לאחר שהממשלה אישרה הבוקר (יום חמישי) ברוב קולות את תקנות הסגר בחגי תשרי, התכנסה ועדת החוקה של הכנסת כדי לדון בצעדים. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, קרא לבטל את מגבלת 500 המטרים: "אנחנו במצב חירום. מגפת הקורונה שוחטת את החוסן החברתי והכלכלי של ישראל. חייבים למנוע לחלוטין התקהלויות".
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות - הוסיף: "לא נתקלתי מעולם באירוע מהסוג הזה. זה מצב מורכב וקשה לניהול. שיניתי את עמדתי בנוגע לסגר אחרי שיחות עם מנהלי בתי חולים".
פרופ' גרוטו הוסיף ואמר כי מדובר ב"סגר נושם שדומה לסגרים ברחבי העולם. מה שבסוף עובד זה להישאר בבית. מי שלא צריך לצאת - שיישאר בבית. זו הדרך היחידה להבטחת בריאות הציבור".
אחת הסוגיות שעלתה בדיון בוועדת החוקה היא ההחלטה להשאיר את שוק מחנה יהודה פתוח - בעוד שווקים אחרים, כמו שוק התקווה למשל, יישארו סגורים.
חלק מחברי הוועדה, בעיקר מסיעות האופוזיציה, טענו כי ישנה אפלי בהחרגות בנוגע לאירועים דתיים. חבר הכנסת עופר כסיף אמר כי "יש בתקנות החרגה להשתתפות בברית, ומן הסתם תהיה הגבלה על ההתקהלות, וזה יוצר כפל מיותר בתקנות. למה לא לאמץ את הרציונל הזה לכל התקנות? אם אפשר לאמץ הגבלה על ברית, אפשר לאמץ את אותה מגבלת התקהלות להכל. זה פוגע בשוויון ומבלבל". הוא טען כי בתקנות "אין שום כבוד לאתאיסטים".
על כך שניתן יהיה לפתוח דוכני ארבעת המינים במהלך הסגר, אמר חבר הכנסת קרעי כי מדובר בסוג של מזון. ח"כ אלהרר שאלה אותו "מה מזון בזה?", והוא השיב: "את האתרוג אוכלים לבסוף".
במהלך הדיון אמרה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אני רוצה למחות על כך שהממשלה העבירה את התקנות רק הבוקר, כשהמתווה הוצב כבר בראשון. זה לא סגר, אלא הרס הכלכלה. זה לא ראוי. עברתי על התקנות ובקריאה מאוד לא-מעמיקה אני רואה שהדבר המשמעותי ביותר שנסגר הוא העסקים, הכלכלה, מבלי שבכלל דנו עם בעלי העסקים על פיצוי ראוי והולם על העובדה שהם גורמים להם לסגור את העסקים שלהם".
ח"כ אלהרר הוסיפה: "הכול פתוח. כל אדם שתוקע בשופר ורוצה לצאת לעבודה - יכול לעשות זאת; רק לא העסקים". ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) השיב לה: "תוקעים בשופר רק יום אחד". ח"כ אלהרר הגיבה על דבריו של אשר: "לא כתוב מתי תוקע בשופר יכול לצאת. יש לו רק היתר. בעלי העסקים לא צוחקים בכלל. הסגר לא יוריד את התחלואה - ואת זה אומרים אנשי מערכת הבריאות".
"ממשלת ישראל היקרה והכושלת", המשיכה ח"כ אלהרר, "תהיו אמיצים. תגידו מה אתם רוצים באמת: להגבלה של 500 מטר אין הצדקה. לא ניתן לאכוף את זה. אז מה יצמצם את התחלואה?".
בשלב הזה הצטרף לדיון ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו), שאמר: "כבר 24 שעות שאנחנו שומעים את שר הבריאות אומר שהתחלואה לא תרד אחרי הסגר. אז למה עושים את זה? הם מכינים כבר את הטענה שלהם ללמה הסגר נכשל. הם פוגעים בעסקים, בחדרי הכושר, במסעדות ובשאר העסקים שמחזיקים את המדינה עם תשלומי המסים שלהם".
ח"כ אבידר תקף את הח"כים החרדים: "אתם פוגעים בציבור שלכם וגם משמשים כחותמת גומי. אני מבין את המוטיבציה של ראש הממשלה להטיל סגר, אבל מהי המוטיבציה שלכם? אני רוצה להתנגד לתקנות האלה".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, אמר: "אנחנו במצב שבו התחלואה הולכת וגואה, ובעקבותיה גם החולים שנמצאים בטיפול בקהילה וגם בבתי החולים, לרבות חולים קשים ומונשמים. הדבר הזה מטיל עומס רב על מערכת האשפוז ומערכת הרפואה בקהילה. לא נוכל לתת טיפול אופטימלי לחולים כפי שעשינו עד היום אם לא נבלום את התחלואה. זו משימה לא פשוטה וכואבת לכולנו. זו משימה שיכולה לפגוע בנו - ואנחנו רואים זאת בכלכלה".
שר הבריאות יולי אדלשטיין הצטרף לדבריו של פרופ' לוי, ואמר כי "אפשר לעשות סגר בצורה כזו שאף אחד לא יזוז מהבית אפילו חצי מילימטר - ואז התחלואה תרד בצורה תלולה. אפשר סגר תומך-כלכלה - והירידה תהיה יותר איטית. בחרנו בדרך השנייה. יכול להיות שזה ייקח זמן ואולי נצטרך להדק את הסגר. תלוי בנתונים".
ח"כ מארק על המפגינים: "רוצים שהמשק יקרוס וכולנו נחלה"
ח"כ אוסנת מארק (ליכוד) ביקשה להתייחס לשאלת ההפגנות בבלפור: "אני רוצה להקריא נתון של משרד הבריאות שממנו עולה כי לפחות 55 בני אדם נדבקו בהפגנות. אנחנו מבינים שהחברים פה רוצים שהמשק יקרוס וכולנו נהיה חולים".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) ציין כי "הסכומים של הקנסות הם מטורפים. יותר זול לעבור באור אדום מאשר להיתפס פותח חנות? הלו, תתעוררו. אנחנו נילחם בעניין הזה כי אלה סכומים מטורפים. אל תתנו יד לעניין הזה והמשטרה לא תוכל לאכוף את זה".
ח"כ איילת שקד (ימינה) הוסיפה והתייחסה גם היא להפגנות: "הממשלה כשלה בניהול המשבר ולא הצליחה לאסור איכוף התקהלויות. אם אנחנו רוצים להילחם בנגיף הזה - צריך פשוט להימנע מהתקהלויות". בשלב הזה השיב לה ח"כ אלי אבידר: "אף אחד לא ישכח את זה שהכנסתם אנשים לבידוד ופגעתם בהם כלכלית, אבל הפגנות מפריעות לך. אם הייתה התנתקות - הפגנות לא היו מפריעות לך".
נציג המשטרה בוועדה, תת-ניצב ערן קמין, אמר כי במשטרת ישראל "נערכים בסד"כ מוגבר של 7,000 שוטרים - גם בכבישים בינעירוניים וגם בערים". הוא נשאל על-ידי ח"כ אלהרר איך בכוונת המשטרה לאכוף את התקנות - והשיב: "בתשאול במחסומים".
"למה אי אפשר טייק-אוויי ממסעדה? התקנות - פארסה"
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) תקף גם הוא את הממשלה: "מה חדש בתוכנית הזו? זה ישראבלוף. היה כבר סגר בפסח ואפשר לעשות את אותו דבר. למה ללכת על הראש של בעלי העסקים המסכנים? למה אי אפשר טייק-אוואי ממסעדה? אין כאן הדבקה. לוקחים והולכים. למה סוגרים מלונות? התקנות הן פארסה אחת גדולה".
בהתאם ל"חוק הקורונה הגדול", תקנות שהותקנו בממשלה יוגשו לוועדה של הכנסת, והכנסת תהיה רשאית לאשר את כולן או את חלקן. ועדת החוקה יכולה גם לשנות או לא לאשר את התקנות בתוך 24 שעות. ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה - יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן (בתום 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה).
לאחר שעברו 24 השעות והתקנות נכנסו לתוקף, הוועדה בכנסת יכולה לקיים דיונים נוספים ולהחליט אם לאשרן בתוך שבעה ימים - בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי - או בתוך 14 ימים, בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור.
במסגרת התקנות שאישרה הבוקר הממשלה וייכנסו לתוקף מחר בשעה 14:00, ניתן יהיה לצאת מהבית למרחק של עד 500 מטר - אלא אם כן מדובר בצורך חיוני. בנוסף, התקהלות הוגבלה לעד עשרה אנשים במבנה ציבורי ועד 20 בשטח פתוח, ואסור יהיה לשהות בבית של אדם אחר. נהג יכול להסיע רק שני נוסעים אם אינם מאותו בית, ומספר הנוסעים באוטובוסים הוגבל ל-32. התקנות יפוגו ב-2 באוקטובר.
השרים מירב כהן ואסף זמיר מכחול לבן הצביעו נגד התקנות, והשר אופיר אקוניס מהליכוד נמנע. אלה התקנות המלאות שאישרה הממשלה.
פורסם לראשונה: 11:44, 17.09.20