד במאי 2020. האובדן מוערך בכמיליארד שקל.
אם לא יאושרו המינויים של השופטים כעת, עשויה לחלוף לפחות עוד שנת שיפוט מלאה עד שניתן יהיה לקדם את הנושא.
כדי לקדם את מינוי ששת השופטים לבתי המשפט הכלכליים יש לקבל את אישור של ועדת חוקה של הכנסת, שאמורה לאשר צו שמרחיב את סמכות בית המשפט הכלכלי. טיוטת הצו פורסמה להערות הציבור עוד ב-12 בנובמבר, ולאחר קבלתן הועברה הטיוטה ליו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת יעקב אשר. שר המשפטים הקודם אבי ניסנקורן צירף דברי הסבר שמבהירים את חשיבות המהלך.
ב-13 בינואר פנה גם שר המשפטים הנוכחי, בני גנץ, ליו"ר ועדת החוקה באותו עניין - אולם עד כה בחר ח"כ אשר שלא להעלות את הנושא על סדר היום של הוועדה. בימים האחרונים פנה לגנץ גם מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, ועל דעת נשיאת העליון הדגיש את הנזק שנגרם לאינטרס הציבורי בעקבות אי אישור הצו על-ידי ועדת החוקה.
במכתבו ציין מרזל כי במצב הדברים שנוצר, ולאור הזמן המועט שנותר עד למועד שנקבע לכינוס הוועדה לבחירת שופטים, נמנעת למעשה האפשרות להיערך למינוי ששת השופטים למחלקות הכלכליות על כל ההשלכות הנובעות מכך.