מנהיג חמאס איסמעיל הנייה נפגש היום (שבת) עם נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, באיסטנבול. בפגישה השתתפו גם סגנו של הנייה ומי שנחשב לאדריכל הפיגועים של חמאס, סאלח אל-עארורי, ותת מזכיר המודיעין הטורקי ומי שהיה ראש המודיעין בטורקיה, הקאן פידאן.
הפגישה התקיימה ברקע ההסלמה האחרונה בדרום: מדי יום מופרחים עשרות בלוני תבערה לעוטף עזה, ובימים האחרונים - כולל היום - שוגרו כמה רקטות לשדרות וליישובי העוטף. ישראל, מנגד, תוקפת מדי לילה יעדים של חמאס ברצועה.
מוקדם יותר היום דיווח העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" כי ארגוני הטרור בעזה העבירו מסר לישראל דרך המתווכים שלפיו יגיבו בצורה קשה ונרחבת אם צה"ל יחזור למדיניות החיסולים. לדברי הארגונים, חזרה למדיניות הזו תהיה בגדר הכרזת מלחמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ רמזו על החזרה למדיניות החיסולים מספר פעמים במהלך השבוע האחרון.
בתוך כך, העורך המדיני של ה"טיימס" הלונדוני, רוג'ר בויס, דיווח השבוע כי ראש המוסד יוסי כהן אמר בעבר שטורקיה תחת שלטונו של ארדואן מהווה סכנה גדולה יותר מאשר איראן. לפי בויס, כהן "פלט" את האמירה הזו לפני כ-20 חודשים, בשיחה עם גורמים ממצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות. "העוצמה האיראנית שברירית", הוא אמר להם לפי הדיווח הזה. "אבל האיום האמיתי מגיע מטורקיה".
"זה היה די מרשים לשמוע את זה מראש סוכנות המודיעין שהיה הראש מאחורי גניבת חלקים גדולים של ארכיון הגרעין האיראני ממחסן במרכז טהרן", כתב בויס בפרשנותו בעיתון הבריטי. "עם זאת, הנקודה שלו לא הייתה שאיראן תפסיק להיות איום יומי, אלא שניתן לבלום אותה: באמצעות סנקציות, אמברגו, שיתוף מידע מודיעיני ומבצעים חשאיים. דיפלומטית הכפייה של טורקיה ולקיחת הסיכונים שלה ברחבי המזרח התיכון – שאותם היא מחשבת בצורה מרושלת – מהוות סוג שונה של אתגר ליציבות האסטרטגית במזרח הים התיכון".
שיגור רקטות לעוטף, אתמול
(צילום: חדשות בטחון שדה)
בשבועות האחרונים אירעו כמה התנגשויות מדיניות בין ישראל לבין טורקיה בשורת נושאים. ארדואן, נזכיר, התנגד להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ואיים להחזיר את שגרירו מהנסיכות - חרף העובדה שטורקיה בעצמה מנהלת קשרים כלכליים גלויים לכל עם ישראל. משרד החוץ באנקרה אף אמר כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות על ההסכם", כינה את המדינה "צבועה" ואמר כי לפלסטינים יש זכות "להגיב בעוצמה" על ההסכם.
בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גבי אשכנזי עמדו לצדן של יוון וקפריסין בכל מה שקשור לסכסוך על משאבי הגז בינן לבין טורקיה. בחודש ינואר האחרון, נזכיר, נחתם באתונה הסכם צינור הגז בין ישראל, יוון וקפריסין, שאותו נתניהו כינה "הברית במזרח הים התיכון". משרד החוץ הטורקי תקף את ההסכם וטען שמדובר ב"צעד שמטרתו להדיר את טורקיה מהאזור, תוכנית שפלה שתיכשל".
בשבוע שעבר דיווח עיתון הטלגרף הבריטי כי טורקיה החלה להעניק אזרחות לפעילי חמאס בכירים. הענקת דרכונים טורקיים לפעילי חמאס עשויה להקל על הארגון בהנעת פיגועים נגד יעדים ואזרחים ישראלים ברחבי העולם. על פי הדיווח בעיתון הבריטי, לפחות 12 פעילים בכירים בחמאס שגרים כעת בטורקיה קיבלו אזרחות טורקית, וחמישה פעילים נוספים נמצאים בתהליך קבלת האזרחות.
חלק מפעילי חמאס בטורקיה משתמשים בזהות טורקית בדויה כדי להקשות על איתורם בידי גורמי מודיעין מערביים. מחזיקי דרכון טורקי רשאים להיכנס ליפן, לדרום קוריאה, לסינגפור ולסרביה ללא צורך מוקדם בוויזה. בנוסף, טורקיה פועלת להגדיל את ההטבות הניתנות לאזרחיה במדינות האיחוד האירופי.
