אחוזי ההצבעה שלהם אומנם היו נמוכים ומערכת הבחירות שם הייתה יחסית רדומה, אך אין ספק כי תוצאות הבחירות לכנסת ה-24 שמו את הזרקור על המגזר הערבי והפכו את נציגיו בכנסת לשחקני המפתח של הפוליטיקה הישראלית - ומי שעשויים גם להכריע אם בכלל תקום כאן ממשלה ובראשות איזה מנהיג.
עוד לפני שיו"ר רע"מ, מנסור עבאס, הצליח ברגע האחרון לעבור את אחוז החסימה, הוא כבר הפך לדמות המחוזרת ביותר במערכת הפוליטית ולראשונה קיימת אפשרות ממשית כי מפלגה ערבית תשב בתוך הקואליציה או לכל הפחות תתמוך בה מבחוץ, בצורה כזו או אחרת. מנגד, ברשימה המשותפת, שספגה מכה קשה בקלפי לאחר הפיצול עם רע"מ, שוקלים עדיין את צעדיהם ומבהירים כי אינם נמצאים בכיס של יאיר לפיד או של אף אחד אחר.
בשעה ששאלות רבות עדיין אופפות את גורלן של שתי המפלגות הערביות, שביחד הצליחו לגרד 10 מנדטים בלבד וצפו כיצד עשרות אלפים מבוחריהם נוהרים למפלגות אחרות או פשוט נשארים בבית, ניתן כבר להסיק מספר מסקנות מהותיות על השינויים הפוליטיים המתחוללים במגזר הערבי ולקבוע: הבחירות האלו הציבו את אזרחיה הערבים של ישראל בפרשת דרכים. הבחירה שלהם לאן להתקדם עשויה להכריע לא רק את דמותו של ראש הממשלה הבא, אלא את גורלה הפוליטי של המדינה.
1. המהפך בקרב בוחרי רע"מ: שמרנות ואכזבה מהרשימה המשותפת
"ערביי ישראל היום רוצים להיות שייכים יותר מפעם, הזהות הפלסטינית היא חשובה אבל יש הבדל בין הפלסטינים שכאן בתוך הקו הירוק ואלה שמעבר לו, על איך אנחנו מקבלים את הזכויות כאזרחי המדינה", הסביר ד"ר אריק רודניצקי, חוקר בתוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. "השיח הפך להיות יותר אזרחי. רע"מ זיהו את הפוטנציאל הזה, הם באו כמפלגה אותנטית' כמיינסטרים הערבי המוסלמי השמרן, ואומרים 'אף אחד לא יקח את הזהות שלנו, אבל כן יכולים לקפח את הזכויות שלנו אם אנחנו לא נדאג לעצמנו'".
ח"כ שחאדה מהמשותפת: עבאס הוריד בשליש את הייצוג הערבי בכנסת
(צילום: משי בן עמי)
בתוך המגזר יש גם מי שמצביע על המהפכנות השמרנית של בוחרים רבים. ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה וראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז דיין, טוען כי ההצלחה של רע"מ בבחירות מגלמת את השמרנות העולה: "מי שהצביע להם זה מצד אחד ציבור שרוצה להשתלב ולהשפיע בעקרונות החשובים להם ולא להיות מוגבל באופוזיציה, ומצד שני ציבור בעל חשיבה שמרנית במיוחד, כל המגזר הבדואי הלך איתם, הם באים עם זהות מאוד שונה מהמצביעים למפלגות בשמאל, הם לא חילונים מודרנים או מתמערבים".
העיתונאית נאהד דרבאס מצביעה על שני גורמים נוספים להצלחה של רע"מ: האכזבה מהרשימה המשותפת, ועבודת שטח מאסיבית בבחירות שהצליחה לגרום לחלק מהמצביעים לשעבר של הרשימה המשותפת להצביע להם הפעם על מנת לקדם את הערכים שחשובים להם.
רע"מ גורמת לסערה: מה פעילי הליכוד חושבים על עבאס והמשותפת?
(צילום: משי בן עמי)
מוקדי התמיכה של רע"מ אינם מוגבלים וכוללים אזורים ואוכלוסיות מגוונים במגזר: בשבוע הבא יפורסם מחקר שמנתח את תוצאות הבחירות בחברה הערבית שמצא כי מעוזי הכוח של רע"מ היו בישובי החברה הבדואית בדרום ובצפון, בשכונות בערים המעורבות שבהן חי ציבור ממוצא בדואי (כמו ג'ואריש ברמלה), וכן בדרום המשולש ובפרט - בכפר קאסם, ערש התנועה האסלאמית.
2. המפלה של הרשימה המשותפת: זמן לחשב מסלול מחדש
בבחירות הקודמות הצליחה הרשימה המשותפת לגרוף 15 מנדטים, אך ללא רע"מ צנחה והפעם ל-6 בלבד. "ההתפלגות של רע"מ מהמשותפת פגעה במשותפת, הציבור הערבי העניש את המפלגות ונמנע מלהצביע כי כעס על ההיפרדות הזו - הוא רצה שכל המפלגות הערביות ירוצו יחד", הסבירה דרבאס. לדבריה, הפיצול של הנציגים הערבים הקטין משמעותית את כוחם בכנסת וגרם לכך שבוחרים רבים לא ראו סיבה להצביע. התוצאה: אחוז הצבעה במגזר של 45.6% - לעומת אחוז הצבעה כללי של קצת מעל ל-67%.
המומחים מצביעים על המכה שספגו חברות הרשימה - חד"ש נותרה עם שלושה מנדטים, תע"ל עם שניים ובל"ד עם אחד, כהתרסקות שתאלץ את המשותפת לחשב מסלול מחדש. "זה השפל של כל הזמנים, כעת במרצ יש יותר ערבים מבל"ד, זה מה שמעלה את השאלה אם בטווח הארוך תקום ממשלה בתמיכה של רע"מ והמשותפת תשב בחוץ", אמר רודניצקי.
סיבה נוספת למפלה של המשותפת: היא לא הצליחה לקדם מספיק את האינטרסים של המגזר. "הם פעלו בעיקר בהרבה סיסמאות ואידיאולוגיה ורעיונות לאומיים לפני הבעיות האזרחיות", סבור מילשטיין. "זה נגמר, אין לזה תוחלת, זה הדור הישן. עכשיו אחרי שהמשותפת לא הביאו את הסחורה, הציבור הערבי רוצה ייצוג בממשלה שיביא הישגים משמעותיים". לדבריו, הרשימה המשותפת נותרה דומיננטית ביישובים שבהם שיעור ההצבעה היה נמוך כמו באום אל פחם, מוקד המחאה נגד נגע הפשיעה והאלימות הגואה בחברה הערבית.
3. נוהרים לליכוד? קמפיין "אבו יאיר" וחצי המנדט הליכודניקי
המומחים מעריכים על בסיס נתוני ועדת הבחירות הראשוניים, כי הליכוד אכן הגדיל את כוחו בחברה הערבית - אך באופן צנוע של כחצי מנדט. המשמעות: הופעותיו של ראש הממשלה במסגרת קמפיין "אבו יאיר" והבליץ שלו ברחבי המגזר הגדילו את שיעור התמיכה בו בעיקר ביישובי הבדואים בדרום אך לא הרבה מעבר. רודניצקי מעריך כי העובדה שבשבוע האחרון של הבחירות הבהיר נתניהו שאינו מתכוון להקים ממשלה עם רע"מ הוציאה למצביעים את הרוח מהמפרשים. התוצאה: אחוזי הצבעה הכי נמוכים שהיו במגזר הערבי מאז בחירות 2001.
עם זאת, רודניצקי משוכנע שישנם לא מעט בוחרים במגזר שחושבים שנתניהו מתאים כראש ממשלה. "אך יש בעיה קשה של חוסר אמון בממשלה, גם התוכנית למיגור האלימות בחברה הערבית שנתניהו אמר שיקדם, הם לא מאמינים שהוא יישם אותה", אמר. "בסופו של דבר, הליכוד קיבל רק חצי מנדט, אבל זה עדיין הכי הרבה שהליכוד קיבל. לא מעט בציבור הערבי חושבים שנתניהו מתאים כראש ממשלה, הוא נתפס כמו אריק שרון כמי שיכול להביא תוכנית, אבל בסופו של דבר הצביעו לו כ-20 אלף קולות. אז התכנית שלו לא עבדה".
מפגש בין איוב קרא (הליכוד) ומנסור עבאס (רע"מ) בביתו בכפר מראר מע'אר
דרבאס מעריכה כי מי שהצביעו לליכוד מהמגזר היו בעיקר בוחרים מהחברה הדרוזית. "ערביי ישראל לא יצביעו ליכוד, בטח לא כל עוד אין להם שום נציג ערבי ברשימה", אמרה. "כל המפלגות היהודיות יחד קיבלו כ-70 אלף קולות מהערבים ויש לפירוק של הרשימה המשותפת חלק בזה. אם המשותפת תתאחד חזרה אני מאמינה שהמצביעים יחזרו לשם".
4. רע"מ בקואליציה? קבלו את "ש"ס של החברה הערבית"
גם בזמן שרע"מ מחוזרת על ידי שני הצדדים, הסיכויים כי בסוף יישבו בקואליציה - עם נתניהו או לפיד - נותרו נמוכים יחסית. "לאורך כל הדרך הימין אמר שלא ילך עם מפלגות הערביות ונתניהו לפני הכל עומד בראש מפלגה ימנית והוא צריך לפעול בהתאם למצביעים שלו, הוא לא רוצה לאבד את המנדטים הרבים האלה שהוא מקבל מהימין הציוני וללכת עם עבאס", אמרה דרבאס.
לדבריה, רע"מ אומנם בוחנת את כל האפשרויות עם שני הגושים - אך צפויה ללכת עם מי שיבטיח לקדם את התוכנית למיגור האלימות בחברה הערבית, ביטול חוק הלאום ומתן חופשיות הצבעה הנוגעת לחוקים בעניין זכויות להט"ב. באשר לתנאי האחרון, היא מעריכה כי עבאס צפוי להיתקל בהתנגדות רבה מגוש השינוי. מנגד, גם אם לבסוף ימליץ עבאס על נתניהו, ההערכה שהמחלוקות הפנימיות בתוך גוש הימין לא יאפשרו לממשלה לשרוד לאורך זמן ולמעשה מבטיחים בחירות חמישיות בקרוב.
אל מול הסיכויים הקלושים להקים קואליציה עם לפיד - במיוחד לאור ההתנגדות מצד סער, ליברמן ובנט, רודניצקי דווקא משוכנע שהסיכויים של רע"מ להתחבר למחנה הימין עשויים לעבוד: "המחנה השני יותר הומוגני, יש את נתניהו והנאמנים לו, חוץ מהציונות הדתית וימינה שמתנגדות. אלה יקבלו תפקיד של שר ורע"מ יקבלו את מה שהם רוצים - טיפול בבעיות הבוערות. אם זה מחזיק שנתיים לפחות אז יהיה פה שינוי, אם יכירו בכפרים בנגב, יתחילו להזרים כספים לתוכניות בחברה הערבית. בסופו של דבר נראה שזו פוליטיקה במיטבה. רע"מ מוכנה להיות הש"ס של החברה הערבית".
5. תרחיש בחירות חמישיות: כאוס ומשבר אמון
במקרה ורע"מ תישאר מחוץ לקואליציה ואף אחד מהגושים לא יסכים לתנאיה, גוברת הסבירות כי ישראל תלך לבחירות חמישיות. במקרה זה - ההשפעה על המגזר תהיה הרסנית והמתחים בין יהודים וערבים רק יחריפו.
"אם ראינו ירידה בבחירות האלה באחוזי ההצבעה, בבחירות הבאות הציבור הערבי יבין שלא רוצים אותו בממשלה וזה יהיה כאוס, אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים עוד יותר ויחל תסכול רב בחברה הערבית שתבין שלא יהיה שינוי בפשיעה, בסיוע לדור הצעיר ובתשתיות", העריך מילשטיין. "זה יכול לגרום נזק רב באמון של החברה הערבית בממשלה". רוב המומחים מעריכים כי אין לרע"מ אינטרס בבחירות חמישיות. הבעיה? לא בטוח אם יהיה בכוחה למנוע אותן.
