פרופ' לוי באולפן ynet, הבוקר
(צילום: גיל יוחנן, שחר גולדשטיין)
לקראת כינוס הממשלה היום (ד') לדיון בהארכת הסגר מעבר ליום שישי הקרוב, ובאסטרטגיית היציאה ממנו, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי הדגיש בריאיון לאולפן ynet: "המלצנו ונמשיך להמליץ שהסגר יימשך לפחות עד יום ראשון בחצות, ולאחר מכן נראה. אם תהיה יציאה היא תהיה איטית ומסודרת".
לוי מעריך כי 80-70% מהמאומתים נושאים את המוטציה הבריטית, לא שולל אפשרות של התפתחות זן נוסף בישראל, ושב על קריאתו לציבור: "לכו להתחסן".
- מה החשש המרכזי שלכם בנוגע להסרת הסגר ביום שישי?
"אנחנו רוצים עוד כמה ימים כדי להמשיך ולחסן את הציבור, להגיע לרמת מחוסנים בצורה דפיניטיבית - ממוגנת - בוודאי בגילי תחלואה שהם 50 ומעלה. אנחנו נמצאים בתחלואה מאוד גבוהה, לא ירדנו. יש לנו 1,100-1,200 חולים קשים בבתי החולים, בהם 200-300 מונשמים, זה מצב לא פשוט. אנחנו רוצים להוריד את התחלואה ככל שניתן.
"פתיחת הסגר כעת תגרע מהיכולת שלנו להמשיך ולחסן את האוכלוסייה בסיכון ולהשיג עוד כמה עשרות או אפילו מאות אלפי מחוסנים", אמר לוי.
- תבקשו להאריך את הסגר גם מעבר ליום ראשון?
"אנחנו דנים בכך כרגע. אנחנו סבורים שיש להמשיך את הסגר לפחות עד סופו של יום ראשון. היה ונצא, היציאה מיום שני צריכה להיות מאוד מדודה וזהירה, לא מתנפלת. גם במערכת החינוך, גם במסחר וכדומה".
- איך אתה רואה את היציאה מהסגר? מה צריך להיפתח ביום שני ומה לא?
"אנחנו דנים בנושא. גם אם נפתח את מסגרות הלימוד, וזה בשיתוף עם משרד החינוך, זו לא תהיה פתיחה רבתי על פי המלצתנו. אולי נתחיל בגיל הרך בזהירות. אני לא בטוח שבכל הארץ - יש מקומות עם תחלואה גבוהה, יש מקומות עם פחות תחלואה. אנחנו דנים בזה ברצינות רבה. מבחינתנו פתיחה זהירה היא פתיחת מסגרות הגיל הרך, או הרך מאוד, אולי באופן דיפרנציאלי בין ערים עם תחלואה גבוהה לבין ערים עם תחלואה פחות גבוהה".
נתניהו, אמש. "מרוץ בין המוטציה לבין החיסונים"
(צילום: לע"מ)
- פרופ' סיגל סדצקי אמרה כאן אתמול שיש צורך במתווה של קפסולות קטנות, אתה מסכים?
"כן, בהחלט. אנחנו נמצאים במציאות אחרת מאשר זו שהיינו בה בתקופת הסגר השני והיציאה ממנו, אנחנו בתקופה ש-70-80% מהמאומתים נושאים כנראה את הזן הבריטי. למדנו כבר שמדובר בזן מאוד מדבק. למדנו גם שהוא פוגע או מדביק יותר גם צעירים ואולי גם ילדים ולכן אנחנו צריכים להקטין ככל שניתן את האפשרות שילדים יידבקו. אני ער לאמירות, גם במשרד החינוך, שילדים נדבקים בבית. נכון, הם נדבקים גם בבית. אבל גם אם זה כך, הם מביאים את המחלה איתם לספסל הלימודים או לגן ילדים, ושוהים שם כל היום עם חבריהם. צריך להקטין ככל שניתן את מספר הילדים החשופים זה לזה. אני מסכים עם פרופ' סדצקי, אנחנו צריכים לחשוב בין השאר אם להקטין את הקפסולות".
- מדובר על יום שני, שוב לא נותנים לבתי הספר זמן להיערך. למה לא עושים את זה הפעם בזמן?
"כשאני אומר לחשוב זה לא אומר שאנחנו מתחילים לחשוב. אנחנו בשיח, בישיבת הממשלה נאמר את דברינו".
- אנחנו שומעים דרישה באוצר לפתוח את המסחר מהר יותר. כמה זה מסוכן?
"כל מוקד של התחככות רבתי בין אנשים והתקהלות יכול להביא להדבקה. אנחנו בהדבקה אחרת, אני חוזר ומזכיר".
- זה אומר שטייק אווי בשלב הראשון הוא ריאלי?
"זה ריאלי, אתם כל הזמן דוחקים בי לומר דברים".
- הציבור לא יודע מה יקרה החל מיום שישי, בעלי עסקים מחכים למוצא פיכם.
"והוא יגיע בישיבת הממשלה ושם הוא יידון. ההמלצה שלנו תהיה כזו שתאט את הקצב, שתפתח בהדרגה, שלא תגרום לכך שאנשים ירוצו ויתקהלו. אם השאלה היא על טייק אווי - אז ייתכן שגם זה יתאפשר".
- עד כמה אנחנו מתקרבים לסגר רביעי במספרים הללו?
"זה לא עניין של סגר רביעי, אנחנו יוצאים למרוץ עם כמה וקטורים. אחד מהם הוא התחלואה, הירידה שלה לא משביעת רצון. השני הוא הניסיון למגר או למנוע את המחלה על ידי חיסונים, ולכן אנחנו מבקשים מאנשים פשוט לבוא להתחסן. על ידי המשך הסגר אנחנו רוצים לקבל עוד זמן שבו נמשיך לחסן בחיסון השני, או שיחלוף זמן מהחיסון השני במרבית אוכלוסיית הסיכון. ככל שנחסן יותר, עוד אנשים יהיו ממוגנים. כשבוע לאחר החיסון השני אנחנו מאמינים שהתחלואה תרד בגיל המבוגר. זה מה שצריך לקרות כרגע".
- תפתחו היום את מבצע החיסונים לכולם?
"עדיין לא. אנחנו מאוד קרובים לזה, כנראה שזה יקרה בימים הקרובים".
- אתם חוששים שאין הבטחה ברמת וודאות גבוהה למנה השנייה? זו אחת הסיבות שאתם מהססים?
"אנחנו דוגלים בשיטה של לחסן במנה השנייה ויש לנו אותה כרגע למתחסני המנה הראשונה. הדברים תלויים בקצב הגעת החיסונים ולכן בשעות הקרובות נדע מתי אנחנו מתחילים לחסן את כל הגילים. זה יהיה בקרוב".
פרופ' לוי התייחס לקצב החיסונים: "אני מודאג מאוד משום שכרגע אין תרופה אחרת למחלה הזו, מעבר לריחוק החברתי הכול כך כואב והחיסונים. אנחנו עושים ככל יכולתנו בנושא הזה, אנחנו מובילים בעולם בקצב החיסונים ואסור לנו שההיענות תרד. אנחנו רואים צעירים שנדבקו וחלו, צעירים שההתאוששות שלהם הייתה איטית יחסית. המחלה אמנם מסוכנת יותר לבני ה-50 ומעלה, אבל היא לא פוסחת על הצעירים והיא לא קלה יותר בחלק מאוכלוסיית הגיל הזאת. לכן אני קורא לכולם להמשיך להתחסן באותה התלהבות של ימי המבצע הראשונים".
הוא סיפר גם על הסברה שנעשית ביישובים הקטנים ובמגזרים השונים. "אנחנו מגיעים גם לבתי המרותקים ומוציאים אותם להתחסן בדרכים לא פשוטות", הוסיף.
- מתריעים על כך שהמוטציה הבריטית יכולה להתפתח לזן עמיד בפני החיסון, כמה אתם מוטרדים מזה?
"אנחנו מוטרדים מזה מאוד. אנחנו כל הזמן בודקים ונכון לעכשיו המוטציה הבריטית אינה עמידה לחיסון. גם המוטציה הדרום-אפריקנית, על פי מחקרים שנעשו, כנראה שלא עמידה לחיסון אם כי אולי היכולת שלו מעט פחותה יותר לגבי הזן הזה. לכן כרגע המוטציות בהחלט לא עמידות לחיסונים, האם יתפתח זן שיהיה עמיד לחיסונים? זה בהחלט אפשרי ואנחנו מוטרדים מזה. אגב, מוטציה היא לא דבר כל כך נדיר. בחיסוני שפעת מדי שנה מטייבים את החיסון ומתאימים אותו לזנים היותר שכיחים של אותה שנה רלוונטית".
-אתה יודע להגיד היום שנתב"ג נסגר מאוחר מדי?
"סגירת שמיים היא לא דבר פשוט, ועד אוגוסט הם היו סגורים כמעט לחלוטין. ברגע שראינו שמגיעה מהעולם תחלואה, הבחנו בין מדינות אדומות וירוקות. כשהתחילו להתפשט הזנים המוטנטים גם סגרנו הגעה".
- לא בדיוק, במשך שבועות ארוכים היו פה רכבות אוויריות מדובאי.
"במקומות האלה חייבנו את האנשים להתבודד בבתי מלון לאחר שגם חייבנו אותם בבדיקה. האם הדבר נאכף עד תום? לא. זה חלק ממה שאנחנו צריכים לעשות ברגעים מסוימים כדי למנוע הדבקה. כשראינו שהמוטציות מגיעות מארצות רבות יותר, והולכות ומתפשטות, הגיעה ההחלטה לסגור את השמיים לחלוטין.
"אין שאלה של עיתוי, אתה מגיב כל הזמן למה שאתה רואה ולומד. אם היינו סוגרים את נתב"ג לפני שבועיים, היו שואלים אותי 'איך סגרתם? אתם מונעים מאנשים כך וכך'. אנחנו עושים את הדברים תוך למידה יומיומית, כל הזמן. כשראינו שהמצב קשה עד כדי כך, סגרנו את השמיים. לא הרבה מדינות עשו את זה, גם כעת".
פרופ' לוי התייחס לדעות של מומחים מסוימים שלפיהן גם בישראל עלולה להתפתח מוטציה. "הרפואה והמדע אומרים שבהחלט יכולה להתפתח מוטציה בכל מקום לרבות בישראל, הנגיף נלחם איתנו וכשהוא רואה שאנחנו מחסנים - הוא מנסה למצוא דרכים להתגבר. אחת הדרכים שלו להתגבר ולשרוד היא דרך מוטציה, ולכן אנו לא מוציאים מכלל אפשרות שתתפתח מוטציה בכל מקום בעולם וגם פה בארץ".
עם זאת, מנכ"ל משרד הבריאות אמר כי לא כל מאומת עובר ריצוף כדי לבדוק הידבקויות במוטציות. "אנחנו מרצפים הרבה, לא כל אדם. בחלק מהמקומות אנחנו מרצפים יותר כדי לזהות שרשראות, בחלק מהמקומות אנחנו מזהים בצורה שמספיקה לנו ותוך כדי מעלים גם את יכולות הריצוף". הוא ציין כי "נרצף אדם שחלה אחרי שקיבל את החיסון השני. זה מדליק נורות אדומות".
