תארו לכם שכאשר נתעורר בבוקר, לאחר שיסיימו את ספירת כל הקולות, נגלה שבנימין נתניהו מקים את ממשלת החלומות שלו: ממשלת 61 המנדטים. הרי זה מה שהוא אומר כל הזמן, גם על שלטי החוצות שלו. "ממשלת ימין על מלא". המשמעות? לא ימין, אלא ממשלה קיצונית עם מונופול של המפלגות החרדיות בנושאי דת ומדינה, הומופובית, גזענית, ועם איתמר בן-גביר כאצבע המכרעת והגביר שלה.
הליכוד הייתה תנועה לאומית, ליברלית וממלכתית כשהצטרפתי אליה לפני כמעט 50 שנה. אבל לא עוד. מה שקורה היום הוא סילוף מוחלט של הערכים המקוריים של הליכוד. השתלחות בכל שומרי הסף, בבית המשפט, הלבנת ההומופוביה, הגזענות והבן-גביריזם, עד כדי קריאה להצביע להם. ועוד רגע ‑ גם השתלחות בוועדת הבחירות המרכזית, זה כבר בדרך. לכן לא יכולתי להישאר במקום שהיה לי לבית כה הרבה שנים.
אבל מצאתי בית. כי זה יכול להיות אחרת. יכול להגיע שינוי. "תקווה חדשה" בהנהגת גדעון סער הוקמה על ידו כתנועה לאומית, ליברלית ממלכתית. בדיוק הערכים שהיו פעם ערכי הליכוד. "תקוה חדשה" היא ימין ליברלי: בעד שוויון מגדרי, זכויות לקהילה הגאה, קו מתון ולא נכנע לחרדים, לצד יסודות אידיאולוגיים של נאמנות לארץ ישראל ואהבת מסורת ישראל. ולכן אני, כמו בני בגין, כמו מיכאל (מיקי) איתן ורבים אחרים, החלטנו להצטרף. כי מסגרת אינה קדושה. העקרונות הם אלה שחשובים. ביבי השאיר את המסגרת לצרכיו ‑ ורוקן אותה מהתוכן.
לימור לבנתצילום: אוהד צויגנברגאני חוששת שנתניהו ימשיך לדרדר את השיח הציבורי, לפלג, להפחיד ולייצר "שטיקים וטריקים", כשהמדינה עם תקציב המשכי ולא עם תקציב אמיתי, רק כי הוא לא רצה להוציא לפועל את הסכם הרוטציה עם גנץ. תקציב המשכי אינו מאפשר לקיים תוכניות בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, ואינו מאפשר לסייע לחלשים ביותר בחברה. אפילו תוכנית שאושרה בממשלה למניעת אלימות במשפחה בשנת 2017 אינה מתוקצבת בתירוץ שאין תקציב, בשעה שהאלימות במשפחה מרימה ראש ומשתוללת ‑ כשרוב הקורבנות הם נשים.
כך אסור להמשיך. רוב הציבור בישראל נמנה עם הימין-מרכז, ולכן שינוי לא יבוא מהמחנה שנמצא משמאל למרכז, שנמצא במיעוט. רק כוחות פוליטיים מימין למרכז יכולים לעשות זאת.
מדינת ישראל חייבת שינוי. גדעון סער בראשות "תקוה חדשה" יכול להיות המנוע שמביא את השינוי המיוחל. יחד נוכל לעשות את זה. לכו להצביע.
לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
