בשבוע האחרון חזר ונשמע מצד בנימין נתניהו ואנשיו בליכוד איום חד ומחודד בבחירות. יודעי דבר מספרים שראש הממשלה החריף את הטון בין היתר בגלל מידע שגוי שקיבל ולפיו בני גנץ מוכן לוותר על הרוטציה. המידע הוביל למכבש לחצים על כחול לבן.
אבל אז הגיעה התגובה הפומבית של גנץ בריאיון ב"ידיעות אחרונות" שהייתה בוטה וחד משמעית. השתמע ממנה שלילי חזק לתרחיש הזה.
זה לא היה הסוף. גנץ לא עצר כשנתניהו איים והעצים את האיומים גם הוא, מתוך תקווה לחלץ מנתניהו ויתורים לעתיד. הייתה רק בעיה אחת - כשהאיומים שנשמעים שוב ושוב מגיעים מחילי טרופר ויזהר שי, ולא מאבי ניסנקורן וגבי אשכנזי, שבאמת רוצים בפירוק הממשלה, לנתניהו עולה החשד שהאיום טקטי בלבד.
נתניהו, אתמול: "זה מוביל לבחירות"
(צילום: לע"מ)
בסביבת נתניהו יש הלוחשים באוזנו שבחירות הן האירוע הרע ביותר מבחינתו עכשיו. הקורונה עדיין כאן, הם אומרים לו, הפוטנציאל לגל שלישי עדיין לא חלף, פסק הזמן שניתן בין הסגרים לא נוצל לפתיחת העסקים והחינוך בהיקף המתאים, ולא בטוח שהקוד לפיצוח נפתלי בנט קיים בנמצא. המציאות לא ברורה כמו שהייתה בסיבובים הקודמים, לא ברור אם ואיזו מחאה תהיה בדרך לקלפיות ונגד מי היא תפעל.
אם בנט נשאר על 15 מנדטים או יותר, מזהירים את ראש הממשלה, אתה יכול להניח את המפתחות. בנט, לפיד, ליברמן וגנץ הם גרעין השליטה החדש.
עימות כחול לבן-ליכוד, אתמול באולפן
(צילום: משי בן עמי, ירון ברנר)
בחזרה לתקציב שיגזור את גורלה של הממשלה בקרוב: לגנץ, וזה כבר די ברור, אין שום בעיה לזרום עם לוח הזמנים הטכני שמציג האוצר ולהיגרר עם אישור התקציב לפברואר. אבל יש לו תנאי: הוא חייב לדעת שזה לא מלווה בבחירות. גנץ רוצה התחייבות מעוגנת בחקיקה שתטהר את האווירה ואת החשדות שלו מחוסר תום הלב של נתניהו.
לצורך הדוגמה, מצד גנץ עלתה הצעה לשנות את החוק כך שייקבע בו שאי העברת תקציב 2021 בפברואר לא תוביל לבחירות, אלא להמשך תקציב לפי חלוקה חודשית - 1/12. מעבר להיתכנות הפוליטית שאינה גבוהה, לא ברור אם הצעה כזו תעבור בכלל את בג"ץ. השופטים כבר הזהירו השבוע מפסילת "פשרת האוזר" שדחתה בפעם הקודמת את המועד האחרון לאישור תקציב.
יכול להיות שכחלק מהדינמיקה שקשה לעצור, היציאה בדצמבר למערכת בחירות היא בלתי נמנעת. אבל גם בליכוד וגם בכחול לבן מסכימים שאם כך יקרה, תהיה זו תוצאה של אירועי סרק. אחד השמיע איומי סרק, השני תגובת סרק. הם לא באמת רוצים בחירות.
במשחק הצ'יקן הידוע, נשאר תמיד זוכה אחד בעוד השני סוטה מהדרך. הפעם נתניהו וגנץ מציגים חוקי צ׳יקן אחרים: שניהם יכולים לסטות יחד.
מרד הגנרלים
בחסות העיסוק האינטנסיבי בשאלת פיזור הכנסת, חלף השבוע מתחת לרדאר "מרד גנרלים" קטן שהתנהל נגד נתניהו בקבינט הקורונה, והוביל נגד רצונו לפתיחת מערכת החינוך.
זה קרה כשהאלוף במיל׳ יואב גלנט, בגיבוי רב-אלוף במיל׳ בני גנץ ורב-אלוף במיל' גבי אשכנזי - כן, יריבו מפרשת המסמך - כפו יחד עם אריה דרעי על נתניהו את החזרת כל התלמידים לבתי הספר. זאת בניגוד מוחלט לעמדה שהביע ראש הממשלה בתחילת הישיבה, ובניגוד לדברים שהשמיע גם במהלכה ולפיהם אין לקבל החלטות בנושא החינוך למעט כיתות ה׳- ו׳.
הדיון שהוביל לפתיחת כל בתי הספר התחיל בהרמת קול של גנץ על נתניהו, עם דרישה חד משמעית להצביע על הצעת שר החינוך גלנט. אשכנזי גיבה, ודרעי, שדרש גם הוא הכרעה בנושא, נשלח ללחוץ את ראש הממשלה.
בסיום הישיבה ובשעת לילה מאוחרת, נאלץ נתניהו לקיים הצבעה, והשאר ידוע. בקרב השרים יש הטוענים שזו הפעם הראשונה מאז תחילת הקדנציה שנתניהו איבד את השליטה על הכיוון שאליו הולכת הממשלה ועל סדר היום שלה, ונדחק לקיים הצבעה בניגוד לעמדתו. "פאודה" אמיתית.
