גל הקורונה הקטלני בהודו ממשיך לעורר הדים בעולם. גם אתמול, זה היום השישי ברציפות, נרשמו במדינה יותר מ־320 אלף נדבקים בקורונה ויותר מ־2,700 מתים. רכבת אווירית ראשונה של ציוד רפואי ובעיקר מכונות הנשמה ומחוללי חמצן נחתה בניו־דלהי במסגרת ההתגייסות העולמית הנרחבת לסייע למדינה הענקית, שהגופות נערמות ברחובותיה. למרות הכל, שגריר הודו בישראל, סנג'יב סינגלה מנסה לשמור על אופטימיות. "אנחנו בטוחים שנוכל לחזור לעצמנו בימים הקרובים", הוא אומר בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".
עד כמה גרוע המצב במדינתכם?
"יש בפנינו מצב מאוד מאתגר בהודו ברגע זה. עם זאת, הממשלה והעם ההודי יוצאים מגדרם ומנסים להתגבר על זה בנחישות. לפעמים קשה לעשות את זה, אבל אנחנו חייבים להישאר אופטימיים ולשמור על מידה מסוימת של פרספקטיבה. כ-75% מכל המקרים בהודו ממוקדים ב-10 מדינות בלבד, ויש 8 מדינות שבהן יש אפס תמותה ביממה האחרונה. יש כמה סימנים של תקווה: הראשון הוא מספר המקרים החדשים במדינת המחוז מהרשטרה, התורמת הגדולה ביותר לתחלואה, מתייצב בימים האחרונים. למעשה, מספר המקרים החדשים במומבאי נמצא בירידה בימים האחרונים. שנית, קמפיין החיסונים שלנו ממשיך בקצב מהיר. בוצעו כבר יותר מ-145 מליון מנות חיסון ב-100 ימים - הקצב המהיר ביותר בעולם. מספר החיסונים היומי שלנו עומד על 2.6 מליון (בממוצע של שבוע הוא השני הכי גבוה בעולם. כיסינו כמעט 35% מהאוכלוסיה הזכאית לחיסון (מעל גיל 45). החל מהשבת הקרובה, קמפיין החיסונים שלנו ייפתח לכולם מעל גיל 18".
האם בתי החולים בהודו במצב של אי־ספיקה? בקריסה?
"בחלק גדול מהמדינה, מערכת הבריאות נמצאת תחת לחץ אקוטי. כפי שאמרתי, 75% מהמקרים מרוכזים ב-10 מדינות. הלחץ מתמקד בעיקר באספקת של חמצן וצריך לזכור שהודו היא לא יצרנית קטנה של חמצן. רק בששת החודשים האחרונים, בזמן הגל ראשון, הודו הקימה 33 מפעלי חמצן חדשים. במידה מסוימת לחץ כזה היה בלתי נמנע בגלל שהמערכת בנויה לעומס מסוים, ואם העומס חורג היא נכנסת לאי-ספיקה. ראינו את אותו דבר קורה בשנה שעברה בארה"ב ובאירופה – והן מדינות עשירות ומפותחות ועם הרבה משאבים. אנחנו בטוחים שנוכל לחזור לעצמנו בימים הקרובים, נישאר מפוקסים על המטרה לחסן 300 מיליון תושבים עד ליולי-אוגוסט".
הודו הצליחה די טוב בהתמודדות עם המגפה בגל הקודם. למה היא מתקשה עכשיו?
"עבור מדינה בגודל שלנו זה היה בהחלט מרשים שהצלחנו להכיל את הגל הראשון כל כך מהר ובצורה טובה למדי, עד תחילת פברואר. אבל מאז היו כמה סיבות שתרמו לגל השני: לדוגמה הנטייה הציבורית המובנת לחזור במהירות לחיים נורמליים, כולל מספר התכנסויות של חגים – וראינו התנהגות דומה במקומות אחרים בעולם בחודשים האחרונים. שנית, המוטציות. בהודו יש שלושה וריאנטים עיקריים בחלקים שונים של המדינה: הווריאנט הבריטי, הווריאנט הדרום־אפריקני והווריאנט ההודי, ואין זן דומיננטי אחד. זה הוביל לגל שני חסר תקדים".
רופא הודי מתחנן לבלוני חמצן בטוויטר
לפי דיווח ב־CNN מומחים מעריכים שמספר הנדבקים בהודו גדול פי 30 מהמדווח ועומד על כחצי מיליארד. האם אפשר להאמין לנתונים שאתם מפרסמים?
“למה לא? אמנם המצב דינמי, ונכון שלפעמים יכול להיות שיהוי קצר לפני שמעדכנים את הנתונים המעודכנים, אבל אנחנו דמוקרטיה ויש מספיק איזונים”.
איזה סיוע ביקשתם ממדינת ישראל?
"פנינו לכל הפרטנרים שלנו, כולל לישראל, בבקשה לאספקה מסחרית של חמצן רפואי ושתי תרופות. אנו מבינים היטב שלכל מדינה יש את האילוצים שלה כרגע, אבל אני חייב לומר שזה מאוד מרגש אותי לראות את הרגשות הספונטניים של האהדה האמיתית והרצון לעזור כאן בישראל, בין אם זה הממשלה שלכם או אנשים מכל שכבות האוכלוסייה. אנו אסירי תודה לממשלה ולעם בישראל על כך. זה משקף את השותפות האסטרטגית בינינו. בשנה שעברה יכולנו לעזור לישראל כאשר נזקקה לכך (הודו סייעה לישראל בתרופות ובחומרי גלם לתרופות שהיו במחסור אדיר בעולם אז – א.א). כעת ישראל פנתה אלינו והושיטה יד".
מה דעתך בנושא הטיסות הישירות בין הודו לישראל? האם נכון להשהות אותן זמנית מחשש לכניסת וריאנט הודי לישראל?
"השאלה הקריטית שצריך לשאול כאן היא האם הווריאנט ההודי הוא כל כך עמיד לחיסון. החקירות המדעיות הראשוניות שלנו מעודדות בעניין זה: הן מראות שהחיסונים מסוגלים לנטרל אותו. אנו מבצעים חקירות מפורטות יותר, כדי לאשר את המסקנות הראשוניות הללו".
הודו: ספקי החמצן עובדים מסביב לשעון
(רויטרס)
מה אתם לומדים מישראל בנוגע להתמודדות עם המגפה?
"למדנו שני דברים: האחד הוא התועלת של רשומות רפואיות ממוחשבות, והשני הוא התועלת בקצב מהיר של חיסון. כמובן בהתחשב בגודל היבשתי של הודו ובמבנה הפדרלי שלה, יש לנו אתגרים בשני הסעיפים הללו. אבל אנחנו עדיין מחסנים הכי מהר שאנחנו יכולים”.
איך אתה מרגיש עם פרסום התמונות המזעזעות של שריפת הגופות בהודו?
"יש קו דק שמפריד בין המרחב האישי של האבל לבין המחזה שנגלה לכולם. כיצד מכבדים קו זה? שהתקשורת תתבונן בתמונות לפני הפרסום – ותחליט".
