ה"וול סטריט ג'ורנל" פרסם בשבוע שעבר שארה"ב מוציאה מהמזרח התיכון כוחות רבים, בהם שמונה סוללות הגנה אווירית "פטריוט" וכן מערכת הגנה נגד טילים מסוג "ת'אאד". עיקר הפינוי הוא מסעודיה, אך גם מעיראק, כוויית ואפילו מירדן. המשמעות הצבאית היא הסרת שכבת מגן נגד טילים וכטב"מים מעל בעלות בריתה באזור.
אמנם לאחרונה הצליחה סעודיה ליירט כעשרה כטב"מים שחדרו לשטחה, אך האתגר הקשה יותר הוא השילוב שבין הרקטות והטילים המשוגרים בתכיפות ליעדים חיוניים בסעודיה עם כטב"מים וטילי שיוט על ידי הכוחות החותיים, שלוחיה של איראן. למשל, כפי שרק לפני פחות משנתיים, ב-14 בספטמבר 2019, תקפה איראן בעוצמה רבה ובהפתעה את מתקני הנפט החיוניים של סעודיה.
כך שהמשמעות המדינית של הפינוי היא צעד נוסף בנטישת המזרח התיכון, וירידתו בסולם העדיפויות האסטרטגי של ממשל ביידן. הפינוי הנוכחי שולח למשטר האייתוללות בטהרן מסר - שאפשר לפקפק בתבונתו - והוא לבטח לא יעודד את הנשיא האיראני החדש למתינות יתר במשא ומתן על הסכם הגרעין המחודש.
כינונה של ברית הגנה אווירית בין ישראל למדינות השכנות הוא מעשה של תעוזה מדינית, אבל בניגוד לצעדים נועזים אחרים, אין בו כדי לאיים על שלמות הממשלה - ולכן ניתן לבצעו ללא היסוס
זו המציאות האזורית החדשה, וישראל נדרשת לפעול בה. התרסה בוטה נוכח הממשל האמריקני לא תשנה זאת: יש סיכוי להגן על האינטרסים החיוניים שלנו רק בדו-שיח ישר ואינטימי עם הממשל. אך אין זו דרך הפעולה היחידה: במקביל, ישראל צריכה להדק את שיתוף הפעולה שלה עם בעלות בריתה של ארה"ב באזור. לאחדות מהן כבר יש יחסים רשמיים עם ישראל, ולאחרות יש יחסים לא רשמיים איתה.
שיתוף פעולה זה חייב להיות בנוי על בסיס של אינטרסים משותפים, ולא על התנשאות פטרונית או התבטלות. אף אחד לא עושה לנו חסד בשתפו פעולה עימנו, אבל גם ההפך הוא הנכון. בהיעדר סוללות ההגנה האווירית האמריקניות, ישראל צריכה להציע לסעודיה, לאיחוד האמירויות ולבחריין לרכוש סוללות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" מתוצרתה.
זה מצב שבו שני הצדדים מרוויחים: המדינות הללו יקבלו הגנה דו-שכבתית יעילה ומוכחת נגד טילים ורקטות, כשבעתיד ניתן יהיה לדון בשכבות נוספות, וישראל תקבל בתמורה משאבים שיאפשרו לה לממן את המשך הפיתוח וההצטיידות הנחוצים כל כך. אנו זקוקים בדחיפות למיירטים כדי לעמוד מול האיום הטילי הנשקף לנו בצפון ובדרום.
ברור שאין מדובר בעסקה מסחרית גרידא - משמעותה היא שיתוף פעולה אסטרטגי וטכנולוגי מהמעלה הראשונה, שישנה את המאזן האזורי וייתן ממד עומק ליחסים הדיפלומטיים, גם לאלה שטרם כוננו.
אפרים סנהראובן קפוצ'ינסקיהממשלה החדשה צריכה שיהיה לה חזון מדיני ואסטרטגי. אין זה סוד שראש הממשלה הקודם כבר ביקר בסעודיה ונועד עם יורש העצר בן-סלמאן. הם דנו בנושאים אסטרטגיים, אך ללא תוצאה מהותית. גם אין זה סוד שמערכות ההגנה האווירית שלנו כבר הוצעו למדינות שונות, אך לא למדינות ערביות.
כינונה של ברית הגנה אווירית בין ישראל למדינות השכנות הוא מעשה של תעוזה מדינית, אבל בניגוד לצעדים נועזים אחרים, אין בו כדי לאיים על שלמות הממשלה - ולכן ניתן לבצעו ללא היסוס.
- ד"ר אפרים סנה היה סגן שר הביטחון. כיום יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
