חוקרי מח"ש היו בטוחים שיש להם תיק חזק כדי להגיש כתב אישום נגד ניצב רוני ריטמן בגין מעשה מגונה. אולם לפי פרטים שמתאר מספר 2 במחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה לשעבר למעשה סיכלו את כתב האישום – בניגוד להמלצות החוקרים - ופעלו להחלשת מח"ש.
תיאור המעשה, שמעורר שאלות קשות על ההחלטות בצמרת מערכת אכיפת החוק, נחשף היום (ב') במסגרת עתירה לבג"ץ שהגיש משה סעדה, סגן ראש מח"ש, המבקש לעכב את כינוס ועדת האיתור לפרקליט המדינה - תפקיד שעליו הוא מתמודד - ולהבהיר אם יש כוונה לפטרו.
פרשת ריטמן החלה בשלהי שנת 2015, במקביל למינויו של המפכ"ל רוני אלשיך. נגד הניצב, ראש יחידת החקירות להב 433, עלה חשד למעשה מגונה שביצע בקצינה ששירתה תחת פיקודו. בתום חקירה מהירה וממצה, מסביר סעדה בעתירה, מצאה מח"ש כי קיים סיכוי סביר להרשעתו של ריטמן במעשה מגונה ובהטרדה מינית, וכי נוכח תפקידו הבכיר קיים עניין ציבורי בהגשת כתב אישום נגדו, בכפוף לשימוע.
הראיות כללו עדויות של עדים מהימנים, בהם קציני משטרה, שאישרו את גרסת המתלוננת "כך שמסכת הראיות הייתה מוצקה", טוען סעדה. המלצת מח"ש וחומרי החקירה שנאספו הועברו ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולמחלקת המשמעת במשטרה.
מח"ש, אז בראשות אורי כרמל, הציגה את תיק החקירה לפרקליט המדינה שי ניצן בישיבה מקדמית, לפני פגישה מסכמת עם היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין. "ניכר היה חוסר רצון מובהק מצד עו"ד ניצן והיועמ"ש וינשטיין לקבל את המלצת מח"ש לזמן את ניצב ריטמן לשימוע לפני הגשת כתב אישום, כפי שנתבקש ע"י מח"ש וכפי שהיה נהוג במקרים דומים בעבר", כתב סעדה.
לדברי סעדה וחבריו, ממצאי החקירה הביאו למסקנה כי ריטמן לא יכול להישאר כמפקד להב 433. לדעה זו היה שותף גם היועץ המשפטי של המשטרה, תת ניצב שאול גורדון.
"בסוף הישיבה נתקבלה החלטה לפיה תיערך פגישה 'בעשר עיניים' שבה ישתתפו היועץ המשפטי לממשלה ומשנהו, פרקליט המדינה, מנהל מח"ש והמפכ"ל אלשיך, במסגרתה יוצגו בפני המפכ"ל עיקרי הראיות, ותובהר לו העמדה המשפטית, לפיה כל עוד ניצב ריטמן אינו פורש מתפקידו, ככל הנראה לא יהיה מנוס מהגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, עקב עוצמת העניין הציבורי", נכתב בתצהיר לבג"ץ.
לדברי אורי כרמל, גם ניצן תמך במהלך הזה. ואולם, כפי שנחשף אז ב-ynet, אלשיך החליט להשאיר את ריטמן בתפקידו. "לא היה ברור כלל מה עמד ברקע הדברים והנהלת מח"ש לא שותפה בטעמים לסטייה החריגה מסיכום הישיבה", טוען סעדה.
כמה ימים לאחר החלטת אלשיך החליט היועץ המשפטי וינשטיין כי אף שיש די ראיות, התיק מתאים להליך משמעתי ולא פלילי, ומחמת תקופת ההתיישנות אין מנוס מלגנוז אותו. ההחלטה, לפי סעדה, התקבלה "בהמלצת ניצן, ותוך סטייה מדרך הטיפול בכל התיקים הדומים עד לאותו מועד. עילת סגירת התיק, כפי שנרשמה במרשם הפלילי, הייתה 'חוסר ענין ציבורי'".
עוד הוא טוען כי וינשטיין וניצן לא אפשרו לזמן את ניצב ריטמן לשימוע טרם הגשת כתב אישום, כהמלצת מח"ש, "על אף שמדובר במהלך שהיה מאפשר ככל הנראה להגיע להסדר, ולו משמעתי, עם הסניגורים, לאחר שהיו רואים את עוצמת הראיות בתיק, על מנת להבטיח את עזיבתו של הקצין את המשטרה, ולהגן בכך גם על המתלוננת ועל העדים נגדו, שכולם היו כפיפים שלו, וגם על האינטרס הציבורי, כפי שנעשה בעבר לא אחת עם ניצבים ועם שוטרים אחרים".
ראש מח"ש כרמל לא אהב את ההחלטה ושיגר מכתב חריף ליועמ"ש ולפרקליט המדינה. "בתום החקירה סברו פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה כי נאספו די ראיות להוכחת האשמה (בין במישור הפלילי ובין במישור המשמעתי). מח"ש התריעה כי קיים קושי משפטי לנקוט הליך מנהלי בנסיבות העניין, והביעה עמדתה כי קיים עניין ציבורי בבירור העובדות נוכח תפקידו הרם של החשוד, בהתאם למדיניות מח"ש בתיקים דומים, או לחלופין בצורך בשיח מול המפכ"ל טרם סגירת התיק על מנת למנוע תקלה והיעדר מוצא משפטי", כתב.
כרמל התריע כי "הסיכוי לזכות בשיתוף פעולה עתידי של מתלוננות ועדים כפיפים בנסיבות מעין אלה בעתיד - נפגע באורח מהותי. אני מעריך שהמהלך שניהלה מערכת אכיפת החוק, כשמח"ש בחזית העשייה, לשינוי תרבותי במשטרה בגזרת עבירות מין בפרט, ובקרב קצינים בכירים בפרט - נבלם בצורה משמעותית. צר לי על שמצאתי עצמי נוטל חלק בתהליך שחרג ממדיניותה הנוהגת של המחלקה, וסופו בכשל ערכי של מערכת אכיפת החוק".
2018: ריטמן פרש, עוה"ד של צ' התראיין באולפן
(צילום: אלי סגל)
מספר ימים לאחר מכן, בצירוף מקרים שמעורר סימני שאלה, הנחה היועמ"ש דאז וינשטיין, בתיאום עם פרקליט המדינה ניצן, את העוזרת שלו, לזמן דיון דחוף רב משתתפים שעניינו "שינוי מבנה מח"ש" (הפרדת חקירות ופרקליטות).
בסיכום דבריו לבג"ץ כותב סעדה: "ככלל, במסגרת פרשת ריטמן, מח"ש מצאה עצמה נתונה ללחצים מצד פרקליט המדינה ניצן, שדרש לסגור את התיק בכל מחיר למרות שהיה ברור שיש בגניזה זו משום עיוות דין של ממש וסטייה ממדיניות מח"ש. בתקופה הרלוונטית לחקירה, ניצב ריטמן פקד את לשכת פרקליט המדינה דאז מתוקף תפקידו וביתר שאת נוכח חקירת 'תיק המעונות' ותיקי ראש הממשלה, ומנגד הוא היה מצוי במסגרת הליך פלילי שאותו ניהלה מח"ש".
ניצן: "טענה מופרכת, טעמים לא ענייניים"
מטעמו של ניצן נמסר בתגובה: "פרקליט המדינה הקודם ניצן והיועמש הקודם וינשטיין אכן לא קיבלו את עמדת מחש בנושא ניצב ריטמן, וזאת בשל שיקולים ראייתיים וציבוריים משמעותיים, שפורטו בהרחבה בהחלטת היועמש לגנוז את התיק, שפורסמה ברבים.
"תפקידם של פרקליט מדינה ויועמש אינו להיות 'חותמת גומי' של המלצות מח"ש - אלא תפקידם הוא לבחון את הראיות ולקבל החלטה מקצועית בכל מקרה לגופו. כך נעשה גם במקרה זה.
"המתלוננת נגד ריטמן החליטה שלא לעתור נגד ההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את ניצב ריטמן, על אף שבנושאים אחרים הקשורים אליו היא ניהלה הליכים משפטיים שונים - והדבר מדבר בעד עצמו.
"הטענה כאילו פרקליט המדינה והיועמ"ש חששו להעמיד ניצב במשטרה לדין מופרכת. עובדה היא כי שורה של ניצבים אחרים הועמדו על פי החלטתם לדין פלילי או משמעתי ללא כל היסוס.
"צר לנו על שטענות אלה, העוסקות בהחלטה מלפני כחמש שנים, מועלות וממוחזרות כעת על ידי פרקליט שלא קודם בתפקידו, תוך הטלת רפש על ידו בראשי המערכת לשעבר, וזאת מטעמים מגמתיים ולא ענייניים בעליל".
תגובות וינשטיין ואלשיך טרם התקבלו.
"גם השב"כ לא מצא באום אל-חיראן פיגוע"
עוד במסגרת העתירה פירט סעדה על פרשת ההתנהלות בפרשת אום אל-חיראן ב-2017, אז נדרס למוות השוטר ארז עמדי-לוי ושוטרים ירו למוות בדורס, יעקוב אבו אל-קיעאן. "באופן יזום, ניסה המפכ"ל אלשיך להרתיע את מח"ש מלחקור ואף הורה לעוזרו, לא פחות ולא יותר, 'להיכנס' בי", טוען סעדה, שהיה ממונה על מח"ש בפועל בזמן החקירה, עקב מחלת מנהל מח"ש הקודם.
בהמשך פורסם כי אלשיך מאשים את הנהלת מח"ש בהסתרת "מסמך השב"כ", בו פורטה עמדת השב"כ ולפיה האירוע באום אל-חיראן אכן היה "פיגוע". לפי הפרסום, המפכ"ל טען כי המסמך מגיעה לכדי "בידוי ראיות ושיבוש חקירה". "מדובר היה כמובן בטענה כוזבת", כותב סעדה כעת. "משהובא 'מסמך השב"כ' בפני חוקרי מח"ש, עלה ממנו, כי עמדת השב"כ הינה כי האירוע באום אל חיראן לא היה 'פיגוע', בדיוק כשם שסברו במח"ש.
"האשמה שערורייתית זו פגעה קשות במח"ש כולה. ציפיית מח"ש הייתה שפרקליט המדינה דאז יגנה לפחות זו הפעם את המפכ"ל אלשיך ויגבה את מח"ש, אך לא זה מה שקרה. במקום זאת, נדרשה מח"ש להבליג 'לטובת המערכת', שכן, לדבריו של פרקליט המדינה דאז, 'להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. וד"ל (ודי לחכימא)'".
סעדה עמד בפני פיטורים?
לגבי העתירה עצמה, לא נענה בג"ץ לפי שעה לבקשת סעדה להוציא צו שמעכב את כינוס הוועדה שתבחר את פרקליט המדינה הבא, בראשות היועמ"ש הנוכחי אביחי מנדלבליט.
לפי העתירה, שבה דרש סעדה הבהרה על מעמדו במשרד המשפטים, לאחר שמועמדותו לתפקיד פרקליט המדינה נחשפה ב-ynet הפיץ ראש לשכת מ"מ פרקליט המדינה אבישי קראוס את הכתבה בקבוצת וואטסאפ פנימית של המשנים לפרקליט המדינה וכתב כי סעדה היה אמור להשיב על המו"מ על פרישתו, ומכתב שימוע לפני פיטורים היה אמור לצאת למחרת.
עו"ד עודד סבוראי, ממשרד סבוראי, שחם-שביט שמייצג את סעדה, אמר כי "הפרקליטות נטשה את מח"ש כדי להגן על המשטרה בתקופה הרגישה של חקירות ראש הממשלה. עו"ד סעדה מגולל בעתירתו את מה שמתרחש בתוככי מערכת אכיפת החוק. הדברים צריכים להטריד כל אזרח ששלטון החוק יקר לליבו".
