מפגן המחאה של מנהלי בתי החולים
(צילום: גיל יוחנן)
שבעה מנהלי בתי חולים ציבוריים ועצמאיים ערכו הבוקר (יום ד') מפגן מחאה מול משרד האוצר בירושלים. לטענתם, המוסדות שבראשם הם עומדים נמצאים על סף קריסה כלכלית בשל אפליה תקציבית מול בתי החולים הממשלתיים. הם איימו להפסיק לערוך ניתוחי חירום כבר בשבוע הבא. ynet העביר את דברי מנהלי בתי החולים בשידור חי.
"אי אפשר להמשיך לשתוק", אמר מנכ"ל בית החולים לניאדו בנתניה נדב חן. "'במשך תקופה ארוכה בתי חולים ציבוריים קופחו, כתב מבקר המדינה בדו"ח שפרסם במאי האחרון. המבקר כתב שבתי החולים הציבוריים הם היעילים ביותר אך מתוקצבים ברמה הנמוכה ביותר. הגיע הזמן לומר את האמת - מערכת הבריאות רואה בנו מעין חור במערכת שאפשר להשתיק ולטאטא מתחת לשטיח.
"אני מתבייש להגיד את זה, אנחנו גורמים לקריסתם של ספקים. נכון להיום חלק מהספקים שלנו עוצרים את האספקות. מתחיל להיווצר מחסור בציוד רפואי. חשוב להדגיש, הצוותים שלנו ימשיכו להגיע גם אם יצטרכו לטפל בידיים חשופות במטופלים. אם לא יהיה שינוי - ברביעי הבא נגיע לקו השחור ונבטל ניתוחים לא דחופים".
מנכ"ל בית החולים שערי צדק, פרופ' עופר מרין, אמר: "יש לי רק מילה אחת להגיד, אני חושב שהאירוע הזה הוא בושה. זאת בושה לראות שבעה מנהלי בתי חולים בעת הזאת עוזבים את החולים ובאים לפה בשביל להפגין. אנחנו מפגינים כדי שהמצב לא ייראה ככה ושנראה מיטות ריקות כי לא תהיה דרך לטפל בחולים. אף פעם לא חשבתי שכרופא אצטרך לעמוד ולבקש כסף.
"בשנת 2020, השנה המורכבת ביותר במערכת הרפואית, היינו במשרד האוצר עשרות פעמים. בתי חולים, בסופו של עניין, קיבלו כסף והצלחנו לסיים את השנה. אבל זה בלתי נתפש שמנהלי בתי חולים, במקום לטפל בחולים, צריכים לבוא למשרדי הממשלה ולהסביר שהמסכה עולה כסף ושאני צריך לקנות אותה בכסף. אנחנו פותחים את 2021 עם אמירה ברורה - הדבר הזה לא יימשך עוד".
"משרד האוצר אטום"
פרופ' מרין הוסיף: "שבעת בתי החולים שמנהליהם נמצאים פה לא יכולים לסיים תקציבית את חודש ינואר. אנחנו לא יכולים לשלם לספקים שעובדים במסירות יומם ולילה. המצב הבלתי נתפש הזה מסתיים. משרדי האוצר והבריאות החליטו לפני שנים ליצור כלכלת בריאות גירעונית מהסיבות שלהם.
"משרד האוצר אטום, לא ייתכן שלא מתקצבים את בתי החולים בצורה שוויונית. אם האוצר לא יקום ויגיד שמהיום יחלקו את העוגה בצורה שוויונית, בכאב רב נראה מיטות ריקות בבתי החולים בירושלים ובשאר מיום רביעי הבא יפסיקו לעשות פעילות שאינה דחופה".
מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין אמר: "הצוותים שלנו עובדים יום ולילה ונותנים את הנשמה ואת הלב לטפל בחולי קורונה במסירות שאני לא ראיתי מעולם כדוגמתה. הגענו לקו שמזמן הוא לא אדום, חצינו אותו. איך זה יכול להיות שמדינת ישראל במלחמה ולא ברור לי אם אפשר יהיה לשלם שכר בסוף החודש לחיילים בחזית, כשאני לא יכול לשלם לספקים? זה חלום רע".
פרופ' רוטשטיין אמר עוד: "ברגע הזה, שבו אנחנו מוצפים בחולים בגל השלישי של הקורונה, זה מובן מאליו שכולם נותנים אצלנו כתף. אני אפילו מתבייש להגיד 'חבר'ה, אתם עובדים כמו משוגעים אבל אני לא יכול לשלם לכם שכר'. אני לא רוצה להיות מנהל בית חולים שלא יכול לשלם שכר לעובדים שלו בסוף החודש. אני חושב שמישהו צריך להתעורר, הסאגה הזאת צריכה להיפסק. אל תעמידו אותנו במצבים קיצוניים".
מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, פרופ' פהד חכים, הוסיף: "המילה בושה לא מספיק גדולה כדי להביע את מה שקורה פה. שיתבייש שר האוצר, חנקתם אותנו. אני מתבייש להיות מנהל בית חולים היום בישראל. אין לי איך לשלם לספקי האנטיביוטיקה שלי היום. כולם מודעים למצב, מסכימים איתנו, אבל לא עושים כלום.
"אנחנו בסך הכול דורשים שוויון. שר האוצר ישראל כץ, יש לך הזדמנות היסטורית להיות חתום על קריסת שבעה בתי חולים או להנשים אותם. אדוני שר האוצר תסתכל לנו בעיניים, העובדים שלנו לא יוכלו לתת טיפול בלי הציוד הנדרש".
שניים ממנהלי בתי החולים המוחים בריאיון לאולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)
בניגוד לבתי החולים הממשלתיים ולבתי החולים של הכללית, שלהם יש ביטחונות לשיפוי ותקצוב על ידי המדינה, מעבר לתשלום קופות החולים עבור שירותיהם – בתי החולים הציבוריים מקבלים תקצוב בשיעור נמוך יותר.
מנגד, בית החולים הדסה בירושלים (עין כרם והר הצופים) נמצא בתוכנית התייעלות ברקע טענות מצד המדינה להתנהלות כלכלית לא נכונה לאורך השנים ומשכורות גבוהות ומעל למקובל בקרב בכיריו.
בנוסף, בשניים מבתי החולים - שערי צדק והדסה - מקיימים שירותי רפואה פרטית שבאמצעותם בוחרים חולים את הרופא שינתח אותם ויטפל בהם תמורת תשלום בגובה מאות אלפי שקלים.
המחאה מתרחשת ברקע ניסיונות החקיקה של חוק ה"קאפ" החדש שמסדיר את התשלומים של קופות החולים לבתי החולים. בבתי החולים מתנגדים לחוק החדש שכן לדעתם הוא יביא לירידה נוספת בהכנסותיהם, בין היתר משום שההתחשבנות החדשה תביא לירידה במספר ימי האשפוז.
לפי משרד האוצר, "במטרה למנוע את הגדלת ימי האשפוז והפעולות המבוצעות בבתי החולים, מציע תזכיר החוק לקבוע תקרות צריכה של כל קופת החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בהתבסס על היקף הרכישה בפועל של אותה קופה באותו בית חולים".
עוד צוין כי "ההסדר נועד ליצור הבטחת יציבות פיננסית לבתי החולים וכן קבועים בו הסדרים נוספים שנועדו לסייע ליעילות ואיתנות המערכת ואיזון שנועד להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים, תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים.
"ההסדר המוצע בתזכיר החוק מבוסס על עקרונות הסדר ההתחשבנות הקיים, בשינויים מסוימים, תוך שמירה על העקרונות שלשמם נקבע ההסדר, וזאת במטרה לקבוע הסדר שיתאים להיקף הפעילות שרוכשות קופות החולים מבתי החולים כיום והתשלום בעדם בפועל לשנים הבאות".
