פרוטוקולים מישיבות שבהן השתתפה ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר במהלך הימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים הותרו אחר הצהריים (יום ה') לפרסום. בישיבות דנו השרים ובכירי צה"ל באפשרות להפסקת אש, וגם בדברים שאמר מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר על המצב. הפרוטוקולים פורסמו על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, לאחר שאושרו לפרסום על ידי הוועדה הממשלתית בראשות השופט בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד, והם כוללים פרוטוקולים של דיונים שנערכו בין 7 ל-10 באוקטובר 1973.
הפרוטוקול הראשון שהותר לפרסום הוא של התייעצות בלשכת ראש הממשלה שנערכה בבוקר 7 באוקטובר, פחות מיממה מאז שהמצרים והסורים פתחו במתקפה מתואמת על ישראל. הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) פתח את הישיבה בסקירה על המצב בחזיתות: "עבר עלינו לילה לא טוב. בהשוואה לתיאור של אמש בתעלה קצת יותר טוב, הצלחנו לבלום יותר, אך לעומת זה הגולן נפרץ לנו בבת אחת עם כמויות גדולות של טנקים".
מאיר שאלה אם צה"ל זקוק לחימוש נוסף, ולאחר שאלעזר ענה בחיוב היא ענתה: "אם יש רשימה – אפשר להתקשר ולומר מתוכה מה חיוני". הרמטכ"ל ענה: "נאמר להם, אך אלה לא דברים מכריעים".
בשלב זה מציע השר יגאל אלון להפציץ את דמשק. אלעזר התנגד: "טכנית, אין קושי להפציץ. אך מהבחינה המעשית – גם הם אינם תוקפים הערים, ועל כן אינני רוצה להתחיל בזה". בהמשך הישיבה שאלה ראש הממשלה "מה הרגשת הבחורים למעלה?" - ככל הנראה היא התכוונה לחזית הגולן. אלעזר השיב: "קשה להם. אומנם אומרים, אנו משמידים המון טנקים, אך זה, אין לזה סוף".
פרוטוקול נוסף שנחשף הוא של דיון שנערך בלשכתה של מאיר ביום הרביעי למלחמה בשעות הערב. שר הביטחון משה דיין סקר את המצב בחזיתות. לאחר מכן אמרה מאיר לשר הביטחון: "ראית את התגובה של קיסינג'ר?". דיין השיב: "כן, מעניין". לאחר מכן המשיך, אך הצנזורה השחירה חלק מדבריו. "אני מבין שאין אישור ל-Delivery. אני לא 'אתאבד' אם יקבלו את הקריאה להפסקת אש בלי נסיגה. הם ירצו להמשיך להילחם".
בשלב זה דיבר דיין על אריאל שרון, שכבר פרש מצה"ל וחזר לפקד על אוגדה שחצתה בסופו של דבר את תעלת סואץ. "אריק מפוכח מאוד. הוא פייטר. הוא אומר שצריך לעבור. פה לא עשו צדק לאריק. הוא התנה זאת בכך שנחצה לא מצפון – אלא מכאן". בשלב זה הצביע שר הביטחון על מפה. "ומכאן הוא יכול להמשיך וללחוץ למטה, להשמיד טנקים וכו'. אילו חשבתי שהוא יכול, הייתי שולח לו מברק ברכה. אילו היה יכול והם היו צריכים להוריד כוחות להגנה, היה טוב. אך אני לא במצב של לעשות ספקולציה. אמרתי תמיד: הערך של סיני שהוא מגן על ישראל, שלא צריך להילחם בבאר שבע".
דיין הזכיר את ראש האופוזיציה דאז, מנחם בגין, ואמר: "אז בגין רוצה לעבור את הקו. שיירד לאריק והוא יסיע אותו. בצפון – יכול להיות שנעבור, ויש אישור הממשלה". בשלב זה מאיר התייחסה גם היא לבגין: "שאלתי את בגין בחוץ וביטחון, מה תיתן לנו הצהרה? אנו צריכים לשנות את השלמתנו עם המצב, שעה שיש לנו כל כך מעט מול כל כך הרבה". ראש הממשלה דאז הוסיפה: "הם אמרו, מדוע מתקבל הרושם שלא אומרים את האמת לציבור. הכתבים, העיתונות וכו'".
למחרת, 10 באוקטובר בשעות הבוקר, התקיים דיון נוסף, שבו עלתה האפשרות להפציץ את שדה התעופה הבינלאומי של דמשק. דיין אמר: "נפציץ בצהריים. זה רטרואקטיבית יחזק את ה-case של ההפצצה. מה אתם משתמשים בשדה בינלאומי למטרות צבאיות. עשויים להיפגע מטוסים אזרחיים החונים שם". מאיר ענתה: "צריך להכין הסברה מיד לאחר התקיפה, בכדי להסביר מה קרה ומדוע".
בהמשך התייחס דיין לאלוף פיקוד צפון דאז, יצחק (חקה) חופי. "שיבדקו ששדה דמשק סגור, שלא נתקע לאזרחים. בפיקוד צפון – לחקה חסרה אגרסיביות. שדדו ייפגש עם הדרג היותר קדמי, יחד עם חקה. לא לעקוף אותו, אך להגביר את האגרסיביות. שיקבלו הוראה To keep pushing. דדו נתן לחקה אישור 36 שעות לא לעשות כלום". בהמשך אמר דיין: "אני יכול להבין אותם, אך הם צריכים לזוז, צריך ללחוץ קדימה, הגבעות לשיפור עמדות לא תברחנה".
וכבר אז עלתה האפשרות של הפסקת אש. דיין אמר: "קיסינג'ר חושב שזה מסוכן הפסקת אש As it is, והם בצד שלנו. אנחנו צריכים להיות במצב שאם תהיה הפסקת אש As it is, צריך שאנחנו נהיה במצב טוב, או שיהיה וטו". בדיון נוסף, שהתקיים באותו יום בשעות הערב, שוב התייחס דיין להפסקת אש: "אם תהיה הפסקת אש, אני קונה. זה המצב הטוב ביותר עכשיו, ולא נוכל לשפר מצבנו בחודשים הקרובים למשהו יותר טוב מזה. זה יותר טוב מכל אלטרנטיבה אחרת".
אבל זה לא היה הדיון האחרון באותו ערב. בישיבה שנמשכה לתוך הלילה, שבה השתתפו מאיר, דיין, השרים גלילי ואלון ובכירים בצה"ל, אמר הרמטכ"ל אלעזר: "אנחנו נמצאים היום ביום המכריע של המלחמה. פעלנו במשך ארבעה ימים לפי קונצפציה מסוימת, והיא הייתה שאנו הולכים להתקפת נגד בסוריה, מגיעים לקו הפסקת האש ועוברים להתקפת נגד, ובינתיים בולמים במצרים. נהיה בהתקפת נגד טובה בסוריה, ואז אולי נוכל להתרכז במצרים". אלעזר העלה כמה שאלות על המשך הלחימה.
סגן הרמטכ"ל, האלוף ישראל טל: "אנחנו עומדים בשתי החזיתות. בחזית הסורית לא קיימת כעת סכנה מיידית צבאית לגבינו, אחרי המכות שהם ספגו. הם לא מסוגלים לעבור מחר להתקפה ולהפוך את כפות המאזניים. קיימת סכנה מיידית (מבחינה צבאית טהורה) בחזית המצרית... אנחנו צריכים לטפל בחזית המצרית ולהיות בטוחים שלא יקרה לנו שם מקרה ביש... אני רואה במתקפה על סוריה מחר הליכה על הכול או כלום, אינני חושב שמצבנו היום מצדיק הימור שכזה... אני מסכים עם הרמטכ"ל שהאמינות שלנו הולכת להיגמר אם לא יהיה מפנה, ואז יגיעו למסקנה ידידים ואויבים שמדינת ישראל חלשה. ברגע שתהיה מסקנה כזאת, אין ספק שהערבים ירצו הכול ולא יסתפקו במעט".
האלוף רחבעם זאבי, שחזר לצה"ל וכיהן כעוזר מיוחד של הרמטכ"ל, אמר: "יש לנו יכולת הכרעה רק בגזרה הסורית ולא במצרית... גם לנו אין תנופה כי האנשים עייפים, ואין לנו טנקים. אבל חסרה לנו עוד דחיפה אחת או שתיים, ויש לנו ניסיון של מלחמת ששת הימים בחזית הסורית".
לקראת סיום הישיבה אמרה מאיר: "אני חיה מראשית המערכה בהרגשה שאסור לנו לצאת במצב שבעולם יאמרו - זהו זה. מה שחשבנו על ישראל ועל צה"ל - זהו זה... וכאשר קיסינג'ר אמר בשיחה הראשונה עם שמחה (שמחה דיניץ – השגריר דאז בוושינגטון): 'אתם מוכרחים לנצח', יש בזה משמעות איומה כי כל עם יכול לנצח או לא לנצח. אם חלילה לא ננצח - אז זה אבוד. אל תחשבו שאני טיפשה כזאת, אך מהבחינה של מה שטוב... אם אנחנו יכולים לתת מכה הגונה, כך שהרוסים יבקשו הפסקת אש, בהסכמת הסורים, או שיכריחו אותם לעשות זאת - זה בשבילי דבר עצום".
בסיום הישיבה אמרה ראש הממשלה כי יש אישור לצה"ל "לבצע מחר בסוריה מאמץ התקפתי מרוכז, לרסק עוצבות צבא ולהשיג הכרעה המשתקת את הפעילות הסורית. אין החלטה על כיבוש דמשק".
פורסם לראשונה: 15:58, 21.01.21