בדרך להתפטרויות ראשונות בממשלה המסתמנת כחלק מהחוק הנורבגי - ובעקבותיהן בחירות מקומיות באילת: ל-ynet נודע שבשבוע הבא, לאחר השבעת הממשלה, צפויים שר השיכון המיועד זאב אלקין ושר התקשורת המיועד יועז הנדל להתפטר מהכנסת במסגרת החוק.
במקומם ייכנסו לכנסת הבאים אחריהם ברשימת תקווה חדשה - מאיר יצחק הלוי וצבי האוזר. יצחק הלוי מכהן כראש העיר אילת ברציפות מאז 2003, וכניסתו לכנסת תוביל לבחירות מיוחדות רק לראשות העיר בקרב כלל תושבי אילת - ולראש עיר חדש, לראשונה זה 18 שנה.
(צילום: שחר גולדשטיין)
שני ראשי הממשלה המיועדים, נפתלי בנט ויאיר לפיד, סיכמו ביניהם שהחוק הנורבגי יורחב ויאפשר התפטרות גדולה יותר של שרים לטובת הכנסת חברי כנסת חדשים במקומם. לפי ההסכם, "חוק יסוד: הכנסת" שיחוקק יגדיל הקצאה אחת נוספת לכל מדרג. כלומר, בסיעה עם שישה חברי כנסת, יוכלו להתפטר שלושה מהם כדי להכניס לכנסת את שלושת הבאים ברשימתה. בסיעה עם 9-7 חברי כנסת יוכלו להתפטר ארבעה מהם, ובסיעה עם עשרה ח"כים ומעלה יוכלו להתפטר חמישה מהם. המשמעות: בכנסת ה-24 יש אפשרות להכנסת יותר חברי כנסת באמצעות החוק הנורבגי.
גורמים שייקחו חלק בקואליציה העתידית הביעו בעבר את מורת רוחם על החוק הנורבגי. יו"ר העבודה מרב מיכאלי, שהצביעה בכנסת הקודמת נגד תיקון החוק, צייצה אז: "הצבעתי נגד החוק הנורבגי. כשמקצצים תקנים בביטוח לאומי ושירות התעסוקה בשביל לממן ממשלה מנופחת, לא מעבירים חוק שיביא עוד הוצאות על עוד חברי וחברות כנסת. נגד".
יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ כתב לפני שנה: "מפלס העצבים בכנסת שבר היום שיא עם החוק הנורבגי - קומבינה של מיליונים על עוד ג'ובים לממשלה המנופחת הזו, אז עד ההצבעה הייתי חייב להחליף אווירה וקפצתי למקום שעשה לי מצב רוח טוב - מסעדת שישליק בתלפיות".
גם השר המיועד מאיר כהן מיש עתיד התנגד אז לחוק. בדיון שנערך בכנסת אחרי השבעת ממשלת נתניהו-גנץ במאי בשנה שעברה, אמר כהן: "גם מעט בושה מול הציבור אין לממשלה הזו".
