מבקר המדינה ייחד פרק שלם עבור החינוך לחיים משותפים בדו"ח שפרסם אחר הצהריים (ג') והתמונה שהוא מציג לא מחמיאה למערכת החינוך. התוכנית למניעת גזענות וחינוך לחיים משותפים שגובשה כבר ב-2016 עדיין לא יושמה בפועל, כל פעילות בנושא היא וולונטרית בלבד, ואין מדדים ברורים לגילוי מקרי גזענות בבתי הספר. בפרק אחר הוא מתח ביקורת על הליך מינוי המנהלים בבתי הספר.
עיקרי דו"ח המבקר על חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות
(צילום: משרד מבקר המדינה)
מדובר בביקורת מעקב שערך המבקר לדו"ח שפורסם ב-2016, אז דיווח משרד החינוך למבקר כי גובשה תוכנית מערכתית לחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות. בביקורת שערך מבקר המדינה נמצא כי התוכנית עדיין לא אושרה על ידי המזכירות הפדגוגית במשרד.
לפי הדו"ח, למרות שהנושא שולב במטרות התוכנית האסטרטגית לא גובשו מתווה וכלים ליישומה בבתי הספר. המבקר העיר כי כל הפעילויות שנעשות בנושא הן וולונטריות ומדובר בתולדה של החלטה פרטנית של בית הספר או של המורה.
המבקר מצא כי המשרד לא הקים ועדת היגוי לקביעת מדיניות ותוכנית יישומית, לא עיגן את תפיסת "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות" בחוזר מנכ"ל שיתווה את אבני הדרך ולא קבע מדד לבחינה אחידה, שיטתית ועקבית של תופעת הגזענות.
אמנם במבחן המיצ"ב שולבו שש שאלות בנושא סובלנות, אלימות וגזענות, אך לא מדובר במדד מדויק וחד משמעי. הנתונים שהתקבלו במבחן שנערך בשנה שעברה העלו כי 10% מהעונים בחטיבת הביניים דיווחו על כך שלעגו להם בשל צבע עורם, מוצאם או דתם. 16% מתלמידי החטיבה העליונה דיווחו על כך שבני כיתתם מדברים בשפה פוגעת בבני דת או לאום אחרת.
מבקר המדינה מצא עוד כי נכון להיום מנהלי בתי ספר אינם מחויבים לדווח על אירועי אלימות מילולית חמורה של גזענות בקרב התלמידים או צוות בית הספר.
בדו"ח הקודם מ-2016 העיר מבקר המדינה למשרד החינוך על כך שלא הוכנה תוכנית ייעודית לחיים משותפים בין יהודים לערבים, זאת למרות החלטה שהתקבלה במשרד כבר ב-2009. הביקורת שנערכה העלתה כי המשרד עדיין לא גיבש תוכנית כזו, ואף לא ערך מיפוי של כלל הפעילויות המתבצעות בנושא זה על ידי אגפי המשרד ובתי הספר.
בדיקת המבקר העלתה כי תלמידים מהמגזר החרדי אינם נפגשים עם תלמידים ממגזרים אחרים. המבקר הוסיף כי משרד החינוך לא קבע בתוכניות האסטרטגיות שלו מטרות ויעדים ייחודיים לקירוב בין תלמידים חרדים לתלמידי שאר המגזרים, למרות הדעות הקדומות והסטריאוטיפים השליליים של בני נוער כלפי החברה החרדית.
כמעט מחצית ממנהלי בתי הספר מונו בלי מכרז
מבקר המדינה בחן גם את מצב מנהלי בתי הספר ברחבי הארץ. לפי המבקר, 48% ממנהלי בתי הספר שמונו בשנות הלימודים תשע"ז-תש"ף (2017-2020) מונו בדרך של מינוי בפועל, וכשליש מכלל המנהלים שהתמנו בהליך מכרזי היו מנהלים שכיהנו קודם בתפקיד לאחר שקודמו במינוי בפועל.
ממצאי המבקר על דרכי מינוי והכשרת מנהלי מוסדות חינוך
(צילום: משרד מבקר המדינה)
כאשר מנהל בית ספר נבחר לתפקיד באמצעות "מינוי בפועל", המשמעות היא שהוא אינו נדרש לעמוד בתנאי הסף הנדרשים. בבדיקה אקראית שערך המבקר בקרב 53 מנהלים בפועל נמצא כי רק 17 עמדו בכל מקרה בתנאי הסף הנדרש של הכשרה לניהול. כלומר, המנהלים לא עברו את ההכשרה הנדרשת או לא נמצאו זכאים לתעודה. בנוסף, שליש מאותם מנהלים שנבדקו היו ללא תואר שני מוכר.
50 מתוך 53 המנהלים שנבדקו המשיכו בתפקידם מעבר לפרק הזמן שנקבע בעת שקיבלו את תפקידם באמצעות "מינוי בפועל", זאת מבלי שניתנה הנמקה להחרגה.
חלק מהמינויים בפועל אכן נעשו בדחיפות בשל סיבות בלתי צפויות, אך בחלק גדול מהמקרים, לטענת המבקר, הנסיבות אפשרו לכאורה היערכות מראש.
כתוצאה מהמינויים הרבים באמצעות מינוי בפועל נוצרו למעשה שני מסלולים למינוי מנהלים – האחד מסלול מחמיר שדורש עמידה בתנאי סף גבוהים, והשני מסלול מקל שאינו מחייב כלל עמידה בתנאי הסף, מלבד היות המועמד עובד הוראה.
מבקר המדינה בחן גם את התוכנית להכשרת מנהלים ומצא שם בעיות רבות. בין היתר, כ-40% מבוגרי המחזורים בשנים התשע"א-התשע"ט לא כיהנו כמנהלים לאחר שסיימו את התוכנית.
בקרב בוגרי התוכנית באותן שנים נשרו 12% מתפקידם הניהולי לאחר שכיהנו כמנהלי מוסדות במשך שנה עד שלוש שנים. המבקר מייחס את הנשירה מתפקידי הניהול בכך שתפקיד המנהל ותחומי אחריותו אינם מוסדרים במסמך מרכז, אלא נגזרים מחוזרי מנכ"ל רבים ללא ראיה אחודה וסדורה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לדו"ח המבקר בנוגע לתוכנית למניעת גזענות ולחינוך לחיים משותפים: "המשרד רואה בחינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים ומאבק בגזענות ערך חשוב שיש להקנות בידי תלמידי מערכת החינוך. חשיבות זו קיבלה ביטוי גם בהחלטת המשרד להוביל את שנת הלימודים הנוכחית בסימן שותפות ואחדות.
"מתוך היכרות בחשיבות הנושא מינה המשרד ממונה חדש למניעת גזענות במשרד החינוך, עם כניסתו לתפקיד הוא החל לגבש הצעת תוכנית עבודה לשנה הבאה. ההצעה תוגש לאישור מנכ"ל המשרד ותכלול בין היתר את בחינת הכלים הנדרשים לממונה למניעת גזענות לביצוע כל התפקידים המוטלים עליו.
"לצד הממונה, המשרד מקדם פעולות נוספות שעוסקות בקידום סובלנות ובכלל זה באמצעות מדד הסובלנות. מדד זה נמדד מדי שנה במסגרת שאלון האקלים שמועבר על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ומתפרסם הן באתר של הרשות וכן במסגרת פרסום התמונה החינוכית".
בנוגע לממצאי המבקר בנוגע למינוי מנהלים נמסר ממשרד החינוך: "המשרד מכשיר מנהלים באמצעות מכון אבני ראשה ופועל להרחיב את עתודת המנהלים בערוץ זה. לצד זה, המשרד ממנה מנהלים גם בערוץ של מינוי בפועל כחלק מצורכי השעה. שיבוץ כזה מתבצע תוך מתן מענה ראוי לצורכי האוכלוסייה, אופיו של בית הספר ומיקומו, ונעשה מתוך שיקול דעת מקצועי וכפוף לנהלים מוסדרים".
