כמעט שנה חלפה מאז שפרצה בסערה מגפת הקורונה לחיינו ושינתה סדרי עולם. לאורך התקופה הזו חוו ילדי הגנים ותלמידי בית הספר טלטלה קשה, דיכאונות, ניתוק חברתי, בדידות, פערים לימודיים, נשירה וחוסר ודאות. הם אפילו זכו לכינוי הלא מחמיא: "הדור האבוד". אבל כל זה לא היה בלתי נמנע. לאורך החודשים האחרונים היה די זמן כדי ללמוד מטעויות, להיערך נכון, ליצור אופק אמיתי ובעיקר – לא להיות מופתעים כל פעם מחדש.
הזיגזג של משרד החינוך
ילדי ישראל משלמים כעת את מחיר ההפקרות. בזמן שהם יושבים בבתים ובוהים במסך, מדענים הספיקו לפתח חיסונים וייתכן שגם תרופות ייצאו בקרוב לאוויר העולם. אולם משרד החינוך והעומד בראשו החמיצו כמעט כל הזדמנות לייצר מתווה מסודר לפתיחת מערכת החינוך. ולא רק שהם לא למדו מהשגיאות שלהם בגל הראשון והשני, הם אף שכללו אותן, תוך ניתוק מוחלט מהשטח ומנציגיו, ארגוני המורים והמנהלים, בהתעלמות מוחלטת ועם הנחתות של הרגע האחרון. ללא היגיון, שכל ורגש. הייאוש בקרב התלמידים וההורים הגיע לקצה.
דווקא בימי משבר עולמי קשה ואכזרי, מתבקשת מנהיגות שתוביל, תתכנן, תסביר, תכיל, תבחן חלופות ותיערך מראש באמצעות תרחישים שונים. הדבר האחרון שצריך לעשות הוא להותיר שני מיליון תלמידים ומאות אלפי מורים ומנהלים מתוסכלים וללא מענה. אלו, ניזונו בשנה החולפת בעיקר מהודעות בתקשורת או מעמדות של ראשי משרד הבריאות שהובילו מתווים שונים, ולא כמתבקש, ממשרד החינוך שהיה צריך להציע אסטרטגיות משלו ולהיאבק ליישומן.
גם בין דבריו של שר החינוך עצמו, יואב גלנט, יש לא מעט סתירות ואי-בהירות. מצד אחד טען לא פעם שניתן לפתוח את מערכת החינוך בנימוק שבתי הספר מהווים גורם מרסן לתחלואה. מנגד, התבטא באמירות ולפיהן הוא אינו ממהר לעשות זאת. "כחבר ממשלה, ההמלצה שלי שהקריטריון הבריאותי יוביל", אמר בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון. "אין לי דחף לפתוח את מערכת החינוך". אתמול הוסיף כי "בוודאי בערים צהובות וירוקות אפשר לפתוח את כל מערכת החינוך". מה הציבור אמור להסיק מכך? המערכת מתנהלת כטלאי על טלאי.
יש פתרונות, אין מעשים
מה בכל זאת היה אפשר לעשות? ניתן היה, כפי שכבר הציעו רשויות מקומיות בשלב הראשון של המגפה, להשתמש במבנים עירוניים וציבוריים ליצירת כיתות קטנות שיהוו קפסולות קבועות לצמצום ההדבקה, להפעיל את מערכת החינוך במשמרות בוקר, צהריים וערב ולשלב שימוש במרחבים פתוחים בימים שבהם מזג האוויר מאפשר זאת.
במקום זאת, בימים המועטים שבהם כן התקיימו לימודים בבתי הספר, נמצאו רבים מצוותי ההוראה חיוביים לקורונה, נחשפו לחולים ונשלחו לבידוד חדשות לבקרים. בשל כך, המחסור החמור בכוח אדם שממנו סבלה המערכת מזה שנים רק החריף. אלא שגיוס תומכי הוראה שנעשה בתחילת השנה לא הושלם. מצבת כוח האדם נשארה בחוסר, זאת במקום להיערך לגיוס שייתן מענה למורים בבידוד ויאפשר חלוקה לקפסולות.
גני הילדים וכיתות א'-ב', שנפתחו באופן מלא בתחילת השנה תוך התעלמות מהתרעות של גננות וצוותי הוראה כי ללא קפסולות יש הדבקות המוניות, צפויים להיפתח שוב באותה המתכונת בדיוק. בהסתדרות המורים ממליצים להתחיל להיערך לסגר רביעי.
4 צפייה בגלריה
מבצע החיסונים של תלמידי התיכונים. גם על זה לא הסתערו, והתוצאה: 36% מתחסנים בלבד
(צילום: AFP)
על תלמידי כיתות ה'-י' איש עד כה לא דיבר: הם ממשיכים לשבת בבית ללא כל תוכנית לימודים מסודרת. אז נכון, יש להם לימודים בזום, ועדיין, רבים מהם כבר מזמן איבדו קשב או כל קשר עם המורים ועם חבריהם לכיתה.
גם על הרעיון המוצלח של משרד הבריאות לתעדף בחיסונים את תלמידי כיתות י"א-י"ב, משרד החינוך לא הסתער. במקום זאת, הם הגיעו לבגרויות החורף כשהם מותשים ובידיעה שסיכוייהם לצלוח את הבחינות לא גבוהים במיוחד. גם כעת, אחרי שכבר התאפשר להם להתחסן, עולה כי רק 36% מהם קיבלו את הזריקה.
התעלמות מאנשי השטח
אז אם אין תוכנית, ואין מתווה, ואין מענה למה לא לאפשר לאחרים לעשות את העבודה? ראשי הרשויות שביקשו להעביר אליהם את הסמכויות לפתיחת מערכת החינוך תוך הפעלת רמזור פנים-עירוני נדחו על הסף. הם הרי מכירים הכי טוב את התחלואה בעיר שלהם, ובכל זאת ידיהם כבולות מליישם פתרונות בשטח. ישיבות, מכתבים ופגישות לא הועילו.
(צילום: שחר גולדשטיין)
מנהלי בתי הספר והנהגת ההורים הארצית מתחננים שיקשיבו להם ויבחנו איתם חלופות, אך גם הם זוכים לכתף קרה. התוצאה: השליטה נותרת בידיים הרפויות של משרד החינוך שמפקיר את בתי הספר והגנים לחזרה שיטתית על שגיאות העבר. ובקיצור, לא למדו כלום.
