עימות חריף בקבינט הקורונה: בדיון שקיימו השרים הערב (יום ד') דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו להדק את הסגר ואף להקטין עוד יותר את מרחק היציאה מהבית - שעומד על אלף מטרים. הוא אמר כי "היציאה מהסגר תהיה הפעם איטית ומדורגת ויכולה להימשך גם חצי שנה עד שנה. לא נחזור על היציאה המהירה מהגל הראשון".
שרת התחבורה מירי רגב אמרה כי "יש תחושה שאין סגר" והציעה להוריד את מרחק היציאה מהבית ל-100-200 מטרים. גם שר האנרגיה יובל שטייניץ הציע להגביל את היציאה מהבית ל-200 מטרים.
גנץ תקף: "אנחנו משגעים את הציבור, בואו נישאר עם אלף מטרים וזהו. בואו נעמוד בזה" - ובתגובה נתניהו התפרץ: "אתה לא תגיד לנו שאנחנו משגעים את הציבור. עובדים על-פי נתונים, לא על-פי תחושות". בינתיים, נתניהו ביקש להכין תוכנית לטיפול ב-5,000 חולים קשה עד החורף.
השר שטייניץ, אשר זומן לקבינט הקורונה שעה לפני הדיון ואינו חבר קבוע בו, אמר כי "בסגר של מרץ-אפריל היו הגבלות יציאה מהבית של 100 מטר. אני ממליץ שנטיל עכשיו מגבלות מרחק יציאה של בין 200 ל-500 לא יותר. 1,000 מטר זה לא מרחק אפקטיבי כי הוא מאפשר מעבר בין ערים והתגודדויות במקומות אטרקטיביים".
גם בנוגע לסוגיית ההסברה נוצרה מחלוקת, שכן שבעה חודשים אל תוך משבר הקורונה - עדיין אין גוף מוסכם. שר הביטחון בני גנץ אמר כי "נושא ההסברה לא מטופל. אנחנו ממשיכים ללכת סחור-סחור". הוא הקריא פרטים מתוך דו"ח אמ"ן, ואמר כי "צריך להסביר ולא להפחיד". ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב: "ביקשתי להעביר את האחריות בנושא לפיקוד העורף כבר בתחילת אוגוסט".
גנץ: נתפסנו לא מוכנים, הרעבנו את מערכת הבריאות
(צילום: Live4U)
גנץ הגיב על דברי נתניהו: "יש לך מנגנון שיודע לעשות את זה, פשוט תפעיל אותו. צריך להעביר את האחריות למקום אחד באסטרטגיה מסודרת ולתרגם אותה לפעולה". על כך השיב ראש הממשלה: "הוקם אתר - אך הוא לא הגיע לידיעת הציבור. בשל כך, ביקשתי להכין סרטונים שיופצו לאמצעי התקשורת".
בשלב הזה התערב מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין, ואמר כי האחריות בנושא ההסברה לא הועברה אליו. לאחר מכן הדגיש שר הבריאות יולי אדלשטיין כי ההסברה מבוצעת על-ידי משרדו בתיאום עם פיקוד העורף: "יש סרטונים חדשים של משרד הבריאות, ואם תתקבל החלטה להעביר את הנושא לפיקוד העורף - אתנגד". לבסוף סוכם כי צוות מטעם משרד הבריאות ופיקוד העורף יתכנס ויעביר המלצה לנתניהו וגנץ.
בתוך כך, הוחלט בקבינט הקורונה על הכפלת מספר הבדיקות בבתי האבות והמוסדות הגריאטריים, בניית מתווה לביקור של בן משפחה של אדם מבוגר שחי בגפו, מתן קדימות בתורים למבוגרים ומאמץ הסברה ייעודי לאוכלוסייה המבוגרת.
במהלך הדיון, ציינה השרה לשוויון חברתי מירב כהן (כחול לבן) כי בגל הראשון של התחלואה, כ-56% מהנפטרים היו בקרב דיירי המוסדות (בתי האבות והמוסדות הגריאטריים) וכי כיום, בגל התחלואה השני, שיעור הנפטרים מהמוסדות ירד לכ-30%. היא הסבירה את הנתונים בכמות הבדיקות הגדולה שמבוצעות מדי יום בקרב העובדים והעובדות שנכנסים למוסדות. כיום, יצוין, כמות הבדיקות היומית הממוצעת עומדת על כ-12 אלף בדיקות.
דיון על הגדלת הקנסות: אלף שקל ללא מסכה, 50 אלף למקיימי אירועים
בדיון מציע הפרויקטור פרופ' רוני גמזו להחמיר את הקנסות למפרי ההנחיות - ובין היתר להטיל קנס של 1,000 שקלים למי שלא יעטה מסכה, ו-50 אלף שקלים למי שיקיים אירוע רב משתתפים. שרים בקבינט צפויים להתנגד לתכנית היציאה מהסגר, שצפויה להיות איטית וממושכת. הוא אמר כי קיימת ירידה בתנועת הציבור בשיעור של 43% וכי האוכלוסייה מקפידה ברובה על הנחיות הסגר.
מדובר בהחמרה משמעותית של הקנסות: הקנס על פתיחת בתי עסק ומקומות ציבוריים או עסקיים שפתיחתם נאסרה בתקנות יוכפל מ-5 אלף ל-10 אלף, והקנס על קיום אירועים מרובי משתתפים - לרבות מסיבות, כנסים, וטקסים - יגדל פי 10 ל-50 אלף. גם הקנס על מוסד חינוכי או פנימייתי בניגוד להנחיות יעלה מ-5 אלף ל-50 אלף.
מפרי בידוד ייקנסו מעתה ב-10 אלף במקום 5 אלף, ומי שלא יעטה מסכה יידרש לשלם 1,000 שקלים במקום 500 היום. מלבד החמרת הקנסות, פרופ' גמזו ביקש לשים דגש על הסברה לכל המגזרים בפלטפורמות המתאימות, כולל קמפיין ביישומון "טיקטוק" למען בני הנוער.
כמו כן, לפי אחת המצגות של פרופ' גמזו, כמות הבדיקות שתוכל לבצע מערכת הבריאות עד ל-1 בנובמבר תהיה 80 אלף ביממה, ולא 100 אלף כפי שהיה הצפי הראשוני. עם זאת, עדיין מדובר בשיעור בדיקות גבוה ביחס לעולם.לפי התחזיות שהוצגו בקבינט, עד ל-6 באוקטובר יהיו בישראל בתרחיש החמור 1,090 חולים קשים - ובתרחיש הקל ביותר 826. לאור העלייה הצפויה בחולים הקשים, פרופ' גמזו מציג בקבינט תכנית להוספת 1,500 מיטות נוספות בבתי החולים השונים לצורך טיפול בחולי הקורונה.
אסטרטגיית גמזו: חזרה איטית לשגרה
פרופ' גמזו מציג בדיון גם את אסטרטגיית היציאה שלו מהמשבר, שלפיה הפתיחה מחדש תהיה מדורגת - בכל שלב תעשה הקלה בתחום אחד או מגזר אחד, ותהיה המתנה של שלושה שבועות בין שלב לשלב. ההחלטה על המעבר בין שלבים תתבצע בהתאם למקדם ההדבקה.
המצגות של פרופ' גמזו
לפי התוכנית של פרופ' גמזו, כדי שניתן יהיה להתחיל בצעדי היציאה מהסגר והחזרה לשגרה, מקדם ההדבקה (R) צריך להיות נמוך מ-0.8, מספר החולים קשה נמוך מ-700 ואחוז הבדיקות החיוביות נמוך מ-5%.
כשמקדם ההדבקה יעמוד על בין 0.8 ל-0.9 ניתן יהיה לשקול פתיחה של תחום שההערכות לגביו הן שיגדיל את מקדם ההדבקה ב-0.1 בלבד, אך אם מקדם ההדבקה עולה על 0.9 יש לעצור ולא להתקדם בשלבי הפתיחה הבאים, ואף לשקול החמרה נוספת בהנחיות. אם מקדם ההדבקה יעלה על 1.1, יש לחזור לשלב הקודם מיד. פרופ' גמזו ציין כי "יציאה במספרים נמוכים מעלה את היכולת לפתוח את המשק".
במקרה שבו מקדם ההדבקה יהיה בין 0.6 ל-0.8, מספרי החולים צפויים לרדת בחצי כל שבוע-שבועיים. תוך שישה עד 12 שבועות של סגר ישראל צפויה להגיע ל-100 נדבקים ביום, אך תוך פחות מחודש לפחות מ-1,000.
במצגת לשרים הוצגו גם ענפי המשק השונים על גרף, כשציר ה-y הוא התרומה שלהם לתוצר, וציר ה-x הוא רמת הסיכון להתפשטות המחלה. כך למשל, ההייטק הוצב במקום הגבוה ביותר מצד ימין - כלומר, תרומה גבוהה לתוצר, וסיכון נמוך להתפשטות המחלה. עבודות באוויר הפתוח, כמו חקלאות ובינוי, הוצבו בצד ימין למטה - סיכון נמוך אך תרומה נמוכה לתוצר. מכירה קמעונאית בקניונים ובשווקים הוצבה בצד שמאל באמצע - סיכון גבוה להתפשטות המחלה, תרומה סבירה למשק. בתרומה הנמוכה ביותר ובסיכון הגבוה ביותר הוצבו מקומות הבילוי והפנאי עם התקהלות - קולנוע, מופעי מוזיקה ובידור, אירועי ספורט וכדומה.
בתוך כך, הממשלה התבקשה לאשר במשאל טלפוני תקנות המאריכות את האיסור על טיסה מנתב"ג ב-14 ימים נוספים, עד ל-14 באוקטובר. על פי התקנות, במטרה לאכוף את האיסור שנקבע בתקנות המקומיות, הנוסעים יידרשו להציג בכניסה לטרמינל אישור כתוב על מועד רכישת כרטיס הטיסה, או אישור חלופי מאת מנכ"ל משרד התחבורה, או הצהרה כי הטיסה היא למטרה או פעולה חיונית. כזכור, הממשלה קבעה כי רק נוסע שרכש כרטיס טיסה עד ל-25 בספטמבר בשעה 14:00 רשאי לטוס.
פורסם לראשונה: 19:27, 30.09.20
