צעד חשוב נוסף בדרך למיגור מגפת הקורונה: בריטניה הפכה הבוקר (ב') למדינה הראשונה בעולם שמחלקת לאוכלוסייתה את החיסון נגד הנגיף שפיתחה חברת אסטרהזניקה יחד עם אוניברסיטת אוקספורד. החיסון הזה זול יותר ממתחריו, וניתן לשנע אותו בקלות רבה יותר כיוון שאינו דורש הקפאה עמוקה כמו חיסונים אחרים.
טרם ברור מתי יגיעו חיסוני אסטרהזניקה לישראל, אך ההערכות הן שראשוני המנות יגיעו רק ברבעון השני של השנה. ישראל חתמה על הסכם מול החברה והיא מנסה להקדים את המשלוחים ממנה וגם מהחברות פייזר ומודרנה.
המשלוח הראשון שקיבלו רשויות הבריאות בבריטניה כולל 530,000 מנות של החיסון, שיוזרקו למתחסנים בשישה בתי חולים באזור אנגליה. את הזריקה הראשונה קיבל הבוקר בראיין פינקר בן ה-82, בבית חולים באוניברסיטת אוקספורד – אותו מוסד שסייע לפתח את החיסון. "אני מאוד שמח לקבל את חיסון הקורונה הזה היום וגאה שהוא פותח באוקספורד", אמר פינקר, שסובל ממחלה בכליות.
בימים הקרובים מתכוונות הרשויות להרחיב את הפצת החיסון הזה ל-700 מרכזי חיסון ברחבי אנגליה, לצד המשך מתן החיסון הנוכחי של חברת פייזר. "זהו רגע מכריע במאבק שלנו נגד הווירוס הנורא הזה, ואני מקווה שהוא יספק לכולם תקווה מחודשת שסוף המגפה הזו נראה באופק", מסר שר הבריאות הבריטי מאט הנקוק. הוא ציין כי החיסון שפותח בעזרת החוקרים באוקספורד הוא "ניצחון עבור המדע הבריטי".
הדרך לאישור השימוש בחיסון של אסטרהזניקה הייתה רצופת מהמורות, שנבעו מתקלה בשלב השלישי של הניסויים הקליניים, בו ניתנו בטעות חצאי מנות בזריקה הראשונה לחלק מהנסיינים ולא מנות מלאות. דווקא המינון השגוי, שכלל מנה מלאה בזריקה השנייה, נמצא יעיל יותר מהמינון שכלל שתי מנות מלאות.
לאחר שהתבררה התקלה אסטרהזניקה ביקשה לשנות את אופן מתן המינונים, בדרך שלדבריה יכולה להשיג רמת אפקטיביות של 90%. בעקבות זאת העניקה בריטניה אישור לשימוש חירום בחיסון הזה בשבוע שעבר.
לפני כחודש בריטניה הפכה גם לראשונה בעולם שהחלה להפיץ את החיסון של פייזר. אולם בעוד ישראל קוצרת שבחים על הצלחת המבצע בקרבה, בריטניה – כמו עוד מדינות רבות בעולם – נתקלת בלא מעט קשיים בהפצת החיסון.
עד כה חוסנו בממלכה רק כמיליון בני אדם, בערך כמו בישראל. הקצב הנוכחי של מתן החיסונים עומד על כ-250,000 בשבוע, ולפי הדיווחים בממלכה ממשלתו של ג'ונסון מעוניינת להגיע לקצב של שני מיליון מנות חיסון בכל שבוע.
השימוש בחיסון הנוסף של אסטרהזניקה צפוי לסייע לה להתקרב ליעד הזה, אולם גורם במערכת הבריאות הבריטית הבהיר כי הממשלה מעולם לא נקבה ביעד שכזה באופן פומבי, והזהיר שמדובר בקצב שאפתני למדי. "אנחנו חייבים להנמיך ציפיות. אתה לא יכול להגיע מכלום לחיסון של שני מיליון איש בכל שבוע", אמר אותו גורם עלום שם ל"דיילי טלגרף".
שר הבריאות הנקוק התראיין הבוקר לרשת "סקיי ניוז" ואמר כי איטיות מבצע החיסונים נובעת מהאספקה הדלילה של מנות החיסון. "אי אפשר להפיץ אותו במהירות רבה יותר ממה שהוא מסופק, זה האתגר שיש לנו כרגע", אמר הנקוק. אולם לפי הדיווחים בבריטניה את מבצע החיסונים מאט לא רק מחסור במנות החיסון עצמן, אולם גם בעובדים מיומנים שיכולים להזריק אותן ובחומרים קריטיים אחרים כמו זכוכית עבור בקבוקוני החיסונים. לפי "סקיי ניוז" בכמה מרכזים מתן החיסון אף ניתן לפי הגרלה, ומתחסנים נאלצים לנסוע מרחק רב כדי לקבל את הזריקה.
בריטניה חווה כעת התפשטות נרחבת של המוטציה שהתגלתה בשטחה בנגיף הקורונה, זן שנחשב למידבק הרבה יותר (עד 70% יותר מהזן הרגיל של הנגיף), אך לא כזה שגורם מחלה קשה יותר או שעמיד בפני החיסונים.
בצל ההתפשטות המהירה הזו של המוטציה, בריטניה נוקטת כעת אסטרטגיה שונה לגמרי משאר מדינות העולם, ובוחרת לחסן כמה שיותר אנשים במנה הראשונה ולא להתמקד לפי שעה במתן המנה השנייה, וזאת בתקווה להעניק הגנה ראשונית לכמה שיותר אנשים. הרשויות מתכוונות לתת את המנה השנייה בהפרשי זמנים של עד 12 שבועות, ולא 21 ימים כפי שתוכנן במקור. "זה הדבר הנכון לעשות עבור האומה בכללותה", אמר אתמול סגן קצין הבריאות הראשי בממשלה בלונדון, פרופ' ג'ונתן ואן-טאם.
בששת הימים האחרונים דיווחה הממלכה על יותר מ-50,000 נדבקים חדשים ביממה, ולצד המרוץ להרחבת החיסונים גוברות בבריטניה הקריאות להטלת סגר מלא. ראש הממשלה בוריס ג'ונסון אמר כי הגבלות חדשות ככל הנראה אכן יוכרזו.
כבר כעת על רוב אוכלוסיית אנגליה חלות הגבלות קשות. כמעט 45 מיליון איש חיים באנגליה תחת הגבלות בדרגה 4, החמורה ביותר במערכת הרמזור המקומית – שכוללת דרישה להישאר בבית ואיסור על פתיחת חנויות לא חיוניות. "אנחנו חייבים להכיר במציאות", אמר ג'ונסון בסוף השבוע. "קצב ההתפשטות המהיר של המוטציה החדשה דורש מאיתנו לנקוט תגובה חריפה יותר באזורים מסוימים".
הלילה דווח ב"טיימס" הבריטי כי גם סקוטלנד תטיל סגר כללי נוסף, שעשוי להימשך עד האביב. הממשלה בלונדון, יצוין, אחראית מבחינת המאבק בקורונה ונושאים פנימיים אחרים רק על אזור אנגליה, בעוד סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד מנהלות את העניינים הללו באופן אוטונומי.
אדיר ינקו השתתף בהכנת הידיעה