קב"ן בשטח וסיוע לכל לוחם שמראה "התנהגות קרב": ניסיון ההתאבדות של איציק סעידיאן העלתה לכותרות את נושא הפוסט טראומה שנגרם לישראלים רבים בעקבות השירות הצבאי. אחת השאלות המרכזיות שנשאלו בעקבות המקרה, הייתה איך מערכת הביטחון פועלת למנוע פוסט טראומה בקרב לוחמים. בכיר במערך בריאות הנפש של צה"ל טוען כי אפשר למנוע אפשרות של הכשרת חיילים שעלולים ללקות בפוסט טראומה עוד בשלב ההכשרה.
הפגנה של נכי צה"ל במחאה על היעדר טיפול בנפגעי פוסט טראומה
(צילום: שחר גולדשטיין, נדב אבס, עידן טוטח )
נקודת המפנה של מחלקת בריאות הנפש בצה"ל הייתה מבצע צוק איתן ב-2014, אותו מבצע שבו נפצע סעידיאן, וליווה אותו מאז בכל יום. אחרי המבצע הבינו בצבא את החשיבות הדרמטית של סיוע מיידי ללוחמים שמראים סימני שבירה תחת אש. בצה"ל החליטו לתת דגש על מה שמכנים שם כיום "התנהגות קרב", ובעבר כונתה בקונוטציה שלילית - "הלם קרב". מדובר בהתנהגות שמאופיינת בתגובה לא מאורגנת או קיפאון במקום שיכולה לחלוף בתוך דקות או שעות, אם הלוחם או תומך הלחימה מקבל טיפול מיידי בזמן הלחימה ממש.
לטענת הצבא, רוב האנשים שהראו סימנים של תגובת קרב בצוק איתן חזרו לתפקוד מלא. היו כאלה שנלקחו לקב"נים שהמתינו סמוך לגדר המערכת ואחרי מנוחה חזרו ליחידותיהם, אך רק מעטים הפכו ללא כשירים עקב מצוקתם שלא נפתרה מיד. מחקרים שנעשו בצה"ל הראו כי הרוב המוחלט של אלו שחוו התנהגות קרב לא יפתחו סימפטומים עתידיים, קבוצה קטנה מאוד תחווה הפרעה מתמשכת ברמה בינונית, ואילו מעטים יפתחו פוסט טראומה עם נכות קבועה וקשה לאורך זמן, ויצטרכו טיפול מתמשך כדי להקל על שגרת חייהם.
כחלק מלקחי המערכה האחרונה בצוק איתן גיבש הצבא פרוטוקול מג"ן – מגייס חוסן נפשי, שנועד להתוות דרך טיפול מידית לתגובת קרב. הרעיון המרכזי מאחורי הנהלים הוא להחזיר במהירות האפשרית את הלוחם לבצע פעילות בסיסית.
"מדובר בתהליך פשוט מאוד שאנחנו מלמדים כבר במהלך ההכשרה הראשונית והטירונות", הסביר ל-ynet בכיר במערך בריאות הנפש בצה"ל. "אנחנו מלמדים סדר פעולות שמטרתן להחזיר את הלוחם לתפקוד בסיסי בזמן הלחימה. מעבר לכך שאדם שנמצא בתגובת קרב יכול לסכן את עצמו או את חבריו ללחימה בגלל בעיות תפקודיות, הבנו שככל שאותו לוחם יבצע פעולה בעצמו, לצד הסיוע, הנזקים העתידיים שלו יצטמצמו בצורה משמעותית".
בין הפעולות שהלוחמים לומדים לבצע אם זיהו שחברם ליחידה מראה "התנהגות קרב" נמנות: מבט בעיניו, החזקת ידו, שאילה של שאלות פשוטות ובהמשך פנייה אליו בבקשה לעשות פעולה פיזית בסיסית. מדובר בתהליכים קוגניטיביים שאמורים להחזיר אותו למצב תפקודי.
"הטיפול המיידי שניתן בקרב, או סמוך לו, מסייע בעיקר לעתיד", אמר הבכיר. "אנחנו מבינים שהתפתחות של פוסט טראומה קשורה לטיפול הראשוני שניתן ללוחם או תומך הלחימה בשדה הקרב. ככל שהחזרה התפקודית תהיה מהירה יותר, כך ניתן יהיה למנוע קשיים עתידיים ואף לצמצם התפתחות של פוסט טראומה".
המאמצים לאיתור
כבר בצו הראשון נעשים מאמצים לאתר חוסן נפשי של המועמדים לשירות ביטחוני. מחלקת בריאות הנפש בצה"ל מעורבת בתהליך המיון וההתאמה שנערך למועמדים לשירות קרבי. "בסופו של דבר מתקבלים בלשכה מדדים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. לגבי אלו שעולים לגביהם סימני שאלה, הם מופנים לבחינת קב"ן עוד בתהליך הגיוס, שמחליט אם הם כשירים ללחימה ואם יכולים בכלל לשרת".
אבל גם בצה"ל מבינים ששאלונים או הדמיות בתהליך הגיוס אינם מספיקים לזהות חוסן נפשי, והמאמצים מרוכזים בעיקר בתהליך ההכשרה, שבו חושפים את הלוחמים העתידיים למצבי קיצון ולחץ במטרה לזהות תגובות שמעידות על מצוקה. "כבר בשלב ההכשרה ניתן לזהות כאלה שלא מתאימים להיות לוחמים, כשהם מראים רגישות או בעיות בחוסן האישי שיכולות לחשוף אותם בלחימה עתידית", אמר הבכיר.
בכל בסיסי ההדרכה וההכשרות בצבא יש קב"נים שמעורבים בתהליך ההכשרה עצמו, וגם בשירות הצבאי עצמו יש מעטפת נפשית. בעקבות צוק איתן החליטו בצה"ל שבכל חטיבה סדירה ישרת קב"ן שיצטרף ליחידות הלוחמות בשטח – דבר שעשוי להקל משמעותית על האפשרות שלוחם יפגוש איש מקצוע אם הוא חש מצוקה נפשית.
היחידה לטיפול בחיילים משוחררים – שלא מספיק מכירים
במקביל לטיפול של אגף השיקום במשרד הביטחון בנפגעי נפש, מפעיל צה"ל את היחידה לתגובות קרב, שמעניקה טיפול וליווי עבור אותם חיילים משוחררים בתוך בסיסי הצבא. חלק ממשאבי היחידה מגיעים מאגף השיקום, מתוך הבנה שחלק מהמטופלים מעדיפים לקבל את הטיפול שלהם במסגרת הצבא, גם מסיבות מנטליות.
היחידה מפעילה קב"נים לובשי מדים בסדיר ובמילואים שמטפלים אך ורק במי שנפגע נפשית במהלך שירותו הצבאי. לטיפול ביחידה מתקבלים כל אלה שנפגעו במהלך לחימה, ללא כל צורך בהכרה או בנכות מטעם משרד הביטחון.
"מי שמגיע אלינו עובר תהליך אבחוני, כי אנחנו לא רוצים לתת טיפול עודף", סיפר בכיר במערך. "ברגע שיש אבחנה מתקבלים אצלנו לטיפול ללא התניה, ללא תשלום, אם יש קביעה שהפגיעה נגרמה בלחימה ולא באירוע שגרה", אמרו ביחידה.
לטענת הצבא, רבים מנפגעי הנפש שנפגעו במהלך הלחימה בזמן שירותם הצבאי לא מכירים את הטיפול שהיחידה מציעה: "הדבר החשוב ביותר מבחינתנו זה שאותם לוחמים ירגישו טוב ויקבלו טיפול לפי המצב הקליני שלהם – בלי תלות כלל במשרד הביטחון או בביטוח הלאומי".
