לפי כל הסימנים, טיל הנ"מ הסורי SA-5 שהתפוצץ הלילה (בין רביעי לחמישי) באשלים שמדרום לבאר שבע הוא מה שמכונה בצה"ל "זליגה". כלומר: תוצאה של ניסיון ליירט מטוס קרב ישראלי, ולא איתות סורי מכוון שנועד להרתיע את ישראל מתקיפות נוספות. אבל את הנקודה הזאת צריך לבחון לעומק, מהלך שייקח כמה ימים.
טילי SA-5 ו-S-300 שהסורים קיבלו מרוסיה מסוגלים להגיע לטווחים של מאות קילומטרים, והם מהווים איום ממשי גם על מטוסים אזרחיים במרחב האווירי של ישראל, או כאלה שנמצאים בדרכם לישראל - באגן המזרחי של הים התיכון ובמדינות ערביות שכנות.
מקור הפיצוצים שנשמעו באזור ירושלים והשפלה הוא בטיל היירוט, אך טיל זה - ששיגרה מערכת ההגנה האווירית של חיל האוויר לעבר טיל הנ"מ הסורי - לא פגע. בחיל האוויר החלו בתחקיר כדי להפיק לקחים ולדאוג שבפעם הבאה התוצאה תהיה טובה יותר, וברור שלא מדובר בכשל של המפעילים או בכשל טכני של המערכת המיירטת.
בעבר שוגר "חץ 2" ליירט טיל SA-5 שעמד ליפול בשטח ישראל והיירוט צלח. שברי החץ שנפלו אז ברמת אירביד בירדן העידו על פגיעה טובה בטיל ה-SA-5 הסורי. בכל מקרה, מערכת ההגנה האווירית הישראלית לא מיועדת ליירט טילים נגד מטוסים אלא טילי קרקע-קרקע. בתקיפה הישראלית שלאחר ירי הנ"מ הסורי הושמדו על פי דיווחים סוריים חמש סוללות סוריות.
הסורים כבר שיגרו טילי SA-5 לעבר מטוסי קרב מעל שטח ישראל בעת שאלה תקפו מטרות במדינה. בפברואר 2018 אף הפיל טיל כזה מטוס F-16 ישראלי באזור הגליל. שני הטייסים השתמשו בכיסאות המפלט וצנחו בשלום.
גם אז, כמו הלילה, תקף חיל האוויר בתגובה את סוללת ה-SA-5 שירתה וכן סוללות נוספות. כל אירוע חריג כזה הוא לכאורה הזדמנות לחיל האוויר לכרסם במערך יירוט הטילים וכלי הטיס הצפוף והמתקדם שרוסיה סיפקה לסוריה. אלא שהרוסים ממהרים לספק סוללות טילים חדשות ומתקדמות יותר במקום אלה שהושמדו, מה שמאלץ גם את ישראל להתקדם. זה כבר קרה עם ה-SA-5 ועם טילים אחרים, שבחלקם ניתן להשתמש גם כטילי קרקע-קרקע לא מדויקים ובעלי כושר הרס מוגבל.
הסורים מודעים היטב לעובדה שירי טיל SA-5 לעבר מטוס במרחב האווירי של ישראל יביא לתגובה. הטיל ששוגר הפעם מדרום לדמשק עבר בדרכו מעל ירושלים ואזורים רגישים נוספים עד שנחת בלב הנגב. מערכות הגילוי וההתרעה של ההגנה האווירית הבחינו בטיל, העריכו נכון את המקום שבו הוא עתיד ליפול - בסביבות היישוב הבדואי אבו קרינאת שבנגב – והתריעו על כך.
אגב, טיל SA-5 לא אמור לפגוע פיזית במטוס, אלא להתפוצץ לידו. במקרה שהוא לא פוגע במטרה, ראש הקרב שמשקלו כמה עשרות ק"ג של חומר נפץ, אמור להתפוצץ אוטומטית באוויר. הדבר חשוב כדי לבדוק אם ישראל ערוכה למצב שכרגע נראה לא סביר, שבו הסורים יחליטו להגיב על תקיפות של ישראל בירי יזום לעבר המרחב האווירי של ישראל.
בהקשר זה, לפני כשבועיים נפל טיל נ"מ סורי בשטח לבנון אבל ממערב לקריית שמונה. ייתכן שהטיל הזה היה איתות ראשון לכך שסוריה תעשה שימוש נרחב מבעבר בטילי נ"מ ארוכי טווח, והירי הלילה, שבוצע בידיעה ברורה שהוא עלול ליפול בעומק שטח ישראל, היה איתות נוסף בכיוון הזה.
שאלה זו כאמור צריכה להיבדק בקפדנות, אף כי השערות שהועלו כאילו הטיל הסורי שוגר במכוון לכיוון הכור בדימונה הן כנראה חסרות בסיס. עם זאת, בסוכנות הידיעות AP הוזכר טור דעה שכתב אנליסט איראני בשבת האחרונה בעיתון "קייהאן", המזוהה עם השמרנים. באותו טור נרמז כי הכור בדימונה עשוי להיות יעד למתקפה בעקבות הפגיעה בנתנז.
האנליסט העלה בדבריו את הרעיון של פגיעה "עין תחת עין". לדבריו, "יכולות להתבצע פעולות נגד הכור בדימונה כי אין שום אפשרות לפעולה באותה רמה כמו תקרית בנתנז". תפוצתו של "קייהאן" אמנם קטנה יחסית, אבל עורכו הראשי התמנה על ידי המנהיג הרוחני העליון של איראן, עלי חמינאי, ותואר בעבר כיועצו.
כדי להבין את משמעויותיו של האירוע הלילה נחוץ תחקיר מעמיק של כל ההיבטים הטכניים והמבצעיים - מהתקיפה הישראלית המקורית באזור דמשק, שכנראה נועדה להשמיד משלוחי מערכות לחימה שהגיעו מאיראן, ועד ההתמודדות של מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר עם הטיל.
צריך גם לבדוק אם לסורים יש כוונה לעשות שימוש נרחב יותר בעתיד בטילי נ"מ ארוכי טווח כנגד מטוסי חיל האוויר כשהם טסים מעל שטח ישראל. בכל מקרה האירוע הלילה ממחיש עד כמה האזור נפיץ ושכל פעולה צבאית המתבצעת בו עשויה להתפתח לכיוונים שונים ולא צפויים. לישראל אין כוונה ורצון להסלים את המצב ונראה שזו גם הכוונה של בעלי בריתה של איראן, המשטר בסוריה וחיזבאללה בלבנון.