כ-75 אלף עסקים נסגרו בשנת 2020 - ואלה שהצליחו לשרוד את המשבר הבריאותי שהוביל להפסקה זמנית בפעילותם ממשיכים להתמודד כעת עם המשבר הכלכלי. שוחחנו עם שלושה בעלי עסקים שסיפרו על המציאות החדשה שהביאו החיסונים, לצד הקשיים (או היתרונות) שזימנה להם המגפה. "מספר הקליינטים ירד ב-50%", אומר יאיר קמיר, בעל מספרה וסלון כלות.
בר רפאל (38) ורעייתו הילה פורמוזה רפאל (36), הבעלים של זוזו בר בשדרות רוטשילד בתל אביב ואיז'ו ובבט בדיזינגוף, פתחו את עסקיהם בזה אחר זה בתחילת החודש אחרי שהיו סגורים מספטמבר האחרון. לדברי בר, ההתחלה דווקא הייתה מאתגרת: "בהתחלה, אנשים נורא רצו לצאת לבלות, היה ביקוש מאוד גדול אצלנו בשבועיים הראשונים. בהמשך זה התמתן והתייצב. עכשיו יש ימים יותר מלאים ויש כאלו שפחות".
"מבחינתנו זה היה כמו לפתוח את המקומות מחדש, בין אם מבחינת העלויות ובין אם מבחינת הצוות", אמר. "אם לומר את האמת, לא האמנתי עד הסוף שזה כבר יקרה, וזה היה לא קל ומאתגר. שמחנו כל כך לשוב לעבוד שהיינו בשני העסקים מהבוקר עד הלילה".
עם זאת, רפאל סיפר כי עם החזרה לשגרה חזרו גם הבעיות הישנות - שכן לא רק המבלים חזרו לברים, אלא גם הפקחים והשוטרים. "אתמול הם עברו בכל דיזינגוף ונתנו דו"חות לעסקים על רעש", אמר. "היו גם פקחים שבאו לבדוק את התו הירוק".
רפאל סיפר גם כי הוא לא מרגיש שאנשים שמגיעים לבר חוששים מהקורונה. "יש ביקוש מבחינת הקהל", אמר. "קשה לי לחשוב שהקורונה משפיעה על האנשים כמו האפטר-אפקט שלה, ענייני החל"ת והעניין הכלכלי. גם אסור לשכוח שאנחנו עדיין תחת ההגבלות של התו הירוק והתו הסגול, כך שלא מאפשרים לנו תפוסה של מאה אחוז".
3 צפייה בגלריה
"בזמן הקורונה היינו מגישים את האוכל וחוזרים לחלל נפרד". דודי וסיסו
(צילום: רפאל ניגרי)
רפאל הזכיר גם את מי שעדיין לא חזרו לבקר בעסקים הישראליים - התיירים. "ישראל, כמדינה שהכריזה שיצאה מהקורונה, לא מנצלת את העובדה הזו כדי להביא תיירים לארץ", אמר. "הם קהל לקוחות משמעותי שחסר לנו היום".
"עדיין שומרים על עצמנו"
לא כל בעלי העסקים נפגעו בקורונה - והיו מי שהיא התאימה לעסק שלהם כמו כפפה. שניים מהם הם דודי אשכנזי ומאור סיסו, השפים והבעלים של חברת הקייטרינג דודי&סיסו, שניצלו את סגירת המסעדות כדי להביא את המסעדה לבית הלקוח. "בזמן הקורונה, כשההגבלות היו יותר משוחררות, נכנסנו לאטרף של קיום אירוע", סיפר אשכנזי. "אנשים הרגישו צורך לחגוג אירועים משמחים, וזה עבר מפה לאוזן. היו ימים אפילו של שני אירועים".
עם זאת, אשכנזי סיפר כי בתקופה הראשונה של הקורונה היה קשה מאוד לעבוד. "בחלק מהאירועים אמרו לנו שנהיה בחלל אחד, והסועדים בחלל אחר", אמר. "היינו מגישים ואז חוזרים לחלל המוגדר שלנו והם היו אוכלים. היה ניתוק מוחלט בחלק מהאירועים. החלק המאוד קשה לא היה הלוגיסטיקה, אלא להעביר את החוויה הבין-אישית ללא מגע. היינו צריכים להעניק את החיבוק המדומיין הזה דרך הצלחות".
לדבריו, למרות שהמסעדות חזרו לפעול לאחרונה, הם עדיין די עמוסים. "השוני מהתקופה ההיא לעכשיו בעיניי הוא שאנשים התגעגעו לעולם המסעדנות ויש ירידה בהיקפים של האירועים הקטנים", אמר. "הסועד הישראלי התגעגע למסעדות, אבל בחתונות-בית ובריתות-בית אנחנו עובדים יותר".
אשכנזי סיפר כי השניים עדיין חוששים מהקורונה - למרות שהתחסנו. "רוב האוכלוסייה מחוסנת, אבל אנחנו שומרים על עצמנו ושמים מסכות", אמר.
יאיר קמיר, שמחזיק בסלון כלות והמספרה "יאיר ורות חנן קמיר" בפתח תקווה, הקים בית ספר לספרות בעיר. לדבריו, "יש תלמידים בבית הספר, אבל קליינטים פחות - אולי כי הם פוחדים שיש פחות אירועים ויש כאלה שהתחילו להסתפר לבד בבית. יש ירידה גדולה מאוד, של יותר מ-50%".
התל אביבים חוזרים לבתי הקפה, מרץ
(צילום: ניצן דרור, ירון ברנר)
עם זאת, קמיר עדיין אופטימי. "אני מאמין שזה יחזור", אמר, "אבל יש הרבה מספרות שנסגרו. יש גם ספרים ששוכרים כיסא במספרה של מישהו אחר - כי להחזיק היום עסק זה מסובך מאוד ויש המון הוצאות. כשיש פחות הכנסות זו בעיה".
"אני אופטימי מטבעי ומאמין שהלקוחות יחזרו", הוסיף קמיר, שהוא גם יו"ר ארגון מעצבי השיער והתאחדות בעלי המלאכה. "אנשים צריכים להתפנק קצת והם רוצים לדבר עם אנשים. אנחנו עדיין בתקופה שבה אנשים מפחדים, אבל זה יחזור לעצמו. אני בטוח".
מנגד, לא מעט מסעדנים שמתלוננים על קשיים בפתיחה, גם כשנראה שענף המסעדנות פורח. לדבריהם, הם סובלים ממצוקה גדולה של כוח אדם, מה שמאלץ אותם לקצר את שעות הפעילות של המסעדות, לצמצם את כמות המבקרים. חלקם אומרים שהמציאות הזו מאלצת אותם גם לשלם לעובדים שבחל"ת בכסף שחור.
"הופכים אותנו לעבריינים, זה עסק ביש", אמר לנו השבוע מסעדן שביקש שלא לפרסם את פרטיו. "יש לי שני עובדים שעובדים אצלי כבר כמה שנים, הם יצאו לחל"ת ובמהלך הקורונה עבדו אצלי שליש משרה בשחור. העובדים האלה לא הסכימו לוותר על דמי החל"ת בשביל שליש משרה. אבל המצב הוא שעכשיו חזרה המשרה המלאה, אבל לעובדים קשה להיפרד מהכסף. הכסף של החל"ת מגיע אליהם ישירות לבנק, וקשה לחזור אחורה".
סייעה בהכנת הכתבה: תיקי גולן
