הצד האופטימי של הזום: ליום המורה, שמצוין בכל 9 בדצמבר ונועד להוקיר את צוותי ההוראה, נוספה ב-2020 משמעות מיוחדת. השנה נדרשו המורים לעבור מהוראה פרונטלית בכיתה להוראה מרחוק, בבית, באמצעות זום, תוך התמודדות עם קשיים טכניים ותמרון בין העבודה לטיפול בילדיהם הפרטיים. למרות זאת, מורים רבים גילו שמגפת הקורונה תרמה לחיזוק מעמד המורה ותרמה לחדשנות במערכת. הם גם שמחו לגלות, בעקבות הסגרים, עד כמה התלמידים הישראלים אוהבים את בית הספר.
"משבר הקורונה העמיד את מורי ישראל בחזית המאבק", אמר עמית רותם, מחנך ומנהל פדגוגי בבית החינוך אמי"ת במודיעין, "והתכונה החשובה ביותר שנדרשה מצוותי ההוראה בעת חירום היא מוביליות - הסתגלות מהירה למצבים חדשים. גם מתווה הפעילות במוסדות החינוך השתנה במהלך התקופה כמה וכמה פעמים. אצל ההורים השינוי התבטא רק בשאלה מתי והאם צריך לשלוח או לקחת את הילד מהמסגרת, אבל המורים נדרשו לקבל החלטות באינספור תחומים, כמו איך לחלק את הכיתה, מה ללמד, באיזה קצב, כיצד לקיים מבחנים ועוד".
לפי לאה משה, מחנכת ורכזת מתמטיקה בבית הספר של"ב בירושלים, הקורונה חיזקה את מעמד המורים בישראל. " לא כולם העריכו בהתחלה את ההשקעה של המורים בלמידה מרחוק, אבל אני מרגישה שלאט לאט גם ההורים הבינו, בעקבות השהייה המשותפת בבית, עד כמה אנחנו נחוצים לניהול השגרה של ילדיהם. גם הקשר האישי עם ההורים התחזק, באמצעות הזום, הודעות ושיחות אישיות".
משה הוסיפה שהקורונה עודדה את המורים להיות מקוריים. "גילינו שאפשר ללמד גם במרחב הפתוח, ואנחנו משלבים יותר משחק בשיעורים עצמם. אני אישית אימצתי טכניקות למידה מתקדמות ולמדתי איך ללמד באופן ממוקד ובזמן קצר יותר".
חמוטל צבן, מורה לתנ"ך בתיכון דרכא מקסים לוי בלוד, עשתה שינויים "תוך כדי תנועה", שהתגלו כמוצלחים. "יצרנו קבוצות לימוד קטנות יותר שמאפשרות לתלמידים לתקשר ביניהם בזום, התחברנו למערכות לימוד בינלאומיות וניהלנו שיח אקטואלי משמעותי יותר".
גם היא חושבת שמעמד המורה הישראלי התחזק בעקבות הקורונה. "התלמידים וההורים מבינים שאין תחליף לשיח עם מורה, למפגש אישי. מה שכן, המורים יצטרכו להתמקצע מאוד בתחום הטכנולוגי, לא יהיה מנוס. הכשרת המורים תצטרך להשתנות כבר משלב הלימודים האקדמיים".
נאוה אסולין, מנהלת בית ספר יסודי של"ב בפסגת זאב בירושלים הסבירה כי השרירים העיקריים שהתחזקו אצל המורים בקורונה הם הגמישות וההסתגלות. "דרכי ההוראה השתבחו, עשינו קפיצת מדרגה טכנולוגית שצריך לשמר גם בלמידה הפרונטלית. מורה בכיתה תוכל לעשות שימוש בלוח משימות דיגיטלי המשלב למידה עצמאית ואינטראקטיבית. גם הלמידה במרחב פתוח היא חווייתית במיוחד וכדאי לשמר אותה".
לדבריה, הציבור הבין בקורונה עד כמה חשוב תפקידו של המורה. "הוא גילה שהמשימה המרכזית שלנו היא לחנך ולא רק להעביר ידע".
ענבל בר-זאב, מורה לתקשורת בבית הספר עמל רמות בבאר-שבע, אומרת שהקורונה לימדה אותה מולטי-טסקינג אמיתי. "מצאתי את עצמי מתמרנת בין ארוחת בוקר, שיעור תקשורת, ארוחת צהריים וערימות של גואש ודבק פלסטי", היא נזכרת בחיוך. "בדקתי מבחנים תוך כדי יצירה עם הילדים, שוחחתי עם הורים כשהילדים עושים לי 'תסרוקת' והשתתפתי במעבדת החדשנות של רשת עמל כשהבן שלי בוכה ש’לא פייר שלא רואים אותי בזום'".
בר-זאב הוסיפה שלמרות כל הקשיים הכל היה שווה. "המקצוע שלנו עבר מהפך, והמעמד שלנו בעיני התלמידים חזק מאי פעם. הם מעריכים, אוהבים אותנו, רואים את המאמץ, ואפילו הכירו את הילדים שלנו. זו בדיוק הסיבה שאני בוחרת בכל יום להמשיך להיות מורה, ובמיוחד בשנה מאתגרת כמו 2020".
