פרופ' רייכמן: "לא יכולים לחתוך בשכר הלימוד"
כאלף סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה דורשים מהנהלת המוסד להפחית בשכר הלימוד, בנימוק שרבים מהם נקלעו לקשיים כלכליים בעקבות משבר הקורונה. לדבריהם הם לא מסוגלים לשלם את שכר הלימוד, שעומד על 42 אלף שקל לשנה. הם מוסיפים כי שכר הלימוד לא תואם את מתכונת הלימודים כיום, שמתנהלים ברובם בזום.
בעקבות ההחלטה על מעבר ללימודים מקוונים בשנה הבאה, חתמו הסטודנטים על עצומה שבה נכתב: "אנו מצפים מהמרכז הבינתחומי להתאים את התשלומים שאותם אנו נדרשים לשלם לשירותים הפחותים שאותם אנו נקבל. אנו מתאגדים ומתריעים כי אנו לא מתכוונים לשלם את המקדמה עבור שכר הלימוד לשנה הבאה, אלא אם המרכז הבינתחומי יודיע על הפחתה משמעותית של שכר הלימוד".
אחד החותמים על העצומה הוא יובל פרץ מתל אביב (23), סטודנט שנה א' לתואר ראשון לממשל. הוא סיפר בשיחה עם ynet: "ביום ראשון קיבלנו מייל בדבר תשלום המקדמה לשנת הלימודים הבאה. התזמון שלו בעייתי כי המרכז רוצה את הכסף שלנו, אבל עדיין לא שמענו מילה אחת על מתווה הלימודים של השנה הבאה.
"לא מתאים שתבקשו מאיתנו כסף כשאנחנו לא יודעים את מתווה הלימודים. שנת הלימודים בזום אינה זהה לשנת לימודים בקמפוס מבחינת מה שאנחנו מקבלים. ברגע שהמוצר הוא לא שווה ערך למה שהיינו מקבלים, הסכום לא צריך להיות אותו סכום. אי אפשר לדרוש מאיתנו לשלם שכר לימוד של 42 אלף שקלים לשנה כשהלימודים נערכים בזום. אנחנו מבקשים מהנהלת המרכז לגלות הבנה".
שי קלוט (25), סטודנטית שנה ד' למשפטים וממשל מכפר סבא, חתמה גם היא על העצומה. "יש לי חברים שיצאו לחל"ת ונפגעו בצורה כזו או אחרת ואין להם איך לשלם את שכר הלימוד", היא אמרה. לפי שעה הציע המרכז סיוע בדמות הלוואות לסטודנטים.
קלוט הוסיפה: "זה שכר הלימוד הגבוה ביותר בישראל, בין היתר כי המוסד מספק המון שירותים ותוכניות מיוחדות, והמתקנים שלו הם ברמה יותר גבוהה משאר המוסדות בארץ. ברגע שבזמן הקורונה אנחנו לא יכולים לקבל את השירותים האלה והמוסד לא מתפקד כפי שהיה צריך לתפקד, אנחנו למעשה משלמים על משהו שאנחנו לא מקבלים כפי שהיינו רגילים לקבל אותו", היא אמרה.
הדר (25), סטודנטית לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הצטרפה אף היא למחאה. אתמול היא השתתפה בשיחת זום שערכו המוחים עם נשיא המרכז פרופ' אוריאל רייכמן. "הוא אמר 'אנחנו לא מורידים שכר לימוד נקודה'. ההרגשה הייתה שהוא פשוט לא שם עלינו. זה זלזול וניתוק מוחלט", היא אמרה.
בשיחה המקוונת עם הסטודנטים אמר פרופ' רייכמן: "אנחנו לא יכולים לחתוך בשכר לימוד. נניח שנחתוך 10%, פירושו של דבר שיהיו חסרים 32 מיליון שקל למרכז הבינתחומי. בשעה שיש לנו גם פחות תרומות ואולי פה ושם יהיו סטודנטים שיחליטו לעזוב, אין לנו את הכסף הזה". עם זאת הוא אמר: "לאנשים עם מצוקות אני אעשה כל מה שאני יכול".
בעקבות הקושי הכלכלי החליטה הדר לפרוש מהבינתחומי ונרשמה ללימודים באוניברסיטה. "אני לא מתחילה את שנת הלימודים הבאה כי אין לי איך לשלם את שכר הלימוד. הם איבדו אותי. הצורה שבה רייכמן דיבר הייתה פשוט מזלזלת, לא לעניין. שמעתי שעוד הרבה סטודנטים שוקלים לעזוב".
מהמרכז הבינתחומי נמסר בתגובה: "הבינתחומי, בהיותו מוסד לא מסובסד, לא יכול לבצע הפחתה רוחבית בשכר הלימוד, אך הוא מחויב לסייע לכל סטודנט נזקק באופן אישי. כמוסד פרטי שלא למטרות רווח, בשונה מהאוניברסיטאות שנתמכות במיליארדי שקלים בשנה על ידי המדינה, הבינתחומי מממן את פעילותו אך ורק משכר לימוד ומתרומות. משבר הקורונה גרם לירידה בהכנסותינו ולכן נערכנו בהתאם, קיצצנו בהוצאות ואף הפחתנו בשכר המרצים וההנהלה.
"לצערנו, הפחתה רוחבית בשכר הלימוד אינה אפשרית משום שהמוסד יתקשה לפעול. אך עם זאת, מאז פרוץ המשבר אנו מעניקים סיוע כלכלי לסטודנטים באמצעות מלגות, מענקים, הלוואות מסובסדות, פריסת תשלומי שכר לימוד וסיוע במציאת עבודה. זאת, בנוסף ל-27 מיליון שקלים שאנו מעניקים במלגות, מדי שנה.
"הבינתחומי נמצא כל העת בקשר עם נציגי הסטודנטים והאגודה, ובפגישה שהתקיימה אתמול הוצג להם מתווה הלימודים לשנה הקרובה. זה כולל, בנוסף לקורסים האקדמיים והשירותים שהם מכירים, טכנולוגיות ושיטות הוראה חדשות והכשרות אישיות, שיעניקו להם את חווית הלימודים המיוחדת לבינתחומי - גם במגבלות הקורונה, וגם מרחוק. בנוסף, יגייס המוסד קרן מיוחדת נוספת לסיוע לסטודנטים נזקקים".
