ב-2013 הודיע מזכיר הממשלה דאז צבי האוזר על רצונו לסיים את תפקידו, אבל מחליפו אביחי מנדלבליט מונה רק במאי של אותה שנה. כלומר, במשך כארבעה חודשים התלבט בנימין נתניהו במציאת האדם המתאים למלא את אחד התפקידים המרכזיים בסביבת העבודה שלו. מלבד הטיפול בסדר היום של הממשלה, המזכיר מופקד על הקשר עם הנשיא ועם הכנסת, וגם מייצג את הממשלה כדובר בפני כלי התקשורת. אדם כזה חייב היה להיות איש אמון של נתניהו שמייחס משקל רב לדימוי הממשלה בציבור.
זהו ההסבר מדוע הוא נזקק לזמן כה רב כדי למנות מזכיר חדש. שאלה טובה היא כיצד זכה מנדלבליט בתפקיד, כאשר לדבריו "לא היה לי כל קשר חברי, משפחתי או פוליטי עם ראש הממשלה. מעולם לא הייתי בבית שלו, למשל, בקיסריה".
למרות היעדר היכרות אישית, היו למנדלבליט כל המרכיבים הנדרשים לתפקיד לפי נוסחת נתניהו: אביו היה מפקד באצ"ל ופעיל בתנועת החירות, והכיפה השחורה על ראשו חיסנה אותו מפני שמאלנות רחמנא ליצלן.
מצאה חן בעיניו, כנראה, הנאמנות של מנדלבליט למערכת הצבאית. ייתכן שהושפע ממאמר שכתב עפר שלח ב-2009, שבו הסביר מדוע הפצ"ר דאז זכה בדרגת אלוף, אף שהתקן שלו הוא תת-אלוף: "מעטים בקרב קודמיו של מנדבליט שירתו בנאמנות כזו את המערכת, בניסיונות הלא פשוטים לכבס בדטרגנט משפטי את מה שצה"ל עושה".
ואכן, מנדלבליט היה מזכיר ממשלה כה יעיל ונאמן, עד שנתניהו החליט שהוא גם מתאים להיות היועץ המשפטי לממשלה. החקירות נגדו טרם החלו אבל הוא זכר את אליקים רובינשטיין, מזכיר ממשלה אחר (לא שלו), שהפך ליועץ המשפטי. זה חילץ אותו מפרשת הקבלן עמדי שהעניק לו שירותים בחינם, אף שהמשטרה ופרקליטת המדינה עדנה ארבל קבעו שיש מקום להעמידו לדין. נתניהו הניח, כנראה, שאדם המסתופף בחברתו של ראש ממשלה יתקשה להעמידו לדין.
כאשר המשטרה העבירה ב-2017 מידע ליועמ"ש מנדלבליט על החשדות נגד נתניהו, היה רושם שהוא מספק את הסחורה. שנתיים חלפו עד שהחליט להגיש כתב אישום ובינתיים את המתקפה של נתניהו ספגו המשטרה והפרקליטות. מנגד ספג מנדלבליט ביקורת על כך שהוא מתמהמה לכאורה בקבלת ההחלטה ומול ביתו התייצבה משמרת מחאה קבועה. גם כתבי האישום שהגיש היו מרוככים בניגוד לעמדת המשטרה. זו המליצה להעמידו לדין בסעיף שוחד בשלושת התיקים נגדו, ומנדלבליט החליט להשאירו רק בתיק 4000.
כיצד הגיעו הדברים לידי כך שנתניהו תקף אותו לאחרונה במשפט: "נחשפה מזימת ההפיכה השלטונית של מנדלבליט"? האם זהו האיש הנאמן והצייתן שהוא בחר בעצמו לתפקיד? יכול להיות שיש לו בעיה בבחירת אנשים. הרי גם במינוי המפכ"ל רוני אלשיך (מתנחל וחובש כיפה) הוא שגה, לשיטתו לפחות.
מנדלבליט הוא אדם ישר ללא ספק, אבל זה לא מספיק כדי להסביר את הנחישות האדירה שבה הוא מתייצב כיום מול ראש ממשלה חזק פוליטית, תועמלן גאוני, שמתנהל כאחוז אמוק. אהוד אולמרט סיפר ששהה בתא אחד בכלא עם שני אנשים נוספים וכל בוקר היה עומד במסדר נוכחות יחד עם האסירים. נתניהו ישרוף את המועדון לפני שיגיע למצב הזה.
הטעות הגדולה ביותר של נתניהו לגבי מנדלבליט הייתה בזיהוי האמביציה האישית שלו. יש משהו מוליך שולל במראהו השפוף ולשונו הרכה, שיוצרים רושם של מי שהגיע כדי לרצות את שולחיו. הקריירה שלו מוכיחה את ההיפך. אדם שהגיע לדרגת אלוף, התמנה למזכיר הממשלה ולתפקיד היועץ המשפטי - קורץ מגזע השואפים לאוויר פסגות. התפקיד הבא במסלול הקידום שלו, לפי המסורת, הוא בבית המשפט העליון.
נתניהו צודק. המשטרה בפיקוחו של מנדלבליט עשתה מאמצים מיוחדים כדי להגיש כתב אישום נגדו. הרבה חוקרים גויסו לכך ואושרו תרגילי חקירה ולחצים, שנראים בעייתיים לכאורה, כדי לגייס את ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ כעדי מדינה. לא יפה, אבל נדרש.
בנימין זיגל, שהיה ראש היחידה לחקירות הונאה, אמר לי במסגרת ספר שכתבתי עליו: "אנשי צמרת לא משאירים שום עדויות בכתב לגבי מעשיהם הפליליים. הדרך היחידה להרשיעם היא באמצעות עדי מדינה. כדי לגייסם צריך להפעיל עליהם איומים, גם לא אתיים, כדי שיתגברו על הפחד מפני הבוסים אדירי הכוח שלהם".
מנדלבליט לא היסס לאשר את מהלכי החוקרים בהנחה שצריך לעשות הכול, במסגרת החוק, כדי שישראל לא תהיה תחת שלטונו של ראש ממשלה מושחת. אם משהו לא היה תקין, הדבר יוכרע בבית המשפט. הוא גם הפסיק להסתתר מאחורי "מקורבים" ואמר בקולו בשבוע שעבר: "הטענה שלפיה יש מי שנמצאים מעל החוק וצריכים להיות מוגנים מפני מרותו של המשפט הפלילי, היא הפיגוע בדמוקרטיה".
מנדלבליט הוא מחסום מרכזי במערכת אכיפת החוק בפני נתניהו ואנשי האגרוף שלו שמאיימים להחריב את משרד המשפטים והפרקליטות עם D9 ולשנות את אופייה הדמוקרטי של ישראל. על כך הוא ראוי להיות איש השנה של תש"פ.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com