(צילום: שחר גולדשטיין, משי בן עמי)
ב-117 הימים שחלפו מתחילת השנה נהרגו בתאונות דרכים בישראל 108 בני אדם, אך התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים תקועה. בינתיים, שלשום נהרגו שלושה בני אדם בהתנגשות בין משאיות למכוניות פרטיות בכביש 70 שבעמק יזרעאל ובכביש 40 ליד באר שבע. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה נהרגו 108 בני אדם לעומת 81 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד, שבחלקה ישראל הייתה תחת הגבלות תנועה וסגרים.
אך העלייה המדאיגה בתאונות דרכים נכונה גם ביחס לשנים שקדמו לפרוץ מגפת הקורונה. כך למשל, מתחילת חודש אפריל נהרגו 36 בני אדם - החודש המדמם ביותר גם בהשוואה לארבע השנים האחרונות. כמוהו גם חודש מרץ שבו נהרגו 27 בני אדם. יצוין כי בחודשים אלה נכנסו לתוקף ההקלות המשמעותיות במשק. כמו כן, שנת 2020 הסתיימה עם עלייה בשיעור ההרוגים בערים לעומת אלו שנהרגו מחוץ לערים. מגמה זו נמשכת גם כעת - עלייה של 45% ביחס לשנה שעברה בהרוגים בתחום העירוני.
בנוסף, בנובמבר הוצגה לממשלה הכוונה לגבש תוך 120 ימים תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים שתוריד בכמחצית את מספר ההרוגים בתוך עשור, רעיון אשר הוצג לממשלה גם שנה קודם לכן אך לא קודם. עם סיום 120 הימים התוכנית נכתבה והוכנה אך טרם הוצגה לממשלה, שהיא ממשלת מעבר. התוכנית לא פורסמה לציבור למעט הודעה לעיתונות שכוללת את עקרונותיה.
התוכנית המתהווה שגובשה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים עומדת אמנם בשורה אחת עם עקרונות של ערים בטוחות ברחבי העולם שגם הובילו לאפס הרוגים בתאונות דרכים אך אינה אושרה כאמור ויתרה מכך - עדיין לא תוקצבה. עקרונות אלו כוללים את האטת מהירות הנסיעה בערים תוך שינויים גיאומטריים בכבישים, סלילת שבילי אופניים, הרחבת המרחב להולכי רגל וחינוך והסברה כדי לשנות את תרבות הנהיגה בישראל. כל אלו ועקרונות נוספים הובילו בערי המערב שבהם המדיניות ננקטת לירידה משמעותית בהרוגי תאונות דרכים. העיקרון שעומד מאחוריה הוא הגנה על משתמשי הדרך הפגיעים ביותר קרי הולכי רגל ורוכבי אופניים בעוד הכבישים היום מותאמים להעברת כמה שיותר כלי רכב פרטיים בתכנון שהתעלם פעמים רבות מבטיחותם.
למרות העקרונות החשובים, התוכנית נותרת בשלב זה על הנייר ומצטרפת לתכניות רבות שנכתבו, חלקן גם אושרו - אך לא מומשו, וכיום לישראל אין תוכנית לאומית תקפה לבטיחות בדרכים. בשנת 2016, נציין, הוקמה "ועדת מנכ"לים" של משרדי הממשלה אך היא התכנסה פעם אחת בלבד. בשנה זו קיבלה הממשלה את החלטה 2779, תוכנית דו שנתית בעלות של ארבעה מיליארד שקל שכללה בעיקר תקציבים שכבר הוקצו ותוכניות ממוחזרות, אך גם היא לא בוצעה במלואה כפי שתואר בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם ב-ynet.
התוכנית המשמעותית האחרונה של הממשלה בנושא התקבלה בשנת 2005, ובמסגרתה הוחלט על הקצאת 400 מיליון שקלים לטיפול במוקדי סיכון (בפועל הוקצו 240 מיליון), הצבת 450 ניידות על הכביש בכל עת (בפועל יש 230), שימוש בטכנולוגיה מתקדמת והפיכת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לגוף עצמאי. בשנת 2011 שוב הוקמה ועדה שהציבה יעד של אפס הרוגים בתוך 30 שנה. לפי היעד שהוצב, בשנת 2020 היו צריכים להיות לא יותר מ-270 הרוגים בתאונות. בשנת הקורונה נהרגו לבסוף 302 בני אדם.
מנכ"ל "אור ירוק": "הזינוק בהרוגים - תוצאה של 'מדיניות ההרעבה'"
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", אמר כי "הזינוק החד בהרוגים מתאונות דרכים השנה הוא תוצאה ישירה של מדיניות ההרעבה שנקט משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשנה האחרונה. בזה אחר זה קוצצו תקציבים מפרויקטים מצילי חיים כמו הקיצוץ החד בכסף שמופנה לטובת שיפור התשתית בקטעי כבישים אדומים וצמתים מסוכנים, הקפאת תוכנית 'אופנידן', שהייתה אמורה ליצור רשת שבילי רכיבה בטוחים בין הערים, וקיצוץ בכסף שאמור להגיע לטובת התקנת פסי הגנה במעקות הבטיחות לטובת רוכבי האופנועים".
ארז קיטהצילום: אור ירוקלדבריו, "התוצאה הישירה של המהלכים הללו היא עלייה חדה ברוכבי האופניים הרגילים, החשמליים ורוכבי הקורקינטים הממונעים ההרוגים, כמו גם רוכבי האופנועים והקטנועים, מגמה שנמשכת משנה שעברה. לנוכח הנתונים הקשים, עדיין לא אושרה תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים ובמשרד התחבורה פשוט גוררים רגליים ושוכחים שהם גם אחראים על הבטיחות בדרכים. זהו מצב חירום. חייבים לאשר בדחיפות את התוכנית הלאומית, לתקצב אותה ולהוציאה לפועל. במקביל, יש להחזיר את הכסף שנלקח מהבטיחות בדרכים ולהתמקד בפעילויות מצילות חיים בקרב האוכלוסיות בסיכון. תאונות דרכים הן לא גורל אלא מחדל מתמשך של מדינת ישראל וכולנו משלמים את המחיר".
כמו כן, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), יו"ר ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, אמר כי "העלייה החדה במספר ההרוגים היא תולדה ישירה של הזנחה והפקרות בלתי נסלחת של ממשלת ישראל ומשרד התחבורה בפרט. לאורך מספר חודשים, בדיוני ועדת המשנה, הצפנו לא אחת את הליקויים הרבים והפתרונות הרחבים להצלת חיי אדם. למרות זאת, ראינו התעלמות גסה וקיצוץ תקציבי בטיפול במוקדי סיכון, בהתאמת מעקות הבטיחות לרוכבי אופנוע, בשיפור התחבורה הציבורית ובבחירת סדרי עדיפויות פוליטיים ולא מקצועיים בעליל. לצד הזלזול הגס בחיי אדם, הבטיחה השרה להציג לממשלת ישראל תוכנית לאומית מפורטת לבטיחות בדרכים, אך למרות הזינוק בהרוגים ובפצועים - התכנית טרם הוצגה ולצערנו הקורבנות לא ממתינים".
בועז טופורובסקיצילום: הדר יואביאןמשרד התחבורה: "האוצר לא מאשר תקציבים"
במשרד התחבורה מסרו בתגובה כי "משרד התחבורה העמיד בראש סדר העדיפויות שלו את נושא הבטיחות בדרכים ומשקיע משאבים חסרי תקדים במאבק הנחוש לשמירה על בטיחות הדרכים בכבישי ישראל. כל מי שנוסע בכבישי הארץ אינו יכול להתעלם מתנופת הפיתוח חסרת התקדים של פרויקטים תחבורתיים שמטרתם לשכלל את תשתיות התחבורה בדגש על הבטיחות בדרכים.
"לאחרונה המשרד התחבורה בשיתוף כלל משרדי ההמשלה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, צה"ל וגורמים אחרים השלים גיבוש התוכנית הלאומית הרב שנתית לבטיחות בדרכים שנועדה להפחית את מספר תאונות הדרכים ב-50% עד לשנת 2030. תוכנית זו היא הראשונה מסוגה מזה שנים רבות וצפויה למנוע תאונות דרכים רבות ולהציל את חייהם של אלפים רבים. במשרד התחבורה מקווים שמשרד האוצר יאשר את התקציבים למימוש התוכנית.
"באשר להתקנת מעקות בטיחות מיוחדים שנועדו להציל רוכבי אופנועים המחליקים בכביש, יצוין כי משרד התחבורה החל לפני מספר שנים בפרויקט מיוחד להתקנת פס מגן המותקן בחלק התחתון של המעקות שעשוי לפתור את הבעיה אולם בשנת 2020 משרד האוצר לא אישר תקציב למימון המשך ההתקנה של הפסים. משרד התחבורה רואה חשיבות רבה בפיתוח שבילי אופניים בכל רחבי הארץ, במטרופוליטניים, ערי הפריפריה וביישובים במרחב הכפרי שלא נהנים משפע תשתיות תחבורה כמו אלו שמפותחים בגוש דן. לצערנו משרד האוצר עצר את התקציב שיועד לסלילת שבילי אופניים לאחר שמשרד התחבורה התעקש להקים שבילי אופניים גם בפריפריה וברשויות נוספות ולא רק בגוש דן כפי שמוביל משרד האוצר".
